בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע הבוקר (יום ראשון) פה אחד את אפיק טויבי (22), שוטר משמר הגבול, בעבירה של המתה בקלות דעת של חברו ליחידה נעים מאדי מג'וליס, שהיה בן 21 במותו.
הוריו של נעים מאדי אחרי הכרעת הדין במשפטו של אפיק טויבי
(צילום: גיל נחושתן)
לפי כתב האישום שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים, ב-18 בפברואר 2021 שיחק טויבי עם נשקו האישי במתחם תחנת המשטרה בעכו, כפי שנהג לעשות פעמים רבות. בשלב מסוים, כך נטען, כשבאקדחו מחסנית מלאה בכדורים, ירה טויבי במאדי מטווח אפס.
התובע עו"ד רונן יצחק, מנהל המחלקה הפלילית במחלקה לחקירות שוטרים, טען בנוסף כי טויבי ניסה לטשטש ראיות ולביים את התאבדות חברו ליחידה.
לאורך כל חקירותיו, לרבות אחרי הגשת כתב האישום נגדו, עמד טויבי על כך שחברו לפלוגה שם קץ לחייו וכי לא הוא זה שירה בו. בתחילה הגישה מח"ש כתב אישום בגין המתה בקלות דעת, שהעונש המרבי עליה הוא 12 שנות מאסר, אולם בעקבות זעם משפחת המנוח ובכירים בעדה הדרוזית החליט פרקליט המדינה עמית איסמן, על רקע המלצת בג"ץ, להחמיר באופן חריג את סעיף האישום לרצח באדישות - עבירה שעליה ניתן לגזור עד מאסר עולם.
לאחר שכפר לאורך כל הדרך בעבירות שיוחסו לו, הודיעה לפני מספר חודשים, הסנגורית של טיבי, עו"ד תמי אולמן, לבית המשפט המחוזי בחיפה כי מרשה מודה שהוא אכן ירה בפניו של מאדי, אך ציין כי הדבר נעשה שלא בכוונה. לדברי הסנגורית, הירי בוצע מאקדחו של טויבי והוא מודה כי הוא זה שהפיץ את השמועה לפיה מאדי התאבד, והוא מצר על כך. לדברי הסנגורית, הנאשם הגדיר את מאדי כ"חבר הכי טוב שלי".
זוהדי מאדי, אביו של נעים ובעצמו קצין מג"ב בדימוס, אמר לאחר ההודאה של הנאשם כי שיקר ביחס למעשה ההתאבדות: "הדברים האלו מקלים במקצת, אבל לא מנחמים. אי אפשר לכפר על הרצח הנתעב הזה, ואי אפשר לכסות על האובדן כי החלל שנשאר במשפחתנו הוא לעולמים. זהו פצע שלא יגליד לעולם. טענותיו של הנאשם ברצח לאורך כל הדרך כי הבן היקר והאהוב שלנו התאבד הן בלתי נסלחות.
אנחנו מצפים שהנאשם שרצח את הבן שלנו יקבל מאסר עולם ורק מאסר עולם, שאליו יתווספו שנות מאסר נוספות על סעיפי אישום נוספים המיוחסים לו. רק אז אולי יוקל לנו ולו במעט. אנחנו בכאב ובייסורי נפש כבדים".
4 צפייה בגלריה
סנגוריו של טויבי. שאדי סרוג'י, תמי אולמן, שחף אולמן ויעקב שלומוביץ
(צילום : אלעד גרשגורן)
הסנגורים עורכי הדין תמי אולמן, שאדי סרוג'י, יעקב שלומוביץ ושחף אולמן, ביקשו מבית המשפט שלא להרשיע את טויבי בעבירה של רצח באדישות.
בחודש מרץ התקיים דיון לא שגרתי במטווח של קיבוץ גניגר בעמק יזרעאל בשל צורך ללבן נושא חשוב ומהותי בעניינו של הנאשם, הנוגע לאופן השימוש שעשה באקדח בעת הירי במאדי, זאת כחלק המסיים של עדותו בבית המשפט.
טויבי הדגים במטווח כיצד תיפעל את האקדח בליל האירוע הטרגי, והעיד: "בזמן שלחצתי על ההדק ויריתי, לא הסתכלתי לעבר המנוח. לא ידעתי שיש לי כדור בבית הבליעה". התובע ביקש ממנו להדגים כיצד הניח את האקדח על גופו של המנוח. "אני לא זוכר איך הנחתי את האקדח", השיב טויבי, "חוויתי טראומה. מה שאני זוכר זה את החבר שלי שנפגע. מה שעניין אותי זה להציל את חבר שלי".
השופטים יחיאל ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבום זיכו את טויבי פה אחד מעבירה של רצח באדישות, אך הרשיעו בהמתה בקלות דעת, שיבוש מהלכי משפט, איומים, מעשה פזיזות ותקיפה.
עו"ד אסי פיסו מלווה את משפחת המנוח מטעם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים וכן עורכות הדין אפרת נחמני בר ושרון זגגי פנחס.
האם אחלאם זעקה בבכי לאחר הכרעת הדין: "איך המתה בקלות דעת? הוא רצח אותו". האב זוהדי חיבק את אשתו ותמך בה, כשגם הוא בוכה, והבטיח לה: "נדאג שיהיה ערעור לבית המשפט העליון. לא נוותר".
האם זעקה עוד דקות ארוכות בבכי בכניסה לאולם המשפט: "לאורך כל המשפט לא עשיתי כלום. שתקתי כמו ילדה טובה. חיכיתי שיעשו צדק. הייתי צריכה להפוך את כל בית המשפט בשביל נעים, הבן שלי שנרצח. איך המתה בקלות דעת? איך? איפה הצדק?".
ממשטרת ישראל נמסר: "נוכח חומרת המעשה, לאחר הפתיחה בחקירה ולאור מעצרו עד תום ההליכים של השוטר לשעבר, שהיה באותה עת בשירות חובה ובהתאם למדיניות הנהוגה בצה"ל, הוחלט על העברתו לצה״ל".
