המתבן של אמיר דומן במושב אחיהוד הסמוך לכרמיאל עלה באש במוצאי שבת, והנזקים מהשריפה שלפי החשד נגרמה מהצתה נאמדים ב-150 אלף שקלים. "לא נשאר לי כלום, הכול הלך. הצתת מתבנים, בתי אריזה וציוד חקלאי הפכה למכת מדינה", אמר דומן, שניסה לבחון האם יוכל להציל חלק מחבילות החציר השרופות כדי להאכיל את עדר הבקר שהוא מחזיק ב-2,000 דונם של מרעה שהוא חכר מהמדינה בשטח הסמוך.
משקים שכנים לדומן הביאו לו אתמול מעט תבן ומספוא לבהמות, והוא מקווה שהגשם הצפוי בהמשך השבוע יכסה את אדמות המרעה בירק שיספק את צרכי הבהמות שלו. "זו עונת ההמלטות. אני צריך להאכיל 120 פרות בכמות מספיקה כדי שיהיו חזקות" הוא סיפר בדאגה. לדברי דומן, הטוען כי מכיר היטב את זהות האדם שעומד מאחורי ההצתה, "זה לא פירומן שבא ושורף, הוא רוצה שארים ידיים כדי שיוכל להיכנס לשטח במקומי. אם אני אלך, אף אחד לא יהיה מסוגל לגרש אותו".
מתחת לפני השטח מתנהל מאבק איתנים בגליל וברמת הגולן בין חקלאים שהמדינה מחכירה להם שטחי מרעה נרחבים, לבין גורמים עברייניים שמעוניינים בשטחים האלו. המאבק הזה הוא ככל הנראה הסיבה לשריפת המתבן של בני גיטה מהמושב רוויה שבעמק יזרעאל בשבוע שעבר, שגם היא לפי החשד נגרמה מהצתה. אצל גיטה, הנזקים נאמדים בכ-800 אלף שקלים - 950 חבילות חציר וכמעט 12 טון זרעים עלו באש. בארגון "השומר החדש" מובילים השבוע קמפיין גיוס תרומות לסייע לגיטה, שנותר ללא יכולת להמשיך את המשק שהקים בשתי ידיו, ברכישת חציר, זרעים ושקי אוכל.
"הצתת מתבנים וציוד חקלאי זו הדרך היעילה ביותר לפגוע בבן אדם ולגרום לו לשלם מחיר מאוד כבד", תיאר יו"ר "השומר החדש" יואל זילברמן. לדבריו, "מהניסיון שלנו עם חקלאים שסופגים עשרות הצתות בשנה, התכלית שלהם היא להתיש את החקלאי כדי לגרום לו לעזוב את האדמה. זו פעולה פחדנית. העבריין מבין שבפעולה פשוטה מאוד הוא משיג את מטרתו".
לטענת זילברמן, הוא לא מכיר אפילו מקרה אחד בעשור האחרון לפחות של הצתה, אותה הוא מכנה "טרור חקלאי", שזכתה למענה נחוש מצד המדינה. "לפי החוק, הענישה יכולה להגיע לעד 15 שנות מאסר, אבל לא קרה שמצית מתבן נכנס אפילו לשלושה חודשי מאסר", אמר זילברמן. "אם המדינה לא תעשה מאמץ לעצור ולכלוא את מי שבפח בנזין קטן מחריב מפעל חיים של חקלאי, נמשיך לראות אירועים כאלו ובהיקף גדול יותר".
במקרים שבהם נזקים נגרמים לחקלאים כתוצאה מדליקות, גם אם מקורן ברשלנות, המדינה וחברות הביטוח נותנות פיצוי. לא כך המקרה בהצתות על רקע פלילי או לאומני, שבהן המדינה לא מעמידה כל תמיכה. לדברי דומן, "הזמנתי אינספור פעמים ניידות משטרה ואף אחד לא מגן עליי. אני לא מחפש תרומות ורחמים אבל הייתי מצפה שתהיה כאן מדינה". הוא הוסיף כי "היו אצלי אתמול חוקרי ימ"ר מחוז חוף ואני מקווה שהם יצליחו לעצור את מי שמנסה לפגוע בי".
דומן, בן חמישים ודור שלישי לחקלאים, מקווה שבנו ימשיך את דרכו אבל יודע שהסיכויים לכך לא גבוהים. "צעירים שחקלאות או ציונות לא זורמות בעורקיהם עוזבים את המקצוע", אמר דומן. "אנחנו כבר מבוגרים ולא נלך לעשות הסבת מקצוע בגיל כזה. האופציה הנוספת היחידה היא פשוט להרים את הידיים ולאבד את האדמות".