הוריה של רב"ט נועה מרציאנו ז"ל, התצפיתנית בת ה-19 שנחטפה לעזה במתקפת הטרור של 7 באוקטובר ושהשבוע הודיע צה"ל כי נהרגה בשבי, נשאו אחר הצהריים (יום ה') הצהרה ראשונה לתקשורת מביתם במודיעין, במהלך מפגש עם בני משפחות החטופים ותומכיהם שממשיכים בצעדה לירושלים ובדרך לבירה עצרו בבית משפחת מרציאנו במודיעין – שיושבת כעת שבעה.
אמה של נועה, עדי, התחבקה לפני שהחלה לשאת דברים עם בני המשפחות ואמרה להם שהיא מקווה שבתה נועה "תהיה האחרונה" (שלא תחזור בחיים מהשבי) ושכל החטופים יחזרו בשלום. היא הדגישה כי אף שצה"ל הודיע למשפחה על מותה של נועה המאבק שלהם על השבת גופתה יימשך. "חשוב לי היום להבהיר פה לכולם – המאבק על נועה ועל ההחזרה שלה הביתה לא נגמר", אמרה.
צה"ל, נזכיר, הודיע שלשום לבני המשפחה על מותה של נועה, שעות אחרי שחמאס פרסם סרטון שלה מהשבי, כחלק מהטרור הפסיכולוגי שלו. נועה ז"ל שירתה בקרית איסוף יבשתי בגדוד 414, חיל הגנת הגבולות. בהודעת דובר צה"ל צוין כי היא "חללת צה"ל חטופה בידי ארגון טרור".
"אין לי קבר. אמרו לי שאני יושבת שבעה, אפילו לא עשיתי לה לוויה שראויה לה", אמרה היום אמה עדי. "אני מבקשת, אנחנו כאן כדי לומר לכן, משפחות החטופים, החברים שלי, המשפחה שלי – המשפחה החדשה, אף אחד מאיתנו לא בחר להיות במשפחה הזאת, תאמינו לי, לא כיף לנו במשפחה הזו – אבל אני כאן כדי לומר לכן משפחות חטופים שאנחנו פה איתכן במשימת חיינו, להחזיר את כולם הביתה".
האם הודתה לכל אלו שתמכו בה ובמשפחתה בשבועות האחרונים, ושכשברקע הדיווחים על מגעים לעסקת שחרור חטופים שלחה מסר למקבלי ההחלטות: "נועה עדיין בעזה, אנחנו משפחת החטופים קוראים למנהיגי המדינה – הופקרנו פעם אחת בשבת השחורה, הופקרנו פעם שנייה כאשר התבשרנו על הנורא מכל. אנחנו לא ניתן – לא ניתן – שתפקירו אותנו בפעם השלישית.
"אז אני מבקשת, אני כבר לא מנומסת, אני דורשת ומתעקשת – שלא תפקירו אותנו בפעם השלישית ותתחילו להיפגש עם כל המשפחות שנמצאות כאן ונמצאות בבתים, ותתנו לנו תשובות. תגידו לנו שיש עם מי לדבר, תפסיקו להגיד שאין עם מי לדבר בעזה. תמיד יש עם מי לדבר. אנחנו אומרים כאן ועכשיו, בצורה הכי ברורה ואתם תסכימו איתי. זאת אחריות שלכם, אתם אחראים למצוא איך ועם מי לדבר כדי להשלים את המשימה, להחזיר את נועה ואת כולם, את כל החטופים והנעדרים".
בתום השבעה, היא אמרה עוד, בכוונתה לשוב למאבק על החזרת החטופים: "אנחנו רוצים להגיד לחיילי צה"ל שאנחנו מתפללים לשלומם ובטוחים שהם עושים הכול כדי להחזיר לנו את נועה ולכם את יקיריכם. אנחנו ניתן לכם, חיילים וחיילות יקרים, את כל הכוח להמשיך במשימה קדושה זו. בשבועות האחרונים זכינו להכיר את הטוב של עם ישראל, ואף אחד לא ישסע אותנו ואף אחד לא ישבור אותנו".
עדי ספדה לבתה ואמרה: "נועה ילדה של אור ואהבה. עם עיניים טובות, שמספרות סיפור של נתינה, של חיוך שלא נגמר ושתי גומות. נועה, בת מדהימה, הסבה לנו אושר וגאווה גדולה. היא ילדה של החיים, של מוזיקה, של ספרים, ילדה עם לב גדול, שרואה רק את הטוב שיש באנשים.
"נועה הייתה אחות גדולה ואהובה, יחד עם יובל. הן גדלו כמו אחיות תאומות. הדר, האחות שנועה הייתה מאפרת אותה וגם אותי כל שנה לפורים, חסכה לי מאפרת. את איתי לקחה לראות סרטים של דיסני, כי זה מה שהוא אהב לעשות איתה. נועה נכדה מדהימה, תמיד סבלנית, תמיד מקשיבה לסיפורים של סבא יעקב והסבתות בלה וז'רמיין ותמיד נתנה להם הרגשה שהם הכי חשובים לה בעולם. תאהבו את הסבא והסבתא שלכם, בשביל נועה".
האם הוסיפה כי בשבועות האחרונים, אחרי שנועה נחטפה, "זכינו לגלות עד כמה ההשפעה שלה על הסביבה הייתה טובה ומשמעותית. נועה הייתה מנהיגה חיובית, מנהיגה שקטה וצנועה, שבדרכה הייחודית הצליחה להשפיע ולגעת בכל אחת ואחד בסביבתה.
"החברה של נועה, מאי חכים, שנמצאת פה איתנו, סיפרה על המפגש הראשון שלהן – איך אחרי חמש דקות מאי הרגישה בטוחה לשתף את נועה ברגשות שלה. שהיא עצובה, כי מחר יש לה יום הולדת והיא מרגישה לבד כי היא חדשה בבית הספר. מאי סיפרה איך למחרת נועה באה אליה עם חיוך ועוגה ועשתה לה חגיגה. ומאז הן חברות טובות. והחבר רועי יום-טוב, שסיפר שמה שהוא הכי היה רוצה לראות שוב זה את החיוך שלה, כי יש לה את החיוך הכי יפה בעולם. וזאת נועה שלנו, ילדה שעשתה טוב בעולם, שהביאה חיוך לכל מי שפגשה".
אבי, אביה של נועה, אמר: "הימים האחרונים זה הימים הכי נוראים שהיו לנו, שלא דמיינתי לעצמי שאני יכול להגיע אליהם. אנחנו עכשיו יושבים שבעה, ובכל זאת מצאנו מקום לרדת אליכם ולדרוש מביבי, מגנץ, גלנט ושאר חברי קיבנט המלחמה – קודם כל תבואו לדבר איתנו".