סגן-משנה י' (20) ממודיעין שאפה לשירות משמעותי בצה"ל ולתרומה מרבית. לפני כשנתיים התגייסה לקורס טיס ונשרה כעבור כמה חודשים במה שהיא מתארת "תקופה קצרה ומשמעותית". השבוע, אחרי שניצחה את מחלת הסרטן, היא סיימה קורס קצינים בחיל האוויר.
"לא חלמתי להיות טייסת, אבל היה ברור לי שאני רוצה להיות מבצעית ולתת תרומה ישירה ככל הניתן לביטחון המדינה", סיפרה י'. "אחרי כמה חודשים הודחתי מהקורס ומבין האפשרויות שהוצעו לי רציתי תפקיד מבצעי והחלטתי להיות מפעילת כטמ"ם. יצאתי לדח"ש (דחיית שירות) כדי להתמיין ולהתחיל את המסלול".
כבר במהלך המיונים לקורס טיס, עברה י' סדרת בדיקות מקיפה ובה התגלה ממצא לא ברור שנשלל. אחרי שנשרה ונאלצה לעבור תפקיד, היא נדרשה שוב לבדיקות רפואיות. הפעם התגלה בגופה סרטן בבלוטת התריס.
"גיליתי את זה בשלב מוקדם מאוד ואין שום תרחיש שיכולתי לגלות את זה ללא הבדיקות לתפקיד החדש. כשהרופאים נכנסו לחדר אני זוכרת שרק שאלתי מה עם הפרופיל שלי. היה לי ברור שאני חוזרת לצבא ומהר מאוד הבנתי שזה לא הולך לשם. נקבע לי פרופיל 21 ושחרור מהצבא. בוועדה הרפואית אמרתי להם שיחכו לי".
י' הייתה נחושה לשוב לשירות. בזכות הגילוי המוקדם היא נדרשה לניתוח אבל לא לטיפולי כימו ובעקבות כך החלימה. "כל זמן ההתאוששות אני בקשר רציף עם מדור מתנדבים. רציתי לחזור מהר ויש תקופת התאוששות מניתוח ובירוקרטיה של תהליך ההתנדבות והצלחתי בזמן יחסית קצר. במשפחה לא כל כך הבינו מאיפה זה בא ומבחינתם השתחררתי כבר. התחלתי חיים אזרחים, הם דאגו כמובן, אבל כשראו שאני נחושה אז הם תמכו".
י' התגייסה שוב וחזרה לחיל האוויר כחוקרת מודיעין. "זה תפקיד שלתפיסתי הכי מבצעי ומשמעותי במסגרת הפרופיל הרפואי שלי. זה הצד השני של הוצאת משימות חיל האוויר לפועל. בשום שלב לא חשבתי לוותר ורק חשבתי איך הגיוס קורה יותר מהר".
אצל י', כמו שכבר ניתן להבין, הכול קורה מהר - ולהקצאה הראשונה לקצונה היא כבר התייצבה. ביום רביעי היא סיימה את הקורס וקיבלה את הדרגות הנכספות. ביום ראשון היא תתחיל את תפקידה כחוקרת מודיעין במטה המבצעי של החיל.
"קצונה היה חלום שלי", סיפרה י'. "אני מאמינה שהכול לטובה, שהדברים מסתדרים בסוף כמו שהם צריכים להיות ואני מזכירה את זה לעצמי כל הזמן. מבחינתי, לשרת בצבא זה זכות ולא כל כך מהר מוותרים על זכויות".
