שרת האנרגיה היוצאת קארין אלהרר (יש עתיד) התייחסה לממשלה המסתמנת ולבליץ החקיקה שהיא מנהלת, ואמרה בריאיון ל-ynet radio כי "אין להם שום זכות לנהל הליך חקיקה על סטרואידים כמו שהם עושים עכשיו, כשעוד אין להם ממשלה ביד".
לדבריה, "נתניהו קיבל את המנדט ב-13 בחודש שעבר. כבר יותר מחודש, ועד כה הוא אפילו לא הציג הסכמים קואליציוניים. אני לא מבינה למה בסיטואציה הזאת, כשבכלל לא ברור מה הולך לקרות, כל יום קם שם מישהו ורוצה משהו אחר. למה הכנסת צריכה להיות על ספידים בדיון במליאה ובדיונים מקבילים בוועדות, ולתקן חוקים, בעוד שבכלל לא ברור אם בסוף תקום ממשלה?".
היא הוסיפה: "אנחנו באים ומשמיעים את עמדתנו, עובדים בוועדות ומגיעים למליאה - בשונה ממה שהם עשו. אני אומרת, בוא תגיד 'עלה בידי'. יהיה לך לחץ של זמן? יש לך כלים פרלמנטריים, אבל אתה סתם מורח את הזמן".
אלהרר ציינה כי "בתקופה הזאת הם משנים סדרי עולם. חוקי יסוד, חוקים פרסונליים שיחולו רטרואקטיבית, זה דבר שלא היה. הם מביאים לדיון במליאה חברי כנסת נוצרים, שיום ראשון הוא יום השבתון שלהם. זה נשמע למישהו סביר?".
(צילום: משה מזרחי, אסף חן)
בתוך כך, ח"כ הרב עמיחי אליהו (עוצמה יהודית) התייחס ל"חוק בן גביר", שמטרתו להעניק סמכויות שהיו עד כה בידי המפכ"ל לשר לביטחון לאומי, ואמר כי "זה הגיוני ששר יתווה מדיניות, מראש אמרנו שזה הכיוון".
לדבריו, "אני חושב שכל הדרישות שלנו הן דווקא מתחת לאלונקה של המדינה, אנחנו דואגים לדמוקרטיה. כשמפכ"ל מעיד שבמקום לתקן את המשטרה הוא הלך והתעסק בחקירות נתניהו, צריך שר לביטחון פנים שיאזן את התמונה ויגיד לו 'תשמע, ידידי היקר והחביב, בזבזת חצי מהתקציב של המשטרה על מנת להפיל ראש ממשלה מכהן - אתה לא יכול לעשות דבר כזה'".
הוא הוסיף: "הכיוון הכללי של בן גביר הוא להגיד 'זה לא הגיוני שאתם לא שמים לב על מה אתם נותנים את הדגש'. יש פה משטרה שקרסה, אזרחים במצוקה, פרוטקשן. אנחנו באים בסופו של דבר מתוך דאגה כנה ועמוקה למה שקורה בגוף מאוד משמעותי במדינה. לא יתפרו פה תיקים ולא ישקיעו את כל משאבי המשטרה על מנת להפיל נבחרי ציבור".
אליהו התייחס לעמדתה של הממשלה המסתמנת כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ואמר כי "כל פקיד, בכיר ככל שיהיה, שלא יהיה כפוף לרצון הדרג המדיני שנבחר על ידי העם - יכול למצוא את עצמו בדרך הביתה. לא משנה אם זה המפכ"ל, הרמטכ"ל או פקיד אחר חשוב בתוך משרדי הממשלה. אם היא תיישר קו לא נפטר אותה, אם לא - אז שלום ולא להתראות".
הוא ציין כי "העם נתן לנו את הזכות לחוקק חוקים, ולא נתן ליועץ המשפטי את הזכות לפסול אותם. בשביל זה נבחרנו, רוב העם אמר את דברו. אמרנו שאנחנו נעשה את השינויים האלה, ואוי ואבוי אם נשקר. אנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה".
(צילום: משה מזרחי, אסף חן)
במקביל, ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התייחסה אף היא לחוק "בן גביר", ואמרה כי "מה שמדהים זה שפקודת המשטרה במתכונת הנוכחית שלה ממילא מכפיפה את המפכ"ל לשר".
לדבריה, "ברור שהשר לא מתכוון להתערב בחקירות ספציפיות או לשים רגליים בחקירות מסוימות, כולנו שוחרי צדק. אנחנו פשוט רוצים שלשר תהיה את היכולת להשפיע על תיעדוף של כוח אדם ומטרות, ובמלחמה בפשעים מסוימים".
אני חושש מזה שאין לכם גבולות, מכך שאתם ודמוקרטיה לא בדיוק הולכים יד ביד.
"לא ראיתי ששאלת את היועצת המשפטית לממשלה: איך את מעזה לקרוא לעם ונבחריו 'ריבון פורמלי', בעוד שהיא קוראת לעצמה 'ריבון מהותי'?. פקידת שלטון בכירה חושבת שהיא מעל העם ומעל נבחריו. אני אזכיר לך שיש שלוש רשויות".
אני לא חושב שהיא אמרה דבר כזה.
"בטח שהיא אמרה דבר כזה".
גוטליב ציינה כי "אנחנו לא משנים את שיטת המשטר. המשטר הוא משטר דמוקרטי, והרוב קובע. אנחנו כאן כי אנחנו רוב, ואגב - יש הרבה יותר מ-64 מנדטים שאוחזים בדעות ימין - רק שהם מונעים משנאה כזאת או אחרת ולכן הם לא חלק מהקואליציה. הימין הוא הדמוקרטיה בתפארתה. לדאוג לביטחון מדינת ישראל ושהאצבע תהיה קשה אל מול המחבלים ומי שחותר תחתינו, לא הופך אותי לאנטי דמוקרטית. אני כאן כי יש לי חובה אמיתית להסתכל על הפקידות השלטונית שמשתלטת על הריבון האמיתי, שמה לנו מקלות בגלגלים ולא מאפשרת לנו למשול".
הניו יורק טיימס כותב הבוקר: "אידיאל הדמוקרטיה במדינה היהודית נמצא בסכנה". מה דעתך?
"מגוחך, אינפנטילי, פתטי. כל מה שאתם עושים זה ליצור ככה פחד בעם, מן הסתה שלא מטרידה את אף אחד. הולכת להיות כאן דמוקרטיה מפוארת, מדינה מפוארת ודאגה לכלל אזרחי מדינת ישראל - בביטחון, ללא התנצלות וללא התרפסות בפני אף גורם".
לצד זאת, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) התייחסה להסדר שהושג בגין אסון נחל אשלים, ואמרה כי "כבר ב-2017, מיד לאחר האסון, נפתחה חקירה. אלה דברים שלוקחים זמן, ורק לפשרה הזו שהושגה בלי ללכת לבית משפט לקח יותר מחמש שנים לצאת לאור. אם לא היינו מגיעים לפשרה הזו עכשיו, היינו ממשיכים בהליך לעוד שנים רבות".
מה שעולה בבירור ממה שאת אומרת זה שיש בעיה עם מערכת המשפט.
"אני לא חושבת שזה חדש למישהו מאיתנו ההתמשכות של תהליכים".
אם היו עושים תיקונים והופכים את מערכת המשפט ליותר יעילה, למשל בתיק כזה, לפחות היה לכם עם מה להתמודד.
"זה ניסיון מאוד יפה, אבל זו לא פסקת ההתגברות, לא מינוי של יועמ"שים פוליטיים וגם לא חוק דרעי שיחזיר מורשע עם קלון לממשלה. לא נראה לי שמשהו מהדברים האלה עוסק בתיקון וקיצור הליכים שיביאו לצדק במערכת המשפט, אלא בדיוק להפך, ועל זה אנחנו מתקוממים. המערכת בוודאי לא מושלמת, אבל מנסים להרוס אותה יותר בתהליכי החקיקה האלה. זה בהחלט היה ניסיון יפה, אבל נראה לי שהוא עובד בדיוק בכיוון ההפוך".
לדבריה, "ההסתה הבלתי פוסקת נגד מערכת המשפט התחילה לא מפני שמישהו חשב לאורך השנים שצריך לעשות תיקון, אלא כי התחיל משפט שחיתות ושוחד של נתניהו. שנים רבות אזרחים הונו בדין ואיש לא אמר מילה, אבל כשנתניהו הגיע למשפט - צריך להפוך את כל המערכת כדי לחלץ אותו ולמנות את דרעי עם אות הקלון".
(צילום: משה מזרחי, אסף חן)
בתוך כך, שר התיירות יואל רזבוזוב התייחס לרצונם החרדים ומפלגות הימין לתקן את חוק השבות במטרה לצמצם את עלייתם ארצה של לא-יהודים, ואמר כי "ביטול סעיף הנכד לא מקובל עלינו".
לדבריו, "פוגעים כאן בעלייה שלמה. קוראים לכל העולים שהגיעו לכאן בעקבות חוק השבות 'גויים'. זה פוגע בילדים שלנו, שרואים את הכותרות. חברים שלהם שואלים 'מה, כולכם גויים?', צריך להפסיק עם השיח הזה".
רזבוזוב הוסיף כי "בסופו של דבר משפחות לא יוכלו לעלות. הדור השני לא יעלה כי אף אחד לא יעשה זאת ללא הילדים. אם יש משפחה שהילדים שלהם בני 19, הם כבר לא יוכלו לעלות. שמעתי שהוועדה בוחנת לתת תושב קבע לעולים דור שלישי במקום אזרחות. למי יש תושב קבע? לערביי מזרח ירושלים. אז זה מה שממשלת נתניהו עושה? היא משווה עולים שהם מזרע ישראל, עם שורשים יהודיים, לערביי מזרח ירושלים".
הוא ציין כי "יש יהודי על-פי ההלכה ויש יהודי על פי האבא. מישהו עם שם משפחה יהודי, שסובל מאנטישמיות בארץ המוצא ורוצה לעלות, אבל אמא שלו לא יהודייה, היום מבחינת הממשלה המסתמנת כבר לא יכול להיות אזרח ישראלי. זה מצב שהוא לא הגיוני ולא מקובל עלינו, ונילחם כדי שזה לא יקרה".
