הדיון בוועדה לביטחון הפנים, היום
(צילום: ערוץ כנסת)
הוועדה לביטחון הפנים דנה הבוקר (רביעי) בהתנהלות שב"ס בנושא הצבת סוהרות וחיילות במתקני כליאה עם אסירים ביטחוניים, זאת לאחר שבשבוע שעבר מפקד כלא גלבוע, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, אמר בוועדת הבדיקה לבריחת המחבלים מכלא גלבוע כי ב-2017 היה סרסור בחיילות חובה על-ידי אסירים ביטחוניים.
ערן נהון, נציג שב"ס, הסביר כי שניים מהמעורבים בפרשה שבה סוהרת הוטרדה על ידי האסיר הביטחוני מוחמד עטאללה, פרשו מהארגון וקצין המודיעין הודח מתפקידו והועבר לתפקיד אחר, אך עדיין עובד בשב"ס. יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי שאלה: "האם חוץ מהמקרה של עטאללה ידוע לכם על עוד מקרים של הטרדות מיניות בשב"ס?". נהון השיב כי "היו כמה סיפורים שאנחנו עדיין מבררים".
ח"כ בן ארי זימנה לדבר את ניקול אנגלנדר, שהייתה בזמנו דוברת שב"ס והיום אחראית לנושא הטרדות מיניות בארגון ושאלה אותה על נתוני ההטרדות המיניות מאז המקרה ב-2017, אך היא התחמקה מלתת תשובה: "אני לא יודעת לתת מענה על מה שהיה. אני יכולה להגיד שהיום כל אירוע של פגיעה באיש סגל מטופל על ידי הממונה". "אל תגידי לי מה קורה היום, שאלתי על העבר", הטיחה בה ח"כ בן ארי. "אני לא מכירה אירועים שטויחו או שלא התייחסו אליהם", ענתה אנגלנדר ואמרה כי כיום הטיפול בהטרדות מיניות שונה ועבר שיפור משמעותי בשנים האחרונות.
מי שכן הציגה נתונים על ההטרדות המיניות בשב"ס היא איילת רזין, נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שאמרה כי מאחר ששב"ס לא סיפק את הנתונים הם הגישו כל שנה בקשות לחופש המידע. "אחרי שביקשנו את הנתונים ראינו שמספר התלונות ירד מאז המקרה שפורסם ב-2017 ונמצא בטיפול. בשנת 2018 התקבלו 67 דיווחים על הטרדות מיניות, מתוכם ב-47 מקרים לא נפתח תיק. בשנת 2019 התקבלו 30 דיווחים וב-2020 רק 17 דיווחים. אז או ששב"ס החל לפעול ביד קשה נגד האסירים או, מה שיותר סביר, שירד האמון בארגון והפסיקו להתלונן", אמרה רזין.
יו"ר הוועדה מירב בן ארי אמרה ששב"ס צריך לעשות בדק בית. "אם אפילו אוניברסיטה צריכה לדווח על מספר הטרדות מיניות בשנה, אז בטח שארגון גדול כמו שב"ס צריך לעשות את זה. אין מצב שיש רק 17 דיווחים על הטרדות מיניות בשנה! אין מצב. אנחנו צריכים לתת לסוהרות הרגשה שיש מישהו שנמצא ונוכח עבורן. הכנסת לא תנוח באירוע הזה, תקחו אחריות", נזפה בן ארי בנציגי הארגון.
ח"כ לשעבר שולי מועלם, שהייתה מעורבת בדיוני הכנסת בפרשה שנחשפה בשנת 2018, פנתה לנציגי שב"ס. "התחושות הן קשות, יש פה קריסת מערכות טוטאלית של מערכות אכיפת החוק. יש אלפי הורים במדינת ישראל שלא ישנים בלילה, לא מהשבוע האחרון, אלא מ-2018", היא אמרה. "יש פה מריחה מטורפת, הצבא שלח חיילות לארגון הזה, והוא עשה 'שגר ושכח' מהחיילות האלה. ושב"ס, שהיה אמור להיות האבא והאימא שלהן, הפקיר אותן לגורלן. הן מתלוננות ואף אחד בשב"ס לא עושה כלום".
ח"כ קטי שטרית חיזקה את דבריה: "כל אימא בישראל צריכה לדעת שכשהיא שולחת אותה לשירות צבאי בשב"ס, היא מופקרת. ברגע שיש תלונה אחת, זו תלונה אחת יותר מדי וגם כשאנחנו מחפשים נתונים על הטרדות מיניות בשב"ס ואין אותם - זה ממחיש את חומרת המצב. אילולא זה לא היה יוצא החוצה, לא היינו יודעים על זה. טייחו, זה הטיפול שקיבלו בנות שהתלוננו על הטרדות מיניות".
ח"כ בן ארי סיכמה את הדיון ואמרה: "האירוע הזה הוא אירוע מזעזע, כבר דנו בו לפני כמה שנים, אבל לצערי הוא לא טופל ברמה משמעותית. בשב"ס לא דיווחו, המשטרה לא הגישה המלצה לכתב אישום, בפרקליטות סגרו את התיק. זה לא ייתכן ואנחנו לא נרפה מזה בוועדה הזו עד שהנושא יטופל".
בתוך כך, דובר צה"ל עדכן היום על הקמת צוות מיוחדת לשיפור הליווי של חיילי החובה המשרתים מחוץ למסגרת הצבאית. "בעקבות האירועים האחרונים, סיכמו שר הביטחון, בני גנץ והרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי על הקמת צוות מיוחד בהובלת ראש אגף כוח האדם, אלוף יניב עשור, לבחינת המעטפת למשרתי החובה מחוץ ליחידות צה"ל", נמסר. "לאור זאת, יוקם צוות מיוחד בהשתתפות נציגים מצה"ל ומשרד הביטחון, אשר יבחנו את תהליך הגיוס, הליווי ותנאי השירות של חיילות וחיילים המשרתים מחוץ ליחידות צה"ל.
"ההחלטה התקבלה לאור אחריות מרחיבה של צה״ל כלפי המיועדים לשירות ביטחון, המתגייסים לצה״ל או לארגון ביטחוני אחר. הצוות יבחן את האקלים היחידתי בארגונים אלו ויציג מסקנות והמלצות במטרה להבטיח תנאי שירות הולמים וסביבת שירות בטוחה המכבדת את כלל החיילות והחיילים, גם אלו שאינם מתגייסים לשורות הצבא".
