נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי, אמר אתמול (יום ג') שהגיע הזמן להעלות את מחיר הלחם המסובסד במדינה. סיסי לא ציין בכמה יעלה המחיר של כיכר לחם, אך כל שינוי במחירים של מוצרי המזון המסובסדים במצרים - יבואנית החיטה הגדולה בעולם - נחשב לנושא רגיש במיוחד.
העלייה האחרונה במחיר הלחם המסובסד הייתה בשנת 1977, על-ידי הנשיא דאז אנואר סאדאת. רבבות מפגינים התפרעו ברחובות וזעמו על עליית המחירים, בהפגנות שכונו "מרד הלחם". כתוצאה מאותן מהומות החליטה ממשלת מצרים לחזור בה וביטלה את העלאת המחירים.
לפי סוכנות הידיעות AFP, במסגרת תוכנית המזון המסובסד יכולים יותר מ-71.5 מיליון מצרים (מתוך 100 מיליון תושבים) לרכוש כיכר לחם תמורת 0.05 לירות מצריות (5 פיאסטר, או אגורה אחת). האזרחים יכולים לקנות עד חמש כיכרות ביום. תוכנית המזון מספקת גם פסטה ואורז במחירים זולים. בתקציב 2021/2022 נקבע שמצרים תשקיע 5.6 מיליארד דולר בתוכנית המזון ובסיוע לחקלאים.
בביקור במפעל במצרים אמר א-סיסי שהגיעה השעה להעלות את מחירי הלחם. "חלק יכולים לומר לי להשאיר את זה (העלאת המחירים) לראש הממשלה ולשר האספקה - אבל לא. אני אעשה את זה מול המדינה והעם שלי. זה לא ייאמן שמוכרים 20 כיכרות לחם במחיר של סיגריה".
"אני מקווה שזה לא יתקבל בצורה רעה, כאילו שאנחנו מתכננים זינוק במחירים. אנחנו מדברים רק על השגת איזון", הדגיש א-סיסי כשהודיע על הכוונה להעלות את מחירי הלחם. בתגובה לטענות לפיהן "אי אפשר לגעת במספרים" אמר הנשיא המצרי כי "שום דבר לא נשאר במקום במשך 20 או 30 שנה. המצב הזה לא יכול להימשך, ואני אקח אחריות לשנות את המצב הזה".
א-סיסי ציין שלא יעלה על הדעת שכיכר לחם במחיר מסובסד של 5 פיאסטר תעלה למדינה 60 או 65 פיאסטר. "אני לא אומר שאנחנו מתכוונים לייקר את המחיר בצורה משמעותית עד למחיר העלות – 65 או 60 פיאסטר – אבל העלאת המחיר היא הכרחית", הדגיש הנשיא המצרי.
א-סיסי אמר שהעלאת מחירי הלחם, וקיצוצים בתקציבים של משרדי הממשלה, יעזרו לממשלה שלו לעמוד בהוצאות הארוחות שמקבלים התלמידים בבתי הספר. הוא ציין שהממשלה שלו זקוקה ל-8 מיליארד לירות מצריות (יותר מ-509 מיליון דולר) כדי לעמוד בהוצאות הארוחות בבתי הספר.
החלטתו של סאדאת להעלות את מחירי המזון המסובסד הייתה על רקע הסכם בין מצרים לקרן המטבע הבינלאומית. כמו סאדאת, גם א-סיסי צריך לעמוד בהתחייבויות לקרן - שהעניקה למצרים הלוואה של 12 מיליארד דולר ב-2016, והלוואה של 5.2 מיליארד דולר אשתקד. בהסכם, שנועד לשקם את הכלכלה המצרית, נדרשה קהיר לבצע צעדי צנע ולהעלות את מחירי הדלק והחשמל.
צעדי הצנע של ממשלת א-סיסי קיבלו שבחים מכלכלנים ואנשי עסקים, אך האינפלציה שהגיעה אחר כך גבתה מחיר כבד מהעניים ומאזרחים במעמד-הביניים. בינתיים השלטון מטיל הגבלות על חופש הביטוי ואוסר על הפגנות. אלפי מתנגדי משטר נכלאו, וחל איסור על עריכת סקרים עצמאיים.
שר האספקה המצרי, עלי מוסלחי, הגיב להצהרתו של א-סיסי ואמר שהמשרד שלו יחל לבחון בהקדם את נושא העלאת המחירים ויציג בקרוב את הממצאים לממשלה. חוסיין אבו-סדאם, ראש התאגדות החקלאים במצרים, אמר לרויטרס: "ההחלטה נכונה ומגיעה בזמן מתאים מאוד. זה עוזר לנו לסיים עם הנהלים הישנים, במסגרתם הנשיא תמיד פחד לגעת במחירי הלחם מחשש לזעם של העניים".
הצהרתו של א-סיסי עוררה אתמול זעם בקרב גולשים מצרים ברשתות החברתיות. כמעט שליש מתושבי מצרים חיים מתחת לקו העוני – ומשתכרים פחות מ-2 דולר ליום. חלק מהגולשים בטוויטר שמחו על העלאת המחירים המתוכננת חתמו את הציוצים בהשטאג: "הכול חוץ מכיכר הלחם".
בשנה שעברה הקטינה מצרים את הגודל של כיכר לחם במחיר מסובסד ב-20 גרם.
