לאחר התקיפה הישירה הראשונה של איראן, בליל 14 באפריל, לקחו לישראל שישה ימים להגיב. אולם אחרי התקיפה הישירה השנייה מצידה לפני כשבועיים, שכללה כ-200 טילים בליסטיים והייתה גדולה יותר בהיקפיה ובחומרת האיום שלה, עברו כבר 13 ימים וישראל עדיין לא הגיבה. בעקבות כך עולה השאלה מדוע ישראל מתמהמהת, והאם הייתה כבר החלטה על תקיפה וזו נדחתה משיקולים שונים.
שיגור הטילים מאיראן, במתקפה לפני כשבועיים
גורמים המעורים בפרטים מדגישים כי לא הייתה דחייה של תקיפה שתוכננה. לדבריהם, "ישראל פועלת בהתאם לשיקולים שונים ומה שהיה נכון לתקיפה הקודמת לא תואם את המצב הנוכחי". בנוסף הסבירו כי "ישראל לא מתמהמהת, ופועלת לפי תוכנית סדורה ואסטרטגיה ברורה".
בישראל מבהירים כי התגובה תגיע ותהיה משמעותית, אך עד לרגע זה לא התקבלה החלטה איך ומתי לפעול. במסגרת הדיונים על אופי התגובה, התקיימו מספר דיונים לצד ישיבת הקבינט שהתקיימה בלילה שבין חמישי לשישי, שבה הוצגו סקירות בנושא, אבל לא התקבלו החלטות ביחס לתקיפה. כמו כן, בניגוד לאירועי עבר במקרה זה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט לא הוסמכו לקבל את ההחלטה. נראה כי בדרך זו, ישראל מבקשת לדחות את ההכרעה סמוך למועד התקיפה.
ברקע, נראה כי ישנם כמה שיקולים שעשויים לגרום לעיכובים בתקיפה. הם כוללים שיקולים מבצעיים ושיקולי מוכנות אובייקטיביים, וכן רצון ליצור תיאום עם האמריקנים. ישראל רוצה להגיע לתיאום מקסימלי עימם לצורך תכנון ההגנה על ישראל ביום שאחרי, מתוך הנחה כמעט ודאית שאיראן תתקוף בחזרה, ואז יהיה צורך בקואליציה שתסייע לישראל בהובלת ארה"ב ובנות בריתה.
המגעים בין ישראל לארה"ב מנוהלים בכמה דרגים. לצד השיחה שהתקיימה בין נתניהו לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר שוחח עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן; השגריר בארה"ב מייק הרצוג שוחח עם מקביליו בבית הלבן ובמשרדים השונים; וגלנט משוחח כל הזמן עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין.
במקביל לשיחות בין ישראל לארה"ב, עלו פרסומים על כך שהאמריקנים ביקשו להימנע מתקיפת מתקני הגרעין והנפט. בישראל, בכל זאת, מעוניינים לתפוס "שתי ציפורים במכה אחת". פגיעה במתקני הנפט תפגע משמעותית במקורות ההכנסה של טהרן, ותקשה עליה לממן את המשך תוכנית הגרעין ואת מימון הטרור הגלובלי.
על רקע זה, ניתן לראות דיווחים על הכוונה האמריקנית להעביר לישראל סוללת THAAD ליירוט טילים בליסטיים ואיומים אוויריים. בארה"ב מבינים את הצורך להגיב באיראן, אבל בוושינגטון מעוניינים בתגובה מדודה ומוגבלת, שלא תגרור את ישראל למלחמה אזורית.
ליאור בן ארי וד"ר ז'ק נריה על התגובה לאיראן
(צילום: מיקי שמידט )
ובכל זאת, ייתכן שישראל מאבדת זמן יקר בהמתנה לתגובה. ככל שמתרחקים מהתקיפה האיראנית, כך העולם ישלים פחות עם מתקפה ישראלית משמעותית. אבל נראה שבינתיים ישראל עושה לאיראנים את מה שאיראן עשתה לה אחרי חיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, ב-31 ביולי, וחיסול מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, מוחמד רזא זאהדי, במבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק ב-1 באפריל.
אז, נזכיר, לקח לאיראנים שבועיים להוציא לפועל את המתקפה שלהם נגד ישראל. ישנה גם האפשרות שהעיכוב בתקיפה מכוון ונועד "להרדים" את האיראנים ולגרום להם לחשוב שארה"ב גרמה לישראל לדחות את התגובה עד להודעה חדשה או לבטלה.
