"חוק הפוליגרף" שעלה בעבר לסדר היום בעקבות ההדלפות מהקבינט, אך לא אושר לאחר שנעצר בעקבות עמדתם של ראש השב"כ, רונן בר, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עשוי לחזור שוב לקידום - בעקבות דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש (שני) במסיבת העיתונאים.
נתניהו נשאל על עמדות שרים בקבינט שדולפות לתקשורת ואמר: "ההדלפות מהקבינט זה שערורייה, זה לא בסדר שהצנזור נותן את זה, זה לא בסדר שאין חוק פוליגרף. זה לא קורה בשום מדינה מערבית בעולם".
מסיבת העיתונאים של נתניהו - והמתקפה על הצנזור
(צילום: לע"מ)
בעבר ניסה רה"מ לקדם את החוק אשר קובע שהשב"כ יוכל לערוך פוליגרף גם לנבחרי ציבור, ובכך יסלול את הדרך לבדיקת פוליגרף לשרים. המתנגדים טענו כי אם יתקבל החוק הדבר יאפשר לנתניהו לעקוב אחרי קשרי עבודה של יריבים פוליטיים - שרי סיעתו וחברי הקואליציה בממשלה. מלבד השב"כ, גם הצמרת המשפטית וחלק מהשרים עצמם מתנגדים בחריפות לחוק שיחייב את שרי הקבינט לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית. גורמים פוליטיים טענו כי מדובר בהמשך לחוקי המהפכה המשפטית שנעצרו בינתיים.
השב"כ, שנדרש על-פי ההצעה לערוך את הבדיקות התקופתיות, מתנגד כאמור נחרצות. "חוק השב"כ שנחקק לפני רבע מאה כבר החריג, בכוונה, את נבחרי הציבור והשופטים מעריכת בדיקות פוליגרף. תפקיד השירות הוא לסכל טרור ופעילות חבלנית עוינת ולשמור על הדמוקרטיה - לא לעקוב אחרי נבחרי ציבור ולצבור מידע אודותיהם", אומרים גורמים בארגון.
במערכת המשפטית אומרים שמעקב אחרי שרים בדמוקרטיה ואחרי הדלפות הוא עניין שזר לארגון חשאי והוא מדרון חלקלק למעקבים נוספים. בבדיקות כאלה השר צריך לחשוף את קשריו לרבות עם עיתונאים. לטענתם, השב"כ יהפוך בדרך זו לכלי עבודה פוליטי של ראש הממשלה ויאלץ לשמור במאגריו הסודיים מידע על קשרי פוליטיקאים מה שאינו יאה למדינה דמוקרטית. אחרים חוששים שאם ראש השב"כ יתפטר אחרי המלחמה יבחר ראש הממשלה ראש שב"כ אחר שיסכים למעקבים הללו.
שרים אומרים כי "מעקב כזה יפריע לעבודה השוטפת שלנו עם עיתונאים שהיא זכות דמוקרטית בסיסית. כל שר יודע, גם כשהוא מדבר עם עיתונאים מהו הקו האדום באשר למידע שאודותיו לא מתדרכים. אם תהיה הדלפה מסכנת ביטחון תמיד אפשר לפנות לחקירה פלילית פרטנית".
במערכות המשפט והביטחון הבהירו כי הפוליגרף בכל מקרה אינו קביל משפטית. מכאן, שאם אין לשימוש בו תכלית משפטית, בדיקות כאלה רק יעשו "שיימינג" לפוליטיקאים שלא לצורך משפטי אמיתי. עוד טענה היא שאין שוויון – נתניהו צפוי לזכות לעומת שריו.
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי "מטרת תזכיר החוק המוצע היא להסמיך את שירות הביטחון הכללי לבצע בדיקה, לרבות על-ידי שימוש בבדיקות פוליגרף, אשר תקבע האם קיים חשש שמשתתף בדיוני קבינט, לרבות נבחר ציבור, העביר בלי סמכות מידע מדיוני הקבינט לידי גורם בתקשורת, או לידי גורם אחר, לשם פרסומו ברבים. בבסיס תזכיר החוק עומד הצורך להיאבק בתופעת ההדלפות מדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני שגורמת לפגיעה חמורה ביותר בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, במיוחד בעת מלחמה, בשני מישורים עיקריים: פגיעה משמעותית בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה - לאור חשיפת מידע מדיוני הקבינט שמגיע גם לידי האויב ופגיעה משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות של הקבינט - לנוכח הקושי לקיים שיח פתוח, אמין ואפקטיבי במסגרת דיוני הקבינט".
עוד נאמר שתזכיר החוק מקודם לאור אירועי הדלפות רבים בשנים האחרונות מדיוני הקבינט, לרבות בעת האחרונה בתקופת המלחמה, "שגרמו לנזק ביטחוני חמור ביותר".
פורסם לראשונה: 23:13, 02.09.24
