בצה"ל צפויים להתנגד ליוזמת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבמסגרתה תוענק חסינות אוטומטית לחיילים מאחריות פלילית על עבירות שביצעו לכאורה במהלך פעילות מבצעית או באירוע טרור. נושא שנוי במחלוקת זה נכלל בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית. לפי היוזמה, לוחמים ומפקדים לא יחקרו במצ"ח ולא יעמדו לדין פלילי במהלך שירותם הצבאי וגם אחריו, גם אם ייחשדו כי ביצעו עבירות פליליות במסגרת פעילותם המבצעית.
הצעת החוק המקורית הועלתה בכנסת לפני שנה על ידי בן גביר וחברי כנסת נוספים, בעת שהיו באופוזיציה, אך לא קודמה. במסגרתה, החסינות לא תינתן לחיילים אם מדובר בעבירות של ביזה, השחתת ציוד, לקיחת שוחד, התעללות, השפלות או אלימות כלפי עוברי אורח בלתי מעורבים. כך, מעשי אלימות של לוחמים נגד מחבלים שכבר נעצרו והועברו למשמרתם לא ייחקרו כלל. הצעת חוק דומה הוגשה לאחרונה על ידי ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד.
לפי היוזמה, רק ועדה מיוחדת וחיצונית שתכלול קצינים בכירים לשעבר ושופטים בדימוס תוכל להסיר את חסינות הלוחמים, לאחר בחינת האירוע והעברת ההמלצות לשר הביטחון. מדובר בהליך שעשוי להימשך שבועות ואף חודשים, ויסתיים רק לאחר שיעלה חשד כי החייל פעל בזדון. כך, אם הוועדה תימצא למשל כי הלוחם ביצע עבירה חמורה במהלך פעילות מבצעית מתוך התרשלות, הוא לא ייחקר כלל.
4 צפייה בגלריה
צפויה התנגדות מנומקת מהפרקליטות. הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי
(צילום: לשכת עורכי הדין )
בימים האחרונים נוצרו בצה"ל הרושם או התקווה שדרישות השרים בן גביר ובצלאל סמוטריץ' נכנסו להקפאה, לאחר הבטחת נתניהו לרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי שצה"ל יורשה להשמיע את עמדתו לפני כל חקיקה או החלטה סופית. בין שינויים אלו נמצאים הכפפת המינהל האזרחי ופלוגות מג"ב איו"ש לשני השרים. בצה"ל עדיין לא התייחסו ליוזמה באופן רשמי, וככל הידוע גם טרם נפתחה עבודת מטה פורמלית לגיבוש עמדות נגד המהלך. עם זאת, משיחות שקיים ynet עם משפטנים צבאיים עולה שליוזמה צפויה התנגדות מנומקת מצד הפרקליטות הצבאית.
גורמים בפרקליטות הצבאית צפויים לכל הפחות להתנגד למהלך בנימוק כי החקירות מסייעות להגן קודם כל על חיילי צה"ל מפני חקירות בגין פשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. גורמים בפרקליטות מתריעים כי "לפי החוק המוצע, לוחמים כמו אלאור אזריה לא ייחקרו בכלל, כי מעשיהם בוצעו בתוך מסגרת של פעילות מבצעית מובהקת. לוחמים יוכלו להפעיל כוח מופרז ואלימות כלפי חשודים בטרור או מחבלים, גם אם האיום מהם כבר הוסר, ולא יעמדו על כך לדין פלילי.
"המהלך יפגע ביעילות של החקירות, כי הזירה תתקרר עד שתאושר פתיחת חקירה, אם בכלל. ראיות יטושטשו וגרסאות יתואמו. כבר היו מקרים בשנים האחרונות של שיבושי חקירות על ידי לוחמים בחקירות מבצעיות בגלל שיהוי של ימים אחדים בפתיחת החקירה – אז בחלוף חודשים? יחידת החקירות המבצעיות תהפוך לנכה ומוגבלת". עוד ציינו כי "הצעת החוק מנוסחת באמירות כמו 'הגנה על לוחמי צה"ל וכבודם', ודורשת למנוע מחזות כמו העברת לוחמים באזיקים מזירות מבצעיות, למרות שבאירועים אלו כבר שנים לא נהוג לאזוק חיילים, כנוהל שגובש כלקח מפרשת אזריה".
עם זאת, יש בצה"ל גורמים שמביעים תמיכה בשינויים במנגנון ההעמדה לדין וחקירת הלוחמים החשודים בעבירות בעת פעילות מבצעית. לפי מקור ששוחח עם ynet, גורמים בתוך המטה הכללי וגם משפטנים צבאיים קוראים להעתיק לגזרת יהודה ושומרון את מנגנון הבדיקה המטכ"לי לאירועים מבצעיים חריגים שקיים בגזרת עזה. מדובר במנגנון בדיקה מקדים שהוקם בשנים האחרונות. במסגרתו נבחנים טענות לעבירות שחיילים ביצעו לכאורה גבול עזה או בתוכה, בעיקר במבצעים כמו שומר החומות וצוק איתן, ובהפגנות בגבול הרצועה. המנגנון ממליץ כיצד לפעול רק לאחר בחינת האירועים החריגים, ושיקוליו מקצועיים – האם לפתוח בחקירת מצ"ח, או להסתפק בתחקור פיקודי ונקיטת אמצעים או צעדים בהתאם לתוצאותיו.
4 צפייה בגלריה
בפרקליטות הצבאית שחוששים מאיבוד הכלים להתגונן מהאשמות בינלאומיות. בית הדין הפלילי בהאג
(צילום: shutterstock)
רס"ן במיל' עו"ד עידן פסח, ששירת בפרקליטות הצבאית וכיום משרת בסניגוריה הצבאית, אמרא כי "הצעת החוק של בן גביר מלפני שנה הונחה בימים האחרונים מחדש למעשה, והפעם סיכוייה לעבור גבוהים יותר". פסח הרחיב: "יוזמי החוק מבקשים למעשה להביא למעטה חסינות מלא לכל מעשה ופעולה של חייל בפעילות מבצעית, במנותק מההקשר המבצעי של האירוע, הרקע העובדתי ונסיבות המקרה הקונקרטיות. מצב זה עומד בסתירה מול שורה ארוכה של היבטי מדיניות משפטית הקשורים לטוהר הנשק, דיני מלחמה בינלאומיים וחובת הציות לחוק, שעליהם אמונים הגורמים המוסמכים במצ"ח ובפרקליטות הצבאית. בנוסף, ניסוח הצעת החוק מעורפל ומוגש בחופזה. כבר היום יש גורמים בפרקליטות הצבאית שחוששים מאיבוד הכלים להתגונן מהאשמות בינלאומיות".
עוד ציין פסח כי ישראל היא אחת מ-124 מדינות שחתמו על אמנת רומא, שלפיה ניתן להעמיד לדין לוחמים ומפקדים בגין עבירות שנעברו בפעילות מלחמתית: "לכן היוזמה מהווה סכנה של ממש לכלל חיילי צה"ל, שדווקא כעת מוגנים בחסות הליכי החקירה של מצ"ח. החקירות הן מגן משפטי מפני חשיפה לבית הדין הבינלאומי, שכלל לא מכיר בחסינות קולקטיבית ללוחמים. בערכאות בינלאומיות מצבם של החיילים יהיה גרוע יותר, ולכן הצעת חוק זו היא בגדר שכרה בהפסדה. מגישי הצעת החוק לא לוקחים בחשבון שפעילות של חיילים בתחום המבצעי אינה בגדר שחור או לבן.
כל מקרה שונה ממשנהו, כך שחסינות גורפת עלולה להסתיים במקח טעות, ויתרחשו הרבה יותר מקרים של לוחמים שיחושו מוגנים מכל ביקורת ויפעלו מתוך שכרון כוח. ההצעה תביא לטשטוש הגבולות הקיימים, לאובדן שליטה ולהידרדרות מוסרית של חייל צה"ל, שיפעלו בביטחון עצמי מופרז". במקביל, פסח, שייצג לוחמים רבים בחקירות מבצעיות בשני העשורים האחרונים הבהיר כי "מנגד, גם מצב שבו לוחמים חוששים לפעול וידיהם כבדות אינו רצוי כלל, ולעיתים יוכל להוביל לסיכון חייהם. המצב שבו חייל נזקק לעורך דין בפק"ל שלו לפני ביצוע פעולה הוא בלתי רצוי ומסוכן, ולכן יש להגיע לנתיב הפשרה בסוגיה זו".
אחד מוותיקי המשפטנים הצבאיים, אל"מ במיל' שלמה ציפורי, מייצג גם בימים אלה לוחמים וקצינים שנחשדים בעבירות פליליות שביצעו במהלך פעילות מבצעית בשנים האחרונות. בחלק מהמקרים החקירות נמשכות יותר משנה, וקצינים, בהם מפקדי חטיבות מוערכים, ממתינים בשיהוי ממושך להכרעה אם לקדמם. בפרקליטות הצבאית מסבירים כי הדבר נובע מקושי להגיע לראיות ולגרסאות של עדים בשטח הפלסטיני. "אני לא בעד חסינות טוטאלית", אומר אל"מ ציפורי, "ברור שחקירות כאלה מגנות על חיילים מפני העמדה לדין בינלאומי, ולכן חסינות גורפת זה דבר שלא ניתן לקבלו. מצד שני, לפחות 95% מהחקירות של מצ"ח באירועים מבצעיים מסתיימות ללא העמדה לדין פלילי, ויש עשרות עד מאות חקירות בממוצע לשנה".
4 צפייה בגלריה
"לא ניתן להוציא נגדו צו מעצר בינלאומי רק כי נחקר ונוהל משפט בעניינו". אלאור אזריה במהלך משפטו
(צילום: מוטי מילרוד הארץ)
ציפורי מזכיר כי במשפט הבינלאומי קיים "עיקרון המשלימות", שלפיו אם המדינה חקרה את החשד לעבירה באירוע מבצעי שבוצע בשטחה, ומדובר במדינה עם מערכת אכיפת חוק ומשפט חזקים והליכי חקירה ראויים, אז בית הדין הבינלאומי לא ייכנס לאירוע, והחייל לא ייעצר כאשר ינחת למשל בספרד או באנגליה. עם זאת, הוא ציין כי "יש גם מחירים לסגירות התיקים, ויש הגזמה בכמות החקירות שנפתחות. קצינים קרביים מתוסכלים גם אחרי שהחקירה נגדם נסגרה, ולוחמים העידו שידיהם מרופות אחרי שכבר נחשדו.
עו"ד עידן פסחצילום: באדיבות משרד קוזניץ פסח"צריך לקבוע מנגנוני סינון פיקודיים לפני פתיחת חקירות, ובטח לבטל את הנוהל הקיים, שמורה על פתיחת חקירה אוטומטית במקרים שבהם נהרג פלסטיני לא מעורב מאש צה"ל. לא הייתי רוצה שתקרית כמו פרשת אזריה לא תיחקר פלילית, בלי קשר לעבירה שיוחסה לו בסוף. זה מסוג האירועים שהצבא והמדינה לא יכולים לעבור עליהם לסדר היום בלי חקירה, ועדיין – הטענה שפתיחת חקירות מגנה על חיילים מחקירה בינלאומיות היא דמגוגית, כי בית הדין הפלילי בהאג לא מתעניין בחייל הקטן ואפילו לא במג"דים או במח"טים, אלא לרוב יותר באלוף הפיקוד, ברמטכ"ל או בשר הביטחון. גם הטיעון להתקררות זירה הוא שגוי: היום כמעט הכל מצולם ומוקלט, כולל רשתות קשר, הודעות ושיחות. יש לצה"ל אמצעים מתקדמים לאיתור מידי של כל כוח שפעל בכל נקודה, בגזרות השונות".
עו"ד שלמה ציפוריסגן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ במיל' אילן כץ, שייצג את אזריה במשפטו, סבור כי "את אלאור אזריה אי אפשר לשפוט היום בהאג ולא ניתן להוציא נגדו צו מעצר בינלאומי רק כי הוא נחקר על ידי מצ"ח, ונוהל בעניינו משפט צבאי-פלילי. אם תהיה במצב כזה חסינות מלאה, אז החקירה תעבור אוטומטית לבית הדין הפלילי הבינלאומי, ויוציאו נגד החייל צו מעצר. כך, ברגע שינחת למשל בקפריסין, הוא יועבר מיד לחקירה בינלאומית ויהפוך בכך מראש לכלוא במדינתו. העיסוק בנושא, לרבות החוק, הפך לפופוליסטי. ניתן לפתור את המחלוקת בדרכים אחרות".
עו"ד אילן כץצילום: רועי עידןהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מסר: "יש גורמים משפטיים במדינת ישראל שכדי לסכל מהלכים של ממשלה נבחרת, הם משתמשים בשם קוד של בית הדין בהאג או בצווי מעצר בין לאומיים. ההיסטוריה מוכיחה שכל פעם שישראל הייתה נחושה להגן על חייליה הגורמים בחו"ל כיבדו את זה. הגיע הזמן שפרקליטות הצבאית תפסיק להפחיד אותנו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "ככל שתקודם הצעת חוק בנושא, צה"ל יעביר את עמדתו בצינורות המקובלים".
