1 צפייה בגלריה
ילדים נשכבים על הרצפה בזמן האזעקה אתמול בקריית שמונה
(באדיבות מועצה אזורית הגליל העליון)
משרד הביטחון מתחיל החודש בשלב הראשון של התוכנית למיגון הצפון - מיגון 11 יישובים במרחק של עד קילומטר אחד מהגדר, שמיגונם נחשב לדחוף ביותר. במשך שנים רבות מזהירים ראשי הרשויות המקומיות בצפון הארץ שהמיגון בתחומן - בבתי המגורים, במוסדות החינוך, ובמוסדות הציבור - נמצא במצב חסר ביותר, ושכל ירי לכיוונן עלול להסתיים באסון כבד. תזכורת לסכנה התקבלה אתמול בירי הרקטות מלבנון אל קריית שמונה.
שר הביטחון בני גנץ החליט לשים את מיגון הצפון בתעדוף על פני כל שאר הגזרות, ובתקציב המדינה הוגדר תקציב ייעודי למיגון היישובים, שכולל בעיקר בניית ממ"דים. כבר השנה יוקצו 100 מיליון שקל ראשונים לבניית 3,080 ממ"דים חדשים. 250 מיליון שקל מתוכננים להיות מוקצים לכך בתקציב 2022, ו-500 מיליון שקל בשנת 2023.
"יפה שעה אחת קודם": ראש עיריית קריית שמונה על ירי הרקטות והצורך במיגון
(צילום: אביהו שפירא )
היישוב הראשון שמיגונו צפוי להתחיל כבר החודש הוא כפר יובל. לאחר מכן, יעברו למגן את היישובים מטולה, שתולה, משגב עם, שלומי, אביבים, מרגליות, מנרה וערב אל עראמשה. במקביל הורה גנץ להשקיע מאות מיליוני שקלים מתקציב הביטחון הכללי כדי לקדם את המכשול בגבול, אך כאן לא מדובר בתקציב ייעודי.
משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר שמשמש גם כיו"ר יישובי קו העימות, מתח אתמול ביקורת על התקציב: "לפני שלוש שנים הייתה תוכנית 'מגן לצפון' שדיברה על הקצבת חצי מיליארד שקל מדי שנה למשך עשור, לטובת הקמת חומה מראש הנקרה ועד למטולה, וכן ממ"דים בכל המבנים הציבוריים. מה שהוקצב עכשיו בפועל זה רק 103 מיליון שקל מתוך 1.5 מיליארד שהיו אמורים להעביר עד כה".
"בינתיים חלק ניכר מתושבי הצפון מופקר כי אין לו מרחבים מוגנים", אמר דוידוביץ' והוסיף: "אם חיזבאללה ימשיך לנסות ולפגוע בתושבי הצפון, יש לנו אלפי מבנים לא ממוגנים לכל אורך קו העימות".
