ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ (הליכוד) אישרה היום (שני) פטור מחובת הנחה להצעת החוק לשלילת אזרחות או תושבות של מחבלים. הפטור יאפשר את העברת הצעת החוק באופן מהיר, ובקואליציה מתכננים להעביר אותה תוך שבועיים. הדחיפות נובעת משחרורם של המחבלים שרצחו את החייל אברהם ברומברג ז״ל - כרים יונס שהשתחרר בחמישי האחרון, ומאהר יונס שישתחרר בהמשך החודש.
לפי ההצעה, עליה חתומים כץ בעצמו, ח"כ שרן השכל (המחנה הממלכתי), ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שר הפנים יוכל לשלול את האזרחות או מעמד התושבות ולגרש לשטחי הרשות הפלסטינית מחבלים שקיבלו שכר או תשלום מהרשות עבור מעשיהם, מבלי להתחשב בקיומה של אזרחות חלופית. על ההצעה המקורית היו חתומים אבי דיכטר (הליכוד) ואורית סטרוק (הציונות הדתית), אבל מאז הם מונו לשרים והם יכולים להיות חתומים רק על הצעות חוק ממשלתיות.
כיום מאפשר החוק לשלול אזרחות ממי שהורשע בביצוע פיגוע או מעשה טרור, אך מחייב להשאיר מעמד אחר - לרוב תושבות - שעדיין מאפשר את הישארותו בתחומי ישראל. הצעת החוק, שנכתבה יחד עם פורום "בוחרים בחיים" שהוקם על ידי משפחות שכולות ופצועי פעולות איבה, מבקשת לתקן זאת.
הפטור מחובת ההנחה עבר ברוב של עשרה חברי כנסת מול 2 מתנגדים - ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) וח"כ וליד אלהואשלה (רע"מ). השניים לא תומכים בהצעת החוק, מאחר שלטענתם מכוונת רק לפעילי טרור ערבים ולא ליהודים. במהלך הדיון, אמר ח"כ חנוך מילביצקי לטיבי שהוא "מעדיף רוצחים יהודים על פני רוצחים ערבים". מילביצקי אף הוסיף כי "במדינת היהודים, אני מעדיף יהודים על פני ערבים לא נאמנים לפה".
במהלך הדיון בוועדה, אמר טיבי כי "נושא שלילת האזרחות שמובא תדיר לכנסת הוא נושא סלקטיבי שמתייחס רק לערבים. רצח הוא יותר חמור מקבלת תשלום ולכן אני מציע שתוסיפו למשל לשלול אזרחות מרוצח ראש הממשלה. מישהו בכנסת מאז רצח רבין העלה בדעתו לשלול לרוצח את האזרחות? מישהו שקל לדון בביטול האזרחות של עמי פופר שרצח וטבח בשבעה פועלים פלסטינים? מוטב שתעשה את הפשע הכי חמור כשאתה יהודי".
מנגד, ח"כ סון הר מלך, אחת ממגישות הצעת החוק שבעלה שלום (שולי) הר-מלך נרצח בשנת 2003 בפיגוע שבו היא עצמה נפצעה, אמרה כי "זה חוק שהוא עשיית צדק עם המשפחות. אני חושבת שהעונש שראוי לאדם כזה הוא עונש מוות, אבל אני מבינה שיש לנו עוד דרך ארוכה לשם". מגיש נוסף, ח"כ רוטמן, הוסיף: "הרשות הפלסטינית מנסה לגייס מחבלים מקרב אזרחי ישראל, כי זה יותר קל להם לבצע את אותם פיגועים. התרגלנו במשך שנים שזה לגיטימי שיושבת לידינו רשות שמקבלת תקציבים ממדינת ישראל, ובספר החוקים שלה מופיע תעריפון. רצחת יהודי? תקבל קצבה. ואם אתה אזרח ישראלי תקבל יותר".
בתחילת הדיון, אמר יו"ר הוועדה כי "הזדעזענו לראות את החגיגות בקבלת הפנים למחבל כרים יונס. אני לא מבין איך אפשר לקבל ככה רוצח - אדם שרצח חייל רק כי לבש מדים. לאנשים כאלה אין מקום בחברה הישראלית, ואנחנו פה לעשות את הצדק בשביל המשפחות השכולות". שמעון גולובנציץ', אב שכול מפורום "בוחרים בחיים" אמר בדיון כי "בשבילנו החוק הזה הוא התחלה של שינוי ושל צדק. מקווה שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר, וכשהמחבל הבא ישוחרר לא יעשו לו חגיגות כאלה. ההרתעה הזאת תמנע את הרצח הבא".
כרים ומהאר יונס רצחו את ברומברג בשלהי שנת 1980 בעת שחזר לביתו שבזכרון יעקב מהבסיס שבו שירת ברמת הגולן. מאהר יונס צפוי להשתחרר גם הוא ממאסר בעוד כשבועיים. לקראת שחרור השניים, שר הפנים אריה דרעי פנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדרישה לקבל סמכות לביטול אזרחותם הישראלית.
באופן חריג עם סיום ריצוי עונשו, בשב"ס הסיעו את כרים יונס מהכלא לצומת רעננה שם הורד לדרכו - כך שלא ייצא משערי הכלא כפי שמקובל. בשב"ס הסבירו כי רצו למנוע "תמונת ניצחון" של המחבל עם יציאתו מכלא הדרים - בזמן שכלי התקשורת חיכו במקום.
יום לאחר השחרור, כוחות מג"ב הגיעו לכפר עארה, ופשטו על מתחם שבו נערכה קבלת הפנים ליונס. הכוחות, יחד עם שוטרי מרחב מנשה, הגיעו למקום לאחר הנחיית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהורה שלא לאפשר חגיגות המוניות בכפרו של המחבל.