ראש ממשלת סרי לנקה מהינדה רג'פקסה, שהיה הדמות הדומיננטית ביותר בפוליטיקה המקומית במשך קרוב ל-20 שנה, הודיע היום (שני) על התפטרותו בצל המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, וכשברקע יותר מחודש של הפגנות שבהן דורשים פעילי המחאה ממנו ומאחיו הצעיר, הנשיא גוטבאיה רג'פקסה, להתפטר בשל הניהול הכושל של הכלכלה.
התפטרותו של ראש הממשלה באה אחרי יום שבו נרשמו ההתנגשויות האלימות ביותר עד כה בין תומכיו ותומכי משפחתו לבין המתנגדים הדורשים מהם להתפטר. לפחות 78 בני אדם נפצעו בהתקפות של תומכי רג'פקסה על מתנגדיו בבירה קולומבו, ובאזורים אחרים במדינה דווח על התקפות נגד תומכיו של ראש הממשלה ועל שריפת בתים של שרים ופוליטיקאים התומכים בו ובנשיא. בעקבות המהומות הוטל בצהריים עוצר ברחבי סרי לנקה.
סרי לנקה, מדינת אי בת 22 מיליון תושבים השוכנת באוקיינוס ההודי, מתמודדת בימים אלה עם המשבר הכלכלי החמור ביותר שפקד אותה מאז שיצאה לעצמאות מבריטניה ב-1948, והיא על סף חדלות פירעון. בשבוע שעבר הודיע שר האוצר שלה כי בעוד החוב החיצוני שלה עומד על 51 מיליארד דולר (שמתוכם הייתה אמורה לשלם השנה 7 מיליארד), עתודות מטבע החוץ שלה צנחו אל מתחת ל-50 מיליון דולר. ממשלתה מנהלת כעת שיחות עם קרן המטבע הבינלאומית בניסיון לקבל ממנה תוכנית חילוץ.
בצל המצב הכלכלי מתמודדים אזרחי סרי לנקה עם עליית מחירים ומחסור חמור במוצרי יסוד, וזה כמה חודשים שהם נאלצים לעמוד בתורים ארוכים כדי לקנות מעט דלק, גז לבישול, מזון ותרופות, שרובם מיובאים מחו"ל. נוסף על כך המחסור במטבע קשה פגע בייבוא של חומרי גלם לתעשייה, והחריף את האינפלציה. בצל העלייה העולמית במחירי הדלק כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, גם מאגרי הדלק המשמשים את סרי לנקה להפעלת תחנות הכוח שלה הולכים ומידלדלים, והשלטונות נאלצו לאחרונה להודיע על הפסקות חשמל באזורים בפריפריה. המכות האלה ניחתו על סרי לנקה אחרי שספגה מהלומה קשה ממילא ממגפת הקורונה, ששיתקה את ענף התיירות של המדינה – המקור הראשי שלה למטבע חוץ.
האוהלים נשרפו: "השוטרים לא עשו כלום"
המשבר הכלכלי העמוק הזה גרר משבר פוליטי, ובשבועות האחרונים מצאה עצמה הממשלה מול הצבעת אי-אמון בפרלמנט ומול הפגנות מחאה גדולות מול הלשכות והמעונות של ראש הממשלה בן ה-76 ואחיו הנשיא. היום הפכו זירות המחאה האלה לזירות קרב, כשתומכיו של רג'פקסה הסתערו על הפעילים המפגינים נגדו. האירועים החלו בבוקר, כשתומכי ראש הממשלה הגיעו ללשכתו כדי להביע תמיכה בו, ושם קראו לו להתעלם מהדרישה שיתפטר – ושמעו ממנו שהוא רגיל להפגנות ו"לא יברח מאתגרים".
זמן קצר אחרי הפגישה עם ראש הממשלה צעדו תומכיו לעבר מעונו הרשמי, שם חונים המפגינים נגדו כבר כמה ימים, תקפו אותם במוטות עץ וברזל, הרסו את האוהלים שלהם והעלו את האוהלים באש. לאחר מכן המשיכו אל הכניסה ללשכת הנשיא, שבה חונים מפגינים נגד משפחת רג'פקסה כבר חודש, תקפו גם אותם, ופירקו את המחנה שלהם. פעילי המחאה נגד ראש הממשלה והנשיא טענו כי שוטרים שהיו עדים לתקיפות לא נקפו אצבע כדי למנוע אותן, וכי שוטרים אחרים הפעילו כוח מוגבל בלבד, שלא היה בו די כדי לעצור את התוקפים. אחרי המהומות נשלחו חיילים חמושים לרחובות קולומבו כדי להשליט סדר, ועוצר הוטל.
סוכנות הידיעות AFP דיווחה מפי המשטרה המקומית כי באירוע חריג במיוחד שהתרחש ליד לשכת הנשיא, חבר פרלמנט ממפלגת השלטון ירה למוות באחד המפגינים נגד הממשלה – ואז התאבד בירייה. תחילה ירה בשני מפגינים, ואחד מהם מת והשני נפצע קשה, ולאחר מכן ברח חבר הפרלמנט אל בניין סמוך, ובו הסתתר. בעוד אלפים מקיפים את הבניין – הוא ירה בעצמו למוות.
אחרי האירועים האלימים הודיע כאמור ראש הממשלה על התפטרותו, במכתב ששלח לאחיו הנשיא. בהודעת ההתפטרות כתב שהוא מקווה שהיא תאפשר להקים ממשלת אחדות עם ייצוג לכל המפלגות. התפטרותו פירושה שכעת הקבינט כולו יפוזר, אבל המפגינים אינם מסתפקים בכך. ממש היום קראו איגודי עובדים בסרי לנקה לפתוח בשביתה עד שגם הנשיא גוטבאיה רג'פקסה ושאר בני משפחתו המחזיקים בתפקידים במוסדות השלטון יסתלקו. הנשיא מסרב בינתיים להתפטר, וכדי לפטר אותו יצטרך הפרלמנט לצלוח תהליך ארוך וסבוך.
ניצח את הנמרים, הואשם בנפוטיזם
ראש הממשלה המתפטר רג'פקסה נבחר לתפקיד לראשונה בשנת 2004, והיה הדמות הדומיננטית בפוליטיקה המקומית במשך כמעט שני עשורים. הוא ייזכר בין השאר כמי שממשלתו הצליחה ב-2009 להכניע את ארגון הגרילה "הנמרים הטמיליים" ולהביא לסיומה את מלחמת האזרחים, שב-26 שנותיה נהרגו בה לפי הערכות כ-100 אלף איש.
עם זאת, גם ממשלתו של רג'פקסה הואשמה בפשעי מלחמה בסכסוך, במיוחד בחודשיה האחרונים של המלחמה, שבהם יצאה למבצע שאמנם הכניע את ארגון הגרילה – אבל גם גרם לפי הערכות למותם של כ-40 אלף אזרחים טמילים. ממשלתו של רג'פקסה טענה להגנתה כי לוחמי הגרילה הטמילים השתמשו בתושבים כמגינים אנושיים.
יריביו של רג'פקסה, המשתייך לרוב הסינהלזי שחי בסרי לנקה, האשימו אותו בשנים הבאות בנפוטיזם ובאי-מניעה של חטיפות, של עינויים ושל מעשי רצח נגד מבקריה של הממשלה. הוא הודף בתוקף את הטענות נגדו.