רק שבועות בודדים הפרידו בין שתי הטלטלות הגדולות שחוותה הקואליציה ולא מעט קווים מחברים ביניהן. כמה וכמה נקודות השקה קיימות בין שתי הפורשות – ח"כ עידית סילמן (ימינה) מימין וח"כ ג'ידא רינאווי זועבי (מרצ) משמאל. קריאה של מכתבי ההתפטרות שלהן והנימוקים שבגינם פרשה כל אחת יכולים לבלבל כל אזרח ישראלי: סילמן פרשה בתחילת אפריל כי הממשלה לדעתה לא ימנית מספיק; רינאווי זועבי עשתה זאת אתמול (חמישי) כי הממשלה לא שמאלנית מספיק לטעמה. הנימוקים הכל כך מנוגדים מצביעים כנראה בעיקר על כך ששיקולים אחרים לחלוטין עמדו מאחורי הפרישה של כל אחת מהן. אבל כך או אחרת, האם אפשר היה למנוע את העזיבות?
הן סילמן והן רינאווי זועבי עשו זאת באמצעות הודעות פרישה דרמטיות, ללא עדכון מוקדם של ראשי המפלגה שלהן, ובאופן שהותיר בהלם גמור את ראש ההרכב הפריטטי. בנט קיבל בהפתעה גמורה את הודעתה של סילמן ולא דיבר איתה זמן רב, אולי אפילו ימים, אחרי ההודעה. יאיר לפיד, שלצורך ההרכב הפריטטי רינאווי זועבי נספרת במצבת כוח האדם שלו, שחרר אתמול הודעה קורקטית על כך ששוחח איתה קצרות והם קבעו לדבר לעומק רק בתחילת השבוע הבא.
והיו עוד נקודות דמיון מעבר לאפקט ההפתעה. גורמים המעורים (מאוד) במתרחש יודעים לספר שהמקרה של רינאווי זועבי הוא סינדרום מדויק של סילמן כבר מאז הושבעה הממשלה ביוני שעבר. שתי חברות הכנסת היו מבודדות מסיעתן, לא מוערכות מספיק לתפיסתן, לא באמת מרגישות חלק.
בחודשים האחרונים התנהלה ח"כ רינאווי זועבי באופן די עצמאי. לא פעם ולא פעמיים נבלמו יוזמות שביקשה לקדם בטענה שהיא גולשת לתחום האחריות של יו"ר רע"ם מנסור עבאס. היא התבקשה להגיע איתו להבנות והסכמות ולתאם מהלכים, ובין לבין הצטברה בלבה מרירות שאיש מחברי הקואליציה לא השכיל לזהות ולנטרל.
בעקבות הודעת הפרישה של ח"כ רינאווי זועבי
(צילום: אסף מגל )
ההערכה היא אמנם שרינאווי זועבי לא פרשה על רקע מחלוקות אידיאולוגיות, ולפי גורמים פוליטיים הסיבות המפורטות במכתבה נועדו לטשטש את החשש האמיתי שאחז בה, שלפיו המינוי שלה לקונסולית בשנגחאי, שאמור היה לצאת אל הפועל והתעכב מכל מיני טעמים, כבר לא ייצא לפועל. למרות זאת, הם מדגישים, בעבודה נכונה אפשר היה להרגיע אותה ולמנוע זאת.
לפיד אמנם מיהר להשתלט על ניהול המשבר - ומבין מרכיבי הקואליציה הנוכחית הוא גם היחיד שמצליח לפתור פלונטרים סבוכים מסוג זה – אולם באוויר מרחפת השאלה איך הגיעה ח"כ רינאווי זועבי למצב הנוכחי. יש גורמים בקואליציה שטוענים שהאחריות לאירוע מוטלת עליו, ומרגע שהכריז על מינויה לקונסולית היה עליו להדק את כל הקצוות ולא לאפשר את התרופפות הזאת. "נפל פה כדור מהיד", הגדיר את זה גורם בכיר.
ולמרות כל קווי הדמיון בין מקרה סילמן למקרה רינאווי זועבי, יש גם נקודת שוני אחת קריטית. שלא כמו סילמן, שהתקבלה בחיבוקים במחנה הימין על הצעד שעשתה, רינאווי זועבי חטפה מהמחנה שלה קיתונות של שנאה וביקורת על הצעד שעשתה. הלחץ שמופעל עליה שלא להפיל את הממשלה הוא הרבה מעבר למה שהיא הצליחה לדמיין.
זאת גם הסיבה לכך שככל שחלפו השעות, הטון אצלה נרגע והיא החלה להעביר מסרים שלפיהם אין בכוונתה בהכרח להצביע בעד פיזור הכנסת. למרות זאת, הימים הקרובים יהיו קריטיים לייצוב הממשלה והקואליציה, וגם אם המשבר הנקודתי ידעך, לא ברור אם הן בכלל יצליחו לתפקד באווירה שנוצרה.
