"כשהרמטכ"ל ושר הביטחון יגיעו לוועדה ויזעקו שהיא מעכבת את הארכת השירות - הם צריכים לדעת שבלי שיש בהירות לגבי חוק הגיוס - לא תהיה מהירות לגבי חוק הארכת השירות. בלי בהירות - אין מהירות". האיום הזה, של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין אתמול (שלישי), כוון לשני גורמים – צה"ל ושר הביטחון יואב גלנט.
גלנט בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: שחר יורמן)
לכאורה, אדלשטיין וגלנט היו אמורים להיות באותו הצד - שניהם דורשים להעביר את חוק הגיוס בהסכמה רחבה. אז זהו, שלא ממש. כששר הביטחון מדבר על "הסכמה רחבה", המשמעות מבחינתו היא שהחוק יעבור לפחות בתמיכת מפלגה אחת גדולה באופוזיציה, המחנה הממלכתי או יש עתיד. אחרת, מאמין השר שכל החלטה של הממשלה הזאת בנוגע לגיוס תיתפס בציבור כקומבינה פוליטית. גם אדלשטיין דורש הסכמה רחבה, אבל מבחינתו אין צורך במפלגה שלמה מהצד השני, יספיקו מספר חברי כנסת מהאופוזיציה כדי להעביר את החוק ב-61 קולות.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון מעריך שקיים סיכוי נמוך שחברי הכנסת מהליכוד שדרשו שינויים מהותיים בחוק הגיוס, כדוגמת שיקלי, סעדה ואילוז, יצביעו בעד אם גלנט יצביע נגד. אם גלנט יתמוך - גם באופוזיציה ירגישו בנוח להצטרף. גלנט טוען מנגד ש"לממשלה לא אמורה להיות בעיה להעביר את החוק, הרי יש 63 אצבעות גם בלעדיי, אבל אם גולדקנופף ושיקלי לא מצליחים להגיע להסכמה, מה לעזאזל רוצים ממני?"
גלנט הוא לא הבעיה היחידה של אדלשטיין, שרוצה מאוד להיות זה שחתום על חוק גיוס היסטורי. בינתיים הוא פוגש בוועדה נציגי צבא מגמגמים, שמגיעים בלי נתונים ולא מוכנים להתחייב על מספרים או לתת הסברים. העימות הגיע לשיא היום, כשתת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת התכנון וכוח אדם, לא הסכים לנקוב במספר הצווים שיישלחו לחרדים ביום ראשון הקרוב. כשהח"כים טענו כי "הצבא הגיע לא מוכן", אדלשטיין ענה: "או עוד יותר גרוע, אולי הם מסתירים". אדלשטיין טוען שהצבא לא אוהב שמכתיבים לו, ושבצה"ל לא רוצים שיגידו להם כמה חרדים לגייס, אז הם מורחים את הזמן.
"לא אהיה ילד כאפות". אדלשטיין בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת)
כדי להלחיץ את צה"ל ואת גלנט, החליט אדלשטיין לכרוך את חוק הגיוס בחוק להארכת שירות החובה לשלוש שנים. התוכנית, שנבחנת כעת בייעוץ המשפטי של הכנסת, היא או להביא את שני החוקים יחד, או שהסדר יהיה קודם הגיוס ורק אז הארכת השירות. המטרה - להביא את הצבא לשתף פעולה ואת שר הביטחון להצביע בעד חוק הגיוס. שתי ציפורים במכה. אדלשטיין יודע שהארכת השירות קריטית לגלנט ולצה"ל בנקודת זמן זו. החוק יגדיל את צבא החובה, ויאפשר להוריד את הנטל ממשרתי המילואים.
כשגלנט פוטר בשיאה של הרפורמה, אדלשטיין טען שכולם צריכים לרדת מהעץ ושיש למשוך את מכתב הפיטורין. באותם ימים סוערים בכירים בליכוד דיברו ברצינות על האופציה של אי-אמון קונסטרוקטיבי, מהלך שידיח את נתניהו אבל ישאיר את הליכוד בשלטון - רעיון שעלה גם אחרי 7 באוקטובר, כפי שחשף כתבנו הפוליטי יובל קרני.
"אחת ההצעות הייתה שיולי יהיה ראש הממשלה עד לסיום הקדנציה", טוען שר בליכוד, "הוא התאכזב שלא קיבל גיבוי מגלנט". מאז שוררים בין יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשר הביטחון יחסי עבודה תקינים, אבל גם אי-אמון וחשדנות הדדית. צ'ילבות. בלשכת שר הביטחון טוענים שהניסיון של אדלשטיין לכרוך את החוקים יחדיו מריח כמו מהלך של לשכת ראש הממשלה, "קומבינה", משמע יולי התקפל מול נתניהו. בסביבתו של אדלשטיין טוענים שגלנט מעוניין שהממשלה תיפול, אבל לא מוכן להיות זה שיפיל אותה. עכשיו השאלה היא מי ימצמץ ראשון.
הטור המלא: ביום שישי ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות"
