את הודו מטלטל היום (ה') סרטון שהופץ ברשתות החברתיות, ושבו נראות שתי נשים עירומות מוצעדות ברחוב במדינת המחוז מוכת-האלימות מניפור, לפי הדיווחים אחרי שעברו אונס קבוצתי. הסרטון אילץ את ראש הממשלה נרנדרה מודי לשבור שתיקה ארוכה – יש שיאמרו ארוכה מדי – בנוגע לעימותים הקטלניים שפקדו בחודש מאי את מדינת המחוז, ובישיבת פרלמנט בניו דלהי הוא אמר כי התיעוד מילא את לבו בצער ובכעס: "כל חברה תרבותית צריכה לחוש בושה למול דבר כזה".
לפי משטרת הודו הסרטון המדובר צולם ב-4 במאי, בשעה שבמניפור נרשמו עימותים אתניים קשים שבהם נהרגו לפחות 130 בני אדם ועוד כ-60 אלף נעקרו מבתיהם. האלימות פרצה בעקבות הזעם של כ-30 שבטים החיים במניפור על ההחלטה להעניק לבני הקבוצה האתנית מייטיי, הינדים ברובם, מעמד שיבטיח להם משרות ממשלתיות ומקום במכללות על חשבון קבוצות אחרות. על פי הדיווחים, את האלימות הקשה מכול ספגו בני השבט הקוּקִי, ובני מייטיי הציתו את כפריהם וזרעו בהם הרס.
לפי המידע המגיע מהודו כעת, שתי הנשים הנראות בסרטון שהפך ויראלי ביממה האחרונה הן אם ובתה מקהילת הקוקי, והאירוע התרחש אחרי שגברים שרפו את כפרן ורצחו בו תושבים. בסרטון נראית קבוצה של גברים גוררת אותן, ממששת אותן, נוגעת באיבריהן המוצנעים – ואז זורקת אותן בשדה. ברקע נשמעים אנשים כלשהם אומרים שהשתיים עברו אונס קבוצתי. שתי הנשים נראות בסרטון בוכות ומתחננות לתוקפיהן שיחדלו ממעשיהם.
הסרטון עורר זעזוע, ובישיבת הפרלמנט הבוקר אמר ראש הממשלה מודי כי הוא "המיט על הודו בושה": "אני מבטיח לכם שהמדינה והחוק לא יוותרו לנאשמים, נפעיל את מלוא כוחנו. על מה שקרה לבנות של מניפור אין מחילה לעולם". באופוזיציה ההודית הדגישו כי הצהרתו הבוקר הייתה הפעם הראשונה שבה מודי טורח להתייחס לעימותים הקטלניים במניפור, וכי בזמן המהומות בחודש מאי מפלגת השלטון שלו, BJP, המואשמת על ידי יריביה בלאומנות, לא עשתה די כדי לשים קץ לאלימות.
האונס כמכת מדינה: "נשקול עונש מוות"
ביקורת נשמעת בהודו גם על העובדה שיותר מחודשיים וחצי עברו מאז האירוע המתועד בסרטון מבלי שהמשטרה תעשה דבר, ושרק כשהופץ התיעוד ברשת היא טרחה לנקוט פעולה, אף שתלונה על המעשה הוגשה מזמן. ראש ממשלת מניפור, בירן סינג, אמר היום כי המשטרה המקומית ביצעה מעצר ראשון הקשור לתקיפת הנשים והשפלתן, אך לא פירט כמה אנשים נעצרו בו: "אנחנו מנהלים חקירה יסודית, ונוודא שתינקט פעולה קשה נגד כל המבצעים, כולל שקילה של עונש מוות", הבטיח. הממשלה הפדרלית של הודו פנתה לרשתות החברתיות בבקשה שימחקו את הסרטון משרתיהן.
בית המשפט העליון של הודו מסר כי הוא מוטרד עמוקות מהתמונות שהגיעו ממניפור, וביקש מהממשלה לעדכן אותו על הצעדים הננקטים נגד המעורבים ולוודא שמקרים כאלה לא יישנו. "בדמוקרטיה חוקתית דבר כזה בלתי מתקבל על הדעת", אמר נשיא העליון, ד"י צ'נדרצ'וד.
הסרטון המטלטל ממניפור מחזיר לשיח הציבורי בהודו את סוגיית התקיפות המיניות נגד נשים במדינה: מאז פרשת האונס באוטובוס בניו דלהי ב-2012, אונס שבו קבוצה של גברים התעללה מינית בסטודנטית בת 23 לעיני בן זוגה כשהשניים שבו באוטובוס מבילוי בעיר, הקשיחה הודו מאוד את החוקים נגד תקיפות מיניות, אבל דיווחים מחרידים על התעללות מינית בנשים וילדות ממשיכים להגיע ממנה מדי יום.
גם הפגנות הענק שנערכו בעקבות פרשת האונס ב-2012 וגם הוצאתם להורג בתלייה של ארבעת האנסים לא הביאו לצמצום משמעותי מספיק של התופעה, ולפי נתוני הממשלה, בכל 15 דקות בממוצע מתרחש אונס במקום כלשהו בהודו. ההערכה היא כי בפועל התופעה נפוצה עוד יותר, משום שרבות מהתקיפות המיניות כלל אינן מדווחות לרשויות.
מלחמה על משאבים ושריפת כפרים
מדינות המחוז הנידחות של צפון הודו, ובהן מניפור, שוכנות בין בנגלדש, סין ומיאנמר, והן מהוות כבר שנים זירה מבעבעת של מתחים בין בני הקבוצות האתניות השונות וכר פורה לפעילות של תנועות בדלניות. מאז שנות ה-50 נהרגו שם כ-50 אלף איש בעימותים בין קבוצות אתניות זו לזו ובין כוחות הביטחון לארגוני מורדים הדורשים אוטונומיה או עצמאות, אבל במרוצת השנים דעכה הלחימה שם בזכות הסכמים שהושגו בין גורמים מקומיים לבין הממשלה בניו דלהי.
האלימות שפרצה במניפור בחודש מאי הייתה אם כן אירוע נדיר יחסית: היא התגלעה על רקע זעמם של בני 30 שבטים החיים שם על הקבוצה האתנית מייטיי, שמהווה רוב במדינת המחוז. בני המייטיי מרוכזים באזור בירת מניפור, העיר אימפל, ואילו בני השבטים מכונסים ברובם בגבעות. הרקע להתנגשות היה ההחלטה להעניק למייטיי מעמד של שבט, שיבטיח כי יוקצו להם שלל מכסות במשרות ממשלתיות ובקבלה למכללות. בהודו נהוג להקצות מכסות כאלה לשבטים, אך כאמור המייטיי לא הוגדרו עד כה שבט אלא קבוצה אתנית, וההחלטה עוררה טענות מצד השבטים כי הקבוצה תקבל העדפה לא צודקת בחלוקת המשאבים.
בעקבות הזעם פרצה אלימות באימפל ובמקומות נוספים, ודווח כי מפגינים הציתו כלי רכב ובניינים, וכי בני מייטיי צבאו על כפרי הקוקי חמושים ברובים ובמכלי דלק וזרעו הרס. ממשלת הודו הטילה עוצר על האזור, החיבור לאינטרנט נותק כדי למנוע הפצת דיסאינפורמציה שתלבה את המתיחות עוד יותר, והצבא ההודי פרס אלפי חיילים. עם זאת האלימות דעכה רק אחרי ימים ארוכים, והותירה קורבנות רבים.
לפי דיווחים, למהומות במניפור נקלעו גם אנשי קהילת בני המנשה, הרואים עצמם כצאצאי אחד משבטי ישראל, ואיש הקהילה יואל בייטה, אב לארבעה ילדים, נרצח. עוד ארבעה מבני המנשה נפצעו, ושמואל סואנטק, אף הוא איש הקהילה, קרא לישראל בשיחה עם ynet למהר ולהעלות את בני המנשה ארצה.