עו''ד דנה נויפלד בעדותה, הבוקר
(צילום: גלעד מורג)
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכה הבוקר (שני) עדותה של היועצת המשפטית לשעבר של משרד התקשורת דנה נויפלד, במסגרת משפטו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. נויפלד נחקרה בחקירה נגדית על ידי סנגורו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, בנוגע לעמדת משרד התקשורת ב-2015 לגבי אישור עסקת בזק-יס.
העסקה אושרה בסופו של דבר על ידי משרד התקשורת, בתקופה שבה שלמה פילבר היה המנכ"ל, ובחתימת נתניהו. סנגורו של אלוביץ' אמר בדיון כי גורמי המקצוע לא הסתייגו מאישור העסקה ללא תנאים נוספים. עו"ד חן הציג טענות ומסמכים שנועדו לתמוך בקו ההגנה שלו ולפיו גורמי המקצוע לא התנגדו לאישור עסקת בזק-יס, וגם אחרי אישור העסקה לא הביעו הסתייגויות מול המנכ"ל פילבר בישיבה מיוחדת.
לפי כתב האישום במסגרת תיק 4000, נתניהו, שהיה גם שר התקשורת, מינה את מקורבו פילבר למנכ"ל המשרד. פילבר כיהן בתפקיד מ-7 ביוני 2015. נטען כי נתניהו הורה לפילבר להביא לאישורה של עסקת בזק-יס בהקדם. עוד נטען כי אלוביץ' הרוויח מהעסקה סכום עתק. בעקבות ההנחיה החל פילבר לפעול באופן נמרץ להביא לאישור העסקה בהקדם ופעל מול גורמי המקצוע במשרד התקשורת לאישורה.
עוד נכתב באישום כי עד כשבוע לפני אישור העסקה, הייתה העמדה המקצועית במשרד התקשורת, בה החזיק סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות, שהיה הגורם המקצועי הרלוונטי לנושא, כי יש להתנות את אישור עסקת בזק-יס "בתנאים" שיקדמו את יישום רפורמת השוק הסיטונאי - רפורמה שנועדה לקדם תחרות.
באישום נטען כי בשל הנחיית נתניהו ועל מנת להביא לאישור העסקה במהירות, פעל פילבר מול לבאות על מנת שזה ייתן את הסכמתו לאישור העסקה ללא תנאים. בנוסף פעל פילבר בעניין זה מול המשנה למנכ"ל המשרד, מימון שמילה. זאת, מבלי שגילה להם שהוא פועל במטרה להיטיב עם אלוביץ', בהתאם להנחיית הנאשם נתניהו ולא בשל עמדה מקצועית עצמאית שלו.
בדיון הבוקר הציג חן מסמך מיוני 2015, לאחר מינוי פילבר, שלדבריו עולה ממנו כי לבאות "לא העלה תנאים לאישור עסקת בזק-יס על הכתב". הוא הציג מסמך נוסף שכתב שמילה לבכירה בייעוץ המשפטי במשרד בנושא בזק-יס: "קיימת התייעצות בנושא, המנכ"ל הרן ואנוכי. הכיוון הוא לא להתנגד לבקשה. עלו מספר התניות בעיקר מצדו של הרן אך לבסוף החליט שלא להעלותן על הכתב מתוך כוונה שנוכל (אם נרצה) להגדיר אותן גם בעתיד ככל שיידרש".
חן הציג גם את מסמך התשובה של גורמי המקצוע למנכ"ל פילבר באוגוסט 2015. "כאמור, תנאים אלו נשקלו, אך המשרד טרם גיבש מדיניות וטרם הכריע בשאלת הנחיצות בהם ושומר את האפשרות לקבוע תנאים", נכתב.
נויפלד: "אני זוכרת את המייל, לא זוכרת את השיחה עם ארן לבאות".
חן: "ארן אמר שהוא יורד מהתנאים (לאישור עסקת בזק-יס – ג"מ) וכסמנכ"ל פיקוח אמר, 'לא רואה מניעה בהעברת אישור המיזוג', נכון?".
נויפלד: "כן".
חן הציג מסמך נוסף מפגישה בראשות פילבר מ-5 ביולי 2015 בנושא "אישור העברת שליטה בחברת יס". הפגישה הזו נערכה לאחר שב-23 ביוני 2015 נתניהו כבר חתם על אישור העברת השליטה (אישור העסקה). בסיכום הפגישה כתב פילבר: "לאחר הדיון בתנאים שהוצבו על ידי רשות ההגבלים העסקיים, אין סיכונים בטווח הקצר ולכן אין צורך בעדכון השלמות לאישור שיצא".
נויפלד הסבירה מדוע התקיימה הפגישה: "הישיבה התקיימה ב-5 ביולי בראשות המנכ"ל פילבר. רצינו לבדוק מה המשמעות של אי הכללת התנאים בהתאם להמלצת המועצה מכיוון שהכול נעשה מהר מהר והנושא הזה לא נדון. זה דיון שאמור היה להתקיים טרם האישור. המנכ"ל החליט שאין סיכונים בטווח הקצר מיידי ולכן אין צורך בעדכון השלמות לאישור שניתן. הטריד אותנו אם יש צורך לעדכן את האישור לאחר שניתן והוא, פילבר, ערך את הדיון והחליט שלא".
חן טען שגורמי המקצוע בדיון לא הסתייגו מההחלטה שלא לעדכן השלמות לאישור העסקה בסיכום הפגישה שקבעה שאין להוסיף תנאים נוספים לאישור העסקה בשלב זה. לדבריו, "זה לא דיון שהמנכ"ל עושה עם עצמו".
חן, אחרי שהראה שבישיבה השתתפו בכירים במשרד התקשורת: "האם בישיבה המנכ"ל מנע ממישהו להביע את דעתו?".
נויפלד: "לא זוכרת שמנעו ממישהו לדבר".
חן: "מי הביע הסתייגות מהדברים?".
נויפלד: "לא זוכרת. לא הסתייגתי מסיכום המנכ"ל. אני יועצת משפטית, אני לא קובעת את התנאים".
