דרעי: "מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה"
(צילום: ערוץ כנסת)
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה רשמית אחר הצהריים (רביעי) כי היא מתנגדת למינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. בתגובתה לבג"ץ, שידון מחר בעתירה נגד המינוי של דרעי לשר הפנים והבריאות אמרה כי "לעמדת היועצת ולפי פסיקת בית המשפט העליון, המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינויו לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות". תגובת היועצת מגיעה כיממה לאחר שהודיעה כי לא תוכל להגן על עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגייה, שדורש לאשר את מינויו, בעוד היא סבורה כי המינוי אינו סביר.
בתשובתה הוסיפה כי יש לדחות את העתירות בעניין תיקון חקיקת חוק יסוד: הממשלה "שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד". עם זאת, היא ציינה: "התיקון לא נועד לפתור בעיה כללית, אלא לשנות את התוצאות החוקיות של הרשעה פלילית על כהונה של שר, ולאפשר לחבר כנסת מסוים, שהורשע בדין, להתמנות לתפקיד שר, מבלי שתיבחן שאלת הקלון על ידי יושב ראש ועדת הבחירות".
לכן, לדבריה, "הסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד של הכנסת לא נועדה להסדיר עניינים פרטניים של חברי כנסת והקושי מתעצם מפני שמדובר בסוגיות רגישות וערכיות של טוהר מידות, תוך שינוי 'כללי המשחק' לאחר הבחירות". בהרב-מיארה אמרה בפתח תשובתה לבג"ץ כי "עתירות אלה מעוררות סוגיות כבדות משקל, בנושאים מהחשובים שניתן להעלות על הדעת - סמכותה של כנסת ישראל לחוקק ולתקן חוקי יסוד; לצד אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים למינוי שר בממשלת ישראל".
3 צפייה בגלריה
מתנגדת למינוי דרעי לשר. "חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות"
(צילום: מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
היועמ"שית ציינה כי ב-2015 וב-2016 בית המשפט העליון כבר קבע שמינוי דרעי לשר מצוי "על גבול מתחם הסבירות", למרות שחלפו 13 שנים מההרשעה האחרונה אז. כעת, לתפיסתה, ההרשעה הנוספת בביצוע שתי עבירות פליליות בשנה שעברה, מביאה את מינויו לכזה שחוצה את מתחם הסבירות. "זאת נקודת ההתחלה של הדיון המשפטי", אמרה.
לעמדתה של בהרב-מיארה, דבק קלון במעשיו של דרעי - על אף שסוגיה זו לא נידונה במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עימו. "נסיבות התיקון של הוראת הכשירות בחוק היסוד נועדו לייתר את הצורך לבחון את סוגיית הקלון נוכח הרשעתו של דרעי בפלילים כתנאי למינויו לשר", הסבירה. היא אף טענה כי "כך סבר גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר (אביחי מנדלבליט, ג.מ)". לפי היועצת, מנדלבליט עצמו הביע בעבר בתרשומות פנימיות עמדה לפיה בעבירות שבהן מואשם דרעי על פי הסדר הטיעון דבק קלון - אף שהתפטר מהכנסת כדי שלא יתקיים דיון בסוגייה.
היועצת ציינה כי לקחה בחשבון את העובדה שחלף זמן רב מאז בוצעו העבירות שמיוחסות לדרעי, אך "ניתן משקל" לכך שלא מדובר ב"מעידה חד פעמית", אלא בדפוס חוזר של ביצוע עבירות. היא הוסיפה כי רובן במהלך כהונה בתפקיד ציבורי או בסמוך לחזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים, "באופן המלמד על יחסו לשלטון החוק". "בשורה התחתונה", סיכמה, "ההחלטה למנות את דרעי לשר אינה נותנת משקל לחומרה של מצב שבו חבר כנסת עובר פעם נוספת עבירות שיש עימן קלון, ואינה מבטאת את משקלם הכבד של שיקולי טוהר מידות ושלטון החוק של האוחזים בהגה השלטון. לפיכך, היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". בסיכום דבריה בתגובתה המלאה אף המליצה לנתניהו "להעביר את השר דרעי מתפקידו כשר הפנים, שר הבריאות והמשנה לראש הממשלה".
אתמול מסרה בהרב-מיארה כי "לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, ובהם את עמדתו של ראש הממשלה נתניהו, החליטה היועמ"שית כי לא תוכל להגן על עמדתו". בעקבות זאת, לנתניהו התאפשר באופן חריג ייצוג פרטי בעתירה.
עוד ציין ראש הממשלה בתגובתו, שאורכה עשרות עמודים: "ראש הממשלה רואה בו (בדרעי) עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות - וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים". לדברי נתניהו, טענה שהיא בעלת "חשיבות עליונה", היא העובדה שדרעי הוא השר הוותיק בממשלה, שכיהן עוד בממשלתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל.
עוד טען נתניהו בתגובתו כי מדובר ב"סוגיה פוליטית מובהקת", ולכן מטבעה היא אינה שפיטה. הוא ציין כי אם ש"ס הייתה מסכימה להקים ממשלה עם סיעות האופוזיציה "סביר להניח שהן היו ממהרות להקים ממשלה כאשר השר דרעי היה מכהן בתפקידים לא פחות בכירים. הערכה זו משליכה אף היא על כך שמדובר בהחלטה סבירה".
3 צפייה בגלריה
"רואה בדרעי עוגן של ניסיון, חשוב שיהיה שר וחבר קבינט". טיעוני נתניהו
(צילום: אוהד צויגנברג)
גם דרעי בעצמו הגיב לעתירה באמצעות עורך דינו נבות תל צור: "המשיב היה כשיר מכל בחינה לתפקיד שר, גם לפני תיקון חוק היסוד. המנוח בחוק הקודם התכוון למאסר בפועל. אין בעבירות המס בהן הורשע קלון. התיקון לחוק איננו פרסונלי". עוד נכתב כי דרעי "לא התבקש להתחייב כי יפרוש מהכנסת לצמיתות בשום שלב".
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, התייחסה גם היא לעניין העתירות סביב יו"ר ש"ס ולעמדתה "יש לדחות את העתירות בעניין 'חוק דרעי'". "עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת 'השימוש לרעה בסמכות המכוננת', אך לעמדתה הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה".
עו"ד אפיק טענה כי "בחינה מהותית של הסוגיה מעלה שהכנסת לא עשתה 'שימוש לרעה' בסמכותה המכוננת. התיקון קבוע ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37 ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד".
