פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן התייחס הבוקר (יום חמישי) לאלימות בחברה הערבית ואמר כי כדי לייצר הרתעה - מערכת המשפט חייבת להחמיר את הענישה כלפי העבריינים. "עבירות נשק צריכות להוביל לעונשי מאסר ארוכים ומרתיעים", אמר. "ללא הרתעה נמצא עצמנו במצב שבו התופעה רק תמשיך ותתעצם".
לדברי איסמן, "המסר שחייב לצאת מהמערכת כולה הוא שככלל, עבירות מסוג זה תיעננה במעצרם של אותם עבריינים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, ובענישה מחמירה, מאחורי סורג ובריח. ענישה, אשר תהפוך את החזקת הנשק הבלתי חוקי ללא כדאית מבחינתם של אותם פורעי חוק. בעת חירום זו, אני סבור שללא ענישה מחמירה בעבירות אלה, לא ניתן יהיה לייצר הרתעה. באין ענישה אין הרתעה".
איסמן הוסיף כי "ההתמקדות באפיק הפלילי המסורתי אינה מספקת ואינה מספיקה במאבק הקשה הזה" - ואמר כי הפרקליטות נוטלת חלק משמעותי במאבק בפשיעה בשני צירים נוספים - הכלכלי והחברתי-מניעתי.
על הציר הכלכלי אמר כי "הפרקליטות ממקדת מאמציה בפגיעה כלכלית משמעותית בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, במחוללי פשיעה וביעדים עברייניים מרכזיים: בסוחרי האמל"ח, בסוחרי הסמים ובאותם עבריינים, אשר לא בהכרח שייכים לארגון פשיעה כזה, או, אחר, אך סוחטים באלימות ובאכזריות בעלי עסקים ואזרחים על לא עוול בכפם".
לדבריו, "לנוכח ההבנה שרבות מהעבירות מבוצעות לשם השגת שליטה ויתרון כלכלי, הפרקליטות פועלת בציר זה לפגיעה בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשיעה. לצד הגשת כתבי אישום בגין עבירות כלכליות מובהקות דוגמת הלבנת הון, עבירות מס וכיו"ב, פועלת הפרקליטות הפלילית לחילוט כספי העבריינים".
על הציר החברתי-מניעתי אמר איסמן: "התפיסה המקובלת של תפקיד הפרקליטות מתמקדת בתפקידה האכיפתי באמצעות הגשת כתבי אישום במקרים המתאימים. אנו בפרקליטות סבורים, שתפקידנו אינו מסתכם בהגשת כתבי אישום ובנקיטת צעדי אכיפה אחרים בלבד. בהיותנו חלק משמעותי במערכת אכיפת החוק, אנו סבורים שיש לנו תפקיד חשוב גם באפיק החברתי-מניעתי. אחת התוכניות הממשלתיות לצמצום תופעת האלימות בחברה הערבית היא התוכנית 'עוצרים את הדימום', שמטרתה פיתוח ויישום מודלים למניעה וצמצום של אלימות. במסגרת זו, לוקחת הפרקליטות חלק בהובלת תוכנית פעולה משולבת לעצירה והפחתה של אלימות חמורה בחברה הערבית".
"התוכנית מציעה מודל לצמצום אירועי אלימות, המבוסס על שילוב ותיאום בין אכיפה, מניעה, טיפול ועבודה קהילתית", אמר, והדגיש כי מדובר בשלב הראשון בפיילוט בשבעה יישובים. "בכל יישוב ייבנה מודל התערבות יישובי מותאם אשר יכלול מספר מרכיבים מרכזיים כגון איתור, טיפול ושיקום פרטני של מעורבים מרכזיים מניעי אלימות; איתור ופעולה באזורים מועדים לאלימות. (אזורים של בני נוער וצעירים, בתי הספר, אזורי השהיה בשעות הפנאי); פעולות להעלאת אמון הציבור במערכות השלטון ולהפחתת לגיטימציה לאלימות; ליווי וטיפול בנפגעי ירי ומשפחותיהם כחלק מתפיסה מניעתית (קטיעת מעגלי נקמה) ועוד".
איסמן הדגיש כי הפשיעה בחברה הערבית היא אינה בעיה של החברה הערבית בלבד, אלא היא בעיה של כלל החברה הישראלית. "בני החברה הערבית זכאים – ככל אזרחי מדינת ישראל – לכך, שמערכת אכיפת החוק, כולה, תפעל בצורה מיטבית על מנת לספק להם שקט וביטחון כפי שהיא אמורה לספק לכלל אזרחי המדינה".
הוא התייחס בדבריו גם לחשיבות של אמון הציבור הערבי ושיתוף הפעולה שלו למיגור התופעה. "במילים פשוטות - בלי עדים אין תיקים. ללא שיתוף פעולה לא ניתן יהיה לפענח פשעים", אמר. "לא ניתן יהיה להגיש כתבי אישום. לא ניתן יהיה לנהל את התיקים ולהביא להרשעתם של אותם עבריינים הפוגעים בכולנו".
פורסם לראשונה: 12:04, 04.11.21