בימים הקרובים תקבל ישראל מכתב שספק אם ברצונה לפתוח. בתוכו: הודעה רשמית מטעם התובעת הכללית היוצאת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, שבו היא מתארת את עיקרי החקירה שבכוונתה לקיים בחשד לביצוע פשעי מלחמה מצד ישראל וחמאס במהלך אירועי חטיפת שלושת הנערים ומבצע צוק איתן בקיץ 2014.
החקירה בהאג - כתבות נוספות
בארה"ב כבר הודיעו על התנגדותם לחקירה, וישראל מקווה שממשל ביידן יסייע מול בית הדין - שכבר נמצא תחת סנקציות מימי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. עם זאת, למרות איסור הכניסה לארה"ב שהוטל על בנסודה וצוותה, זה לא מנע מבית הדין להורות על התנעת החקירה.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר כי מבחינתו לבית הדין אין כל סמכות לעניין, ומסר כי עמדתו זוכה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות ומומחים משפטיים בעלי שם. "מדינת ישראל היא דמוקרטיה חזקה בעלת מערכת משפט עצמאית ומקצועית", אמר מנדלבליט. "ישראל מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבינלאומי ופועלת לאורם. יתרה מכך, לישראל מערכת ענפה לבחינת טענות להפרות לכאורה של הדין הבינאומי, והיא יודעת לבחון באופן עצמאי טענות להפרות דין. גם מטעם זה אין כל מקום להתערבותו של בית הדין בעניינים המסורים לסמכותה הריבונית של מדינת ישראל".
עוד הוסיף כי "בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם כדי להתמודד עם הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי. בחירתה של התובעת לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל - מדינה דמוקרטית שוחרת חוק, פוגעת בלגיטימיות של עבודת בית הדין וגורמת להקצאה מיותרת של משאבים במקום לטפל בהפרות אמיתיות של המשפט הבינלאומי מצד מדינות לא דמוקרטיות שאינן מחויבות לקיום המשפט".
מתי תיפתח החקירה ומי נמצא על הכוונת?
החקירה תתמקד בשני ערוצים: צוק איתן והבנייה בהתנחלויות. מרגע קבלת המכתב, לרשות ישראל יעמדו 30 יום להודיע אם היא מתכוונת לחקור בעצמה את החשדות או לא. אף שהסכנה המשפטית לבכירים ישראלים אינה מיידית, השלכות ההחלטה עלולות להיות מסוכנות ומרחיקות לכת.
מי בישראל עשוי להיחקר?
בעיקר בכירים בצבא, בדרג הביטחוני והמדיני כמו גם מי שמקדמים את מפעל ההתנחלויות, בהם ראש הממשלה, שרים, הרמטכ"ל ואלופי פיקוד, אך גם ראשי מועצות ביו"ש.
האם גם חיילים ומפקדים זוטרים צריכים לחשוש לנסוע לחו"ל?
כנראה שלא. בית הדין מתייחס רק ל"אחראים ביותר", כדבריו, לפשעי המלחמה שלכאורה בוצעו. המשמעות: חיילים ומפקדים וקצינים זוטרים אינם יעדי החקירה.
האם צפויים בקרוב צווי מעצר נגד ישראלים?
עדיין לא. החקירות האלה לוקחות שנים ולכל הפחות חודשים רבים. חקירה בנושא גאורגיה, למשל, שנפתחה ב-2015, לא ייצרה צווי מעצר עד היום.
אז מדוע יש חשש בישראל?
מאחר שסביר שישראל תחרים את בית הדין קיים חשש ממשי שהוא יוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ישראלים. צווים אלו עשויים להיות מוצאים באופן חשאי ללא ידיעת האדם שלגביו הוצא הצו. כלומר, משהוצא צו מעצר, כל מדינה חברה בבית הדין מחויבת להוציאו לפועל ולעצור את החשוד. כיום יש 122 מדינות חברות - כולל כמעט כל מדינות אירופה שבהן נוהגים ישראלים רבים לבקר.
מה ישראל יכולה לעשות בנידון?
ראשית, עליה לחכות ולראות איזה האשמות ספציפיות יש במכתב של התובעת. במקביל, עליה לגייס תמיכה בינלאומית רחבה נגד החלטת בית הדין. בטווח הזמן המיידי, ההחלטה מחייבת את ישראל להיערכות מיוחדת וזהירות יתרה בטיסות של בכירים בדרג המדיני והצבאי לחו"ל מחשש שייעצרו. בישראל גיבשו בשנה האחרונה רשימה של בין 200 ל־300 בכירים שעלולים למצוא עצמם נדרשים לחקירה.
איזו הגנה משפטית נערכת ישראל לספק?
בישראל טוענים כי גיבשו "חבילת הגנה" לכל חייל או אזרח מפני כל "רדיפה" משפטית של בית הדין בהאג. נטען כי "לא יחסכו במשאבים ומאמצים כדי להגן על אזרחי ישראל". עיקר המאמץ יוקדש למנוע מעצר של בכירים ישראלים בחו"ל ואיסוף מודיעין לסיכול נסיונות כאלה.
האם התובע הבא יכול להפוך את ההחלטה?
לקארים חאן אין עדיין סמכות לתת הסכמה לפתיחה בחקירה והוא יוכל תמיד לומר כי "ידיו כבולות" שכן מדובר בהחלטת קודמתו. בפועל, לא ברור מה הוא בסוף יעשה. בישראל סבורים שבנסודה ניסתה "להכתיב לו אג'נדה" ומקווים שלתובע החדש יהיה שיקול דעת להחליט אם "לקבור" את החקירה ולהתמקד באחת מעשרות החקירות האחרות שמקיים במקביל בית הדין. בישראל מסבירים כי חאן, לו ירצה, כן יוכל לבטל את ההחלטה אך מודים: "עשינו טעות בעבר בזה שאמרנו שהוא מועדף עלינו, שכן התובעת ניסתה לכפות עליו חקירה".
מה צפוי כעת מבחינת לוחות הזמנים?
בשבועות הקרובים ייאלץ הדרג המדיני להחליט אם וכיצד לשתף פעולה עם החקירה. גם לאחר שישראל תשיב למכתב של התובעת, החקירה צפויה להיגרר במשך שנים. "חקירות מהסוג הזה לוקחות זמן - וחייבות להתבסס על החוק ועל עובדות", כתבה בנסודה שהדגישה שרק הבדיקות המקדימות לחקירה — ארכו כמעט חמש שנים. ההערכה: משבר הקורונה ומיעוט המשאבים של בית הדין יעכבו באופן משמעותי את החקירה.
האם הנשיא ביידן יכול לעזור לישראל?
כן, אך השאלה היא האם ביידן ירצה לעזור לישראל עכשיו. ההנחה הרווחת בישראל היא שארה"ב לא תטיל סנקציות חדשות על האג בנוסף לסנקציות שהטיל טראמפ שמונעות מבנסודה וצוותה מלהיכנס לארה"ב.
מה התגובה של ישראל להחלטה?
למרות שלל הגינויים החריפים שהשמיעו אתמול ראש הממשלה והשרים והטענה כי מדובר בחקירה פוליטית, צבועה וחסרת שחר, בישראל מבינים שמדובר בהתפתחות חמורה.
החשש כעת הוא שההחלטה תדרדר עוד יותר את היחסים השבריריים עם הרשות הפלסטינית וגם תסכן את הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב. בישראל סבורים שהחלטת בנסודה נובעת מ"פוליטיזציה" ונועדה לנסות להכתיב סדר יום ליורש שלה.
כיצד הגיבה בנסודה לביקורת בישראל?
התובעת דחתה טענות לאנטישמיות או לכך שהיא מונעת על ידי אג'נדה אנטי ישראלית. "אין לנו אף אג'נדה מלבד עמידה בחובותינו שנקבעו באמנת רומא ביושרה", אמרה. היא הזכירה את החלטתה שלא לחקור את אירועי ספינת ה"מאווי מרמרה" (השתלטות כוחות צה"ל על הספינה הטורקית שניסתה לפרוץ את המצור על עזה), והסבירה: "כשמדינה פונה לבית הדין בטענה שישנו בסיס לפתיחת חקירה - אנו מחויבים לפעול".
