פקקים ועומסים במרכז תל אביב
(צילום: שחר גולדשטיין)
אם תתממש תוכנית האוצר, בעוד שנתיים ישלמו נהגים 25 שקלים תמורת הזכות להיכנס ללב תל אביב בשעות העומס. גם מחיר החניה בכחול לבן בעיר צפוי לזנק. באוצר מקווים שהמס החדש יסייע במימון תגבור קווי אוטובוסים וקווי מטרו עתידיים, אבל נתקלים בהתנגדות של שרת התחבורה מרב מיכאלי. המשפט התמים "טרם הושלמו התהליכים המקצועיים בהחלטה זו" בטיוטת חוק ההסדרים מקפל בתוכו מאבק שטרם הוכרע.
במשרד האוצר רוצים להטיל את אגרות הגודש החל משנת 2023, מיד לאחר השקת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. באוצר מעוניינים להשקיע את ההכנסות ממנה, המוערכות ב-1.3 מיליארד שקל בשנה, בשיפור משמעותי של התחבורה הציבורית. תחילה לממן באמצעותן את תגבור שירות האוטובוסים שיובש בשנים האחרונות, ובהמשך חלק מהקמת המטרו במרכז הארץ.
5 צפייה בגלריה
התוכנית: הנהגים יממנו את שיפור התחבורה הציבורית. פקקים ועומסים במרכז תל אביב, אתמול
(צילום: מוטי קמחי)
בדיוני התקציב דרשו במשרד התחבורה לקדם תוכנית נרחבת לשיפור התחבורה הציבורית, והוצע שמקור המימון שלה יהיה תשלומי אגרות הגודש. כעת לא ברור אם תהיה בשלב זה תוספת תקציבית משמעותית לשירות התחבורה הציבורית בגוש דן, שכבר כיום לא עומד בביקוש.
במסגרת התוכנית מוצע כי שרת התחבורה תגבש מדי שנה תוכנית בהיקף 1.3 מיליארד שקל לחיזוק התחבורה הציבורית מהכנסות האגרה. התוכנית תכלול תוספות קווים, שיפור קווים קיימים, הפעלת תחבורה גמישה ועוד. יתרת ההכנסות תופנה להקמת המטרו במרכז הארץ. בנוסף יוקצה סכום חד פעמי, ששיעורו לא פורסם, לתוספת שירות בתחבורה הציבורית לפני כניסת הרפורמה לתוקף.
"אלו הבוחרים לנסוע ברכב פרטי באזורי ובשעות גודש יישאו בנטל מס גבוה יותר לעומת משתמשי דרך אשר יבחרו בנסיעה בתחבורה ציבורית, או שלא ייסעו ברכבם הפרטי באזורי ובשעות הגודש", נכתב בדברי ההסבר, "כך, ניתן יהיה להפחית את השימוש ברכב פרטי, לקדם תחבורה שיתופית, להגביר את מהירות הנסיעה של רכבים פרטיים ותחבורה ציבורית ולאפשר תוספות שירות משמעותיות בתחבורה הציבורית".
שרת התחבורה מרב מיכאלי מתנגדת לאגרת גודש, שכן לדבריה מדובר במס רגרסיבי, כלומר כזה שפוגע יותר בשכבות החלשות באופן יחסי. מיכאלי טוענת כי השקעות בתחבורה מניעות את המשק, וזה יהיה המקור התקציבי. אולם אם לא יופנה תקציב לשיפור התחבורה הציבורית במקרה שלא תוטל אגרת גודש, גם במקרה זה הנפגעים הראשיים יהיו השכבות החלשות, שנסמכות על האוטובוסים והרכבות.
מתחזיות שנעשו במשרדי הממשלה עלה כי יותר מ-80 אחוזים ממשלמי אגרת הגודש צפויים להיות מעשירונים 10-7. רבים ממשתמשי התחבורה הציבורית היום הם קהל שבוי שתלוי בה. לכן שאפו במשרד האוצר שמי שיממן את תוכנית התחבורה הציבורית יהיו מי שיבחרו להמשיך ולנסוע ברכב הפרטי.
5 צפייה בגלריה
"לדרוש השקעה של מיליארדים במערכת אוטובוסים יעילה". אוטובוס בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
במדינות שבהן מוטלות אגרות גודש יש גם מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומתפקדת, לרבות מערכות הסעת המונים כגון רכבת תחתית או קלה, שלא קיימות בגוש דן. עם זאת באוצר טוענים שמדובר במקרה של "ביצה ותרנגולת", וכי ההכנסות מאגרות הגודש יוכלו להביא את ההשקעה בתחבורה הציבורית בישראל להיקפים חסרי תקדים.
מאות מיליוני שקלים יוקצו - לפי טיוטת חוק ההסדרים - לתוספות שירות באוטובוסים, לקידום נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים. ההכנסות מאגרות גודש אמורות לעבור לשדרוג התחבורה הציבורית ויכללו בין השאר שיפור תדירות קווים קיימים, הפעלת קווים חדשים וגם קידום קווי המטרו.
מרב דוד, סמנכ"לית ארגון "לובי 99" הפועל לקדם את האינטרסים של הציבור הרחב בקרב מקבלי ההחלטות, מציעה לקדם "עסקת חבילה" בתחבורה הציבורית. "שרת התחבורה מיכאלי צריכה לדרוש תוכנית בהיקף של מיליארדי שקלים בשלוש שנים, כדי לקדם מערכת אוטובוסים טובה ויעילה, ובתמורה להסכים להטיל בחוק ההסדרים אגרת גודש על מי שנוסעים ברכב פרטי בשעות העומס למרכז המטרופולין. האגרה תיכנס לתוקף רק בתום שלוש השנים של הרחבת התחבורה הציבורית.
"מה צריך לדרוש? אוטובוסים שיוצאים מכל מקום ברחבי המטרופולין כל חמש דקות עד רבע שעה ונוסעים על נתיבי תחבורה ציבורית. ללא 'עסקת חבילה' כזו, לא נצמצם את הפקקים בשנים הקרובות והמצב רק יילך ויחמיר", אומרת דוד.
5 צפייה בגלריה
מי יממן את המטרו? הדמיה של תחנת מטרו בכיכר הבימה
(צילום: אדר׳ טל אייל ושרון שפירא עריכה גרפית: שירה שטינברג)
לפי תוכנית אגרות הגודש, נסיעה אל מרכז תל אביב בשעות הבוקר (06:30 עד 10:00) תעלה 25 שקלים, משום שהנהג יחצה את שלוש הטבעות שנקבעו: הטבעת החיצונית, הטבעת התיכונה והטבעת הפנימית הכוללת את מרכז תל אביב. פירוט הטבעות לא פורסם לציבור.
נסיעה אל מרכז תל אביב בשעות אחר הצהריים (15:00 עד 19:00) תעלה 12.5 שקלים, כמו גם יציאה ממרכז תל אביב בשעות אלה. הנחה תינתן למי שיתקין חיישן שיקל על זיהוי הרכב במצלמות. התעריף המרבי ליום יעמוד על 37.5 שקל. משאיות ישלמו תעריף כפול, אך אופנועים ישלמו מחצית מהתעריפים שנקבעו. עוד מוצע בטיוטת חוק ההסדרים כי ב-2025 יועלו התעריפים ויורחבו השעות.
גם החניה הציבורית בכחול לבן צפויה להתייקר בתל אביב אם טיוטת חוק ההסדרים תתקבל. כיום מחיר החניה מוגבל למחיר מרבי של 6.30 שקלים לשעה. מחיר זה אמור להפוך להיות המינימום. בדברי ההסבר נכתב כי המחירים הללו "לא משקפים את שווי השוק של החניות. באזור תל אביב המחיר נמוך מדי, ולראיה מחיר החניה בחניונים הפרטיים יכול להגיע ליותר מ-20 שקל לשעה. גם בהשוואה לערים מתקדמות בעולם מחירי החניה בישראל נמוכים יחסית". באוצר מבהירים שרשויות יוכלו גם לא לגבות תשלום על חניה.
(צילום: משה מזרחי)
ניצן יוצר יו"ר האגודה הישראלית למחקר תחבורה, טען באולפן ynet כי "אגרות הגודש הן מכשיר ניהול תנועה ותכליתן זה לתאם בין הביקוש וההיצע. לדאוג לכך שמספר כלי הרכב שיכולים לעבור בכביש לא יהיה יותר גדול ממה שהכביש יכול להעביר. אם אנחנו לא שמים את העיניים על המטרה הזו יוצאות לנו אגרות גודש עקומות שלא משרתות את המטרה", לעמדתו של יוצר יש לתמחר את העלות של אגרות הגודש ולא להעביר את עלותן לחיזוק התחבורה הציבורית אלא לנהגי הרכב הפרטי בחזרה. הוא גם מוחה על שיטת הגבייה באמצעות מצלמות ולא באמצעות טלפון סלולרי.
עמית בן צור, מנהל מכון יסודות טוען כי אגרות הגודש נוצרו כתוצאה מהזנחה של עשרות שנים והעדר תכנון תחבורתי נכון. עמדתו הפוכה לשל יוצר: לטענתו, יש לוודא שהתחבורה הציבורית יעילה ומתפקדת לפני החלתן של אגרות הגודש. "אגרת גודש יש בהרבה ערים ויודעים שזה יכול לעבוד כך שזה לא תיאורטי אבל אנחנו רוצים לעזור לאנשים ולא להעניש אותם ולכן חובה לדאוג לתחבורה ציבורית יעילה ומתפקדת לפני שיש אגרות גודש".
פורסם לראשונה: 23:35, 12.07.21
