שופט פדראלי בטקסס הוציא לאחרונה צו ביניים האוסר על שיווק גלולה להפסקת הריון (mifepristone). הצו ניתן במסגרת עתירה של רופאים וארגוני רופאים מתנגדי הפלות נגד מינהל התרופות והמזון (ה-FDA), שאישר את הגלולה לשימוש לפני יותר מ-20 שנה. הרקע לכך ברור: כזכור, בית המשפט העליון בארה"ב קבע לפני פחות משנה שהחוקה לא כוללת זכות לבצע הפלה, ואישר חוקתיות של חוק במדינת מיסיסיפי שאסר על ביצוע הפלות אחרי השבוע ה-15 להריון, גם כשמדובר בקורבנות אונס או גילוי עריות.
הפרשה מלמדת אותנו שהשקפת עולם ימנית, דתית ושמרנית אינה מנוגדת בהכרח לאקטיביזם שיפוטי. ההחלטות בעניין זה אקטיביסטיות בשני מובנים: ראשית, בארה"ב נדרשת זכות עמידה על מנת לעתור נגד החלטה מנהלית. כלומר, יש צורך להראות שאחד העותרים לפחות נפגע באופן אישי או עלול להיפגע בסבירות גבוהה. השופטים קבעו שהרופאים העותרים עמדו בדרישה זו: במקרים שבהם, בשל סיבוכים שונים, נטילת הגלולה לא תביא לסיום ההיריון - הם ייאלצו להשלים את ההפלה על מנת להציל את חיי האם, וזאת בניגוד למצפונם.
בנוסף לפרשנות הרחבה לזכות העמידה, ההחלטות אקטיביסטיות גם בנכונות של שופט בערכאה נמוכה להשתמש בצו ביניים, שתפקידו לשמור על המצב הקיים, דווקא באופן שכן משנה אותו (כאמור – מדובר בגלולה שאושרה לפני יותר מ-20 שנים ומשמשת לביצוע כמחצית מההפלות בארה"ב).
במסגרת הדיון בישראל ב"רפורמה המשפטית" מוזכר לעיתים קרובות "מסך הבערות" של הפילוסוף ג'ון רולס. מדובר בתרגיל מחשבתי שהציע, ולפיו הדרך לגבש כלל הוגן וצודק היא כאשר איננו יודעים מאיזה "צד" של הכלל נעמוד. המשמעות עבור תומכי ה"רפורמה" היא שאם תצומצם יכולתו של בית המשפט העליון להגן על המיעוט מפני פגיעה בזכויותיו, זה עלול לפגוע בהם בעתיד, כאשר ימצאו את עצמם במיעוט.
במקביל ראוי שגם מתנגדי ה"רפורמה" יזכרו את מסך הבערות. על הציבור הליברלי להפנים את האפשרות שרוב שמרני בבית המשפט העליון יגלה גישה אקטיביסטית ויגביל את נבחרי הציבור בקידום מדיניות ליברלית. זו אינה אפשרות דמיונית. השופט אדמונד לוי ז"ל כתב את מה שהיה כנראה פסק הדין האקטיביסטי ביותר בישראל אי פעם כשסבר שיש לבטל את החוק ליישום תוכנית ההתנתקות. לוי היה במיעוט, אולם בשנים האחרונות, גם ללא שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, מונו לא מעט שופטים שמרנים שעלולים להפוך בעתיד לרוב, כפי שקרה בארה"ב.
שיח זכויות אינו ערובה להגנה על ערכים ליברלים. יום אחד אתן עלולות למצוא את עצמכן כשבית משפט עליון שמרני פוגע בזכות הבחירה שלכן בנוגע לגופכן ומבטל מדיניות של הממשלה שנועדה להגן על זכותכן, בשם "זכותם" של רופאים דתיים שמצפונם לא ייפגע. כמה כוח אתן רוצות שיהיה לבית משפט עליון כזה?
ד"ר לירון ליבמןההתנגדות ל"רפורמה המשפטית" כה רחבה הודות לתפיסה בריאה של הציבור שלפיה מדינה שאין בה מגבלות על כוחו של השלטון אינה דמוקרטית. במבנה החוקתי של ישראל כיום, הבלם היחיד מול כוחה של הממשלה הוא הרשות השופטת. ואולם, מסוכן לשים את כל הביצים בסל אחד. יש לפעול נגד ריכוז יתר של כוח שלטוני באמצעות מגוון של בלמים נוספים, למשל, הגדלת האוטונומיה של השלטון המקומי או הוספת מרכיב אזורי לבחירות לכנסת, כך שלחלק מהח"כים יהיה בסיס כוח עצמאי ומחויבות ישירה לבוחריהם.
במסגרת מערך חדש של איזונים ובלמים יהיה מקום לשקול גם רפורמה שתצמצם את סמכותה של הרשות השופטת בענייני מדיניות וערכים הראויים להכרעה פוליטית, ותמקד אותה בהגנה על זכויות פרטים וציבורים מוחלשים מפני השלטון.
- אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן הוא עו"ד, מגשר ומרצה במכללה האקדמית ספיר. לשעבר התובע הצבאי הראשי וראש מחלקת הדין הבינלאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
