הקו התקיף של ארצות הברית נגד ישראל נמשך, אבל הנשיא עדיין לא שובר את הכלים: בדומה לנשיא ג׳ו ביידן שהביע זעם בעקבות תקרית הרג עובדי הסיוע בעזה, גם שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין זעם על שר הביטחון יואב גלנט בשיחת הטלפון שנערכה אמש בין השניים. כך נכתב בהודעת הפנטגון. אבל, לפחות בינתיים, ביידן לא הודיע על הצבת תנאים מסוימים לגבי הנשק שנשלח לישראל.
3 צפייה בגלריה
צפויים לשוחח היום. ביידן ונתניהו
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, REUTERS/Elizabeth Frantz)
לפי הודעת הפנטגון, החריגה בחריפותה, אוסטין כעס על התקיפה הישראלית על שיירת הסיוע ההומניטרי של World Central Kitchen שהרגה גם אזרח אמריקני, והדגיש את ״הצורך לנקוט מיידית בצעדים קונקרטיים להגנה על עובדי הסיוע והאזרחים הפלסטינים בעזה לאחר כשלי תיאום חוזרים ונשנים". לפי ההודעה, אוסטין דחק בגלנט "לערוך חקירה מהירה ושקיפה, לחלוק את מסקנותיה בפומבי, ולהעמיד לדין את האחראים".
אוסטין אמר למקבילו הישראלי כי הטרגדיה רק "מחזקת את הדאגה ממבצע צבאי ישראלי אפשרי ברפיח, בדגש על הצורך להבטיח את פינוי האזרחים הפלסטינים ואת הזרמת הסיוע ההומניטרי". אוסטין גם הדגיש בפני גלנט כי ״הטרגדיה הזאת מקשה על הזרמת סיוע הומניטרי לאזור, כפי שהצהירו גורמים ישראליים שהם מבקשים לעשות". הוא ציין את "הצורך בגידול מהיר בסיוע שיגיע בכל המעברים בימים הקרובים, במיוחד לתושבי בצפון הרצועה שנמצאים בסכנת רעב".
בסוף הודעת הפנטגון נמסר כי אוסטין, שנחשב לידיד מובהק של ישראל, "חזר על תמיכתה של ארצות הברית בהגנה של ישראל מפני מגוון איומים אזוריים".
במקביל, ב"ניו יורק טיימס" הועלתה השאלה אם דבריו של ביידן על כך שהוא "זועם ושבור" בעקבות הרג עובדי הסיוע, יובילו אותו להציב תנאים על הנשק שנשלח לישראל. עד כה, נכתב, הבית הלבן שמר על שתיקה בנוגע לשאלה אם כעסו של ביידן מוביל לנקודת שבירה ביחסיו עם נתניהו - שאיתו הוא אמור לשוחח היום.
"אני מקווה שזה יהיה הרגע שבו הנשיא ישנה את המסלול", אמר הסנאטור כריס ואן הולן, דמוקרט ממרילנד ואחד מתומכיו הגדולים של ביידן – שקורא כבר חודשים להצבת תנאים למשלוח נשק אמריקני לישראל. "נתניהו דחה את בקשות הנשיא, ועדיין אנחנו שולחים פצצות של 900 ק"ג בלי שום הגבלות על השימוש בהן. אנחנו לא צריכים לשלוח את הפצצות תחילה, ולקוות לבטוחות אחר כך".
3 צפייה בגלריה
גלנט ואוסטין. שר ההגנה של ארה"ב זעם ודחק לערוך חקירה מהירה
(צילום: Alberto PIZZOLI / AFP)
ארצות הברית מציבה לא פעם תנאים לשימוש בנשק מתוצרתה בעת מכירה למדינות זרות, כמו למשל האיסור על אוקראינה לשגר כלי נשק מתוצרת אמריקנית לשטח רוסיה. אבל ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי ישראל הייתה תמיד יוצאת דופן. ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי פרט להגבלות על נשק, יש צעדים נוספים שביידן יכול לדרוש.
למשל, נכתב, ארצות הברית יכולה להתעקש שמשלחות הסיוע ילוו על ידי כוחות צה"ל, או שהכוחות יהיו בקשר קבוע עם מעניקי הסיוע. שני סנאטורים אמריקניים העלו אפשרות זאת בשיחה עם נתניהו בחודש פברואר. לדברי אחד המשתתפים בשיחה, ראש הממשלה אמר ליועץ שהיה נוכח בשיחה כי הבעיות שנוגעות למעבר בטוח של סיוע ותרופות כבר טופלו, אך הבטיח לשניים כי יעלה את הנושא בשיחה עם בכירי הצבא.
כבר היו נקודות במהלך המלחמה שארצות הברית התעמתה ישירות עם נתניהו, וגם ההכרזות המשותפות לא יכלו להסתיר את העובדה ששתי המדינות אינן רואות עין בעין את ניהול המלחמה. אבל ייתכן שהרג עובדי הסיוע היה נקודת השבירה של ביידן. הוא מכיר אישית את השף שמאחורי המבצע, חוסה אנדרס, ושוחח איתו לפני שאנדרס פרסם מאמר ב"ניו יורק טיימס" שבו כתב כי "ישראל טובה יותר מהדרך שבה המלחמה מנוהלת. היא טובה יותר מחסימת אוכל ותרופות לאזרחים, היא טובה יותר מהרג עובדי סיוע שתיאמו את תנועותיהם עם צה"ל".
אבל ביידן ממשיך להימנע מעימות פומבי עם נתניהו, עימות שהוא סבור שרק יקשה את ההתמודדות עם נתניהו. התוצאה היא שביידן נמצא במלכוד – האגף הפרוגרסיבי במפלגה שלו, וגם יותר ויותר מתונים, מבקרים אותו על כך שהוא פועל בזהירות רבה מדי - אבל מנגד הוא לא רוצה להיראות כמי שמגביל את זכותה של ישראל להגן על עצמה. למעשה, כמה ממבקריו של ביידן לא אהבו את העובדה שהביקורת החריפה ביותר שלו על ישראל הייתה בעקבות הרג עובדי סיוע, ולא בגין מותם של אלפי אזרחים פלסטינים.
