לקראת השבעת הממשלה מחר חתמו הלילה (בין שלישי לרביעי) נציגי יהדות התורה על הסכם קואליציוני משותף לדגל התורה ולאגודת ישראל מול סיעת הליכוד. בנוסף נחתם הסכם גם בין הליכוד לציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ועם מפלגת נעם. בניגוד לעבר, בליכוד אמרו כי לראשונה זה שנים ההסכמים אינם כוללים העברת כספים קואליציוניים - אבל ייתכן שהכספים למטרות השונות יועברו בדרכים אחרות, כחקיקה.
יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ' צפוי לכהן כשר האוצר וכן כשר במשרד הביטחון, אופיר סופר יהיה שר העלייה והקליטה ואורית סטרוק השרה למשימות לאומיות. גם מפלגת נעם של אבי מעוז חתמה על הסכם קואליציוני עם הליכוד. מעוז צפוי לשמש כסגן שר במשרד ראש הממשלה, וההחלטה להעביר לו את האחריות על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך הובילה לסערה.
ההסכם עם יהדות התורה נחתם לאחר ימים ארוכים של עימותים פנימיים, בין היתר על רקע ההחלטה הראשונית לפיה יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף יכהן בקבינט המדיני-ביטחוני. שלשום הודיע גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון המיועד, כי החליט לוותר על חברותו בקבינט, לאחר מחאתו של יו"ר דגל התורה משה גפני. בהודעה נמסר כי הצעד התקבל "למען השלום והאחדות".
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה, כך דווח בשבוע שעבר, כולל יותר מ-120 סעיפים, שרובם עוסקים בתחומי הדת והמדינה, הכלכלה והחינוך החרדי. בהסכם הוחלט בין היתר כי ממשלתו של בנימין נתניהו תחוקק חוק יסוד: לימוד תורה, תחוקק חוק שיעקוף את פסיקת בג"ץ הנוגעת לנשות הכותל, תתקן את חוק השבות ותפעל נגד מסחר בשבת. לפי ההסכם, ליהדות התורה יהיה וטו בסוגיות דת ומדינה, וגם בנושא בעלי חיים.
חלק מהסעיפים בהסכם עוררו סערה ציבורית. כך למשל נכתב כי בית עסק פרטי יוכל להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית, במידה שניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה. אף שמשמעות הסעיף לא ברורה מבחינה משפטית, סירוב לספק שירות לאדם רק בשל אמונה דתית – בין אם מדובר בסירוב לשרת אישה על רקע דתי או להימנע ממתן שירות לאדם מקהילת הלהט"ב, נחשבים שנויים במחלוקת.
סעיף נוסף השנוי במחלוקת נוגע לתיקון חוק השבות – והרצון לבטל את "סעיף הנכד". ראש הממשלה המיועד נתניהו אמר החודש כי הוא יקיים דיון על חוק השבות, אך לא מאמין שהוא ישונה, במבחן המציאות - הסעיף מופיע בהסכמים עם מפלגת עוצמה יהודית, הציונות הדתית ויהדות התורה. בליכוד קיימת התנגדות זה, לכל הפחות מצידו של ח"כ יולי אדלשטיין. ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו אמר מוקדם יותר החודש, בריאיון לרשת NBC האמריקנית, כי יקיים דיון מעמיק בנושא, אך הוא "לא מאמין שהחוק ישתנה".
ההסכמים הקואליציוניים, נזכיר, כוללים את קווי היסוד הכלליים שמשותפים למפלגות הקואליציה, ולצד זאת גם סעיפים מיוחדים שנוגעים ספציפית למפלגה שחותמת עליהם מול מפלגת השלטון. הם אמנם נראים כמו חוזה משפטי ומנוסחים לעיתים בהתאם, אבל אין להם שום תוקף משפטי - ולכן אין הבטחה מלאה שכלל הסעיפים ימולאו. מפלגה לא יכולה לפנות לבית המשפט על אי כיבוד סעיפים בהסכמים הקואליציוניים.
פורסם לראשונה: 06:54, 28.12.22