בכל הזדמנות מקפידים קברניטי הקואליציה לחדד את המסר שהוא בו-זמנית פשוט וגם מורכב: הממשלה הזאת תחזיק זמן רב ובחירות לא נראות באופק. ברקע הדיווחים על אפשרות שראש האופוזיציה בנימין נתניהו יחתום על הסדר טיעון שוגרו הבכירים לאולפנים והתעקשו שלא תהיה למהלך כל השפעה על שלמות הקואליציה. המסר הזה מגיע בעיקר משניים: ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט וראש הממשלה הבא, על הנייר, יאיר לפיד.
אלא שהשקט הנשמר מאגפים אחרים בממשלה הזאת מעורר שאלות, גם בנוגע לטווח הזמן המיידי וגם הלאה, לאוגוסט 2023, אז אמורה הרוטציה להיכנס לתוקף. הסדר טיעון עם נתניהו, אם וכאשר, יהיה אירוע שיערבב את כל הקלפים מחדש. ממשלה שמשתרעת מרע"מ ומרצ, דרך ישראל ביתנו ועד ימינה ותקווה חדשה, לא תצלח בהכרח טלטלה פוליטית כה גדולה אם לא תיערך אליה באופן מיוחד. "הדיבורים על פרישת נתניהו לבדם יכולים לפרק את הממשלה", אמר השבוע שר בכיר מהאגף המציאותי של הממשלה, "אז מה יהיה אם הוא יפרוש באמת?".
העובדה שעל הקווים יכול להתחמם בתוך זמן קצר יו"ר ליכוד אחר, שאיננו נתניהו - וגם ינסה להרכיב ממשלה חדשה או להצטרף לנוכחית - הוא בבחינת פיתוי שמנקר ללא הרף במוחם של אנשי האגף הימני בקואליציה. אלה לא רק איילת שקד, יועז הנדל, צביקה האוזר או זאב אלקין, אלא אולי גם שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים גדעון סער.
בנט ולפיד מתחייבים לחוליות החלשות בממשלה שגם אם תורחב הקואליציה - מקומן מובטח. אבל השנים האחרונות עיגנו את מה שידעו כולם גם קודם: הבטחות לחוד. ומציאות? יש לה חיים משלה
בשיחות פנימיות מתחייבים הן בנט והן לפיד לחוליות החלשות בממשלה, ומבטיחים שגם אם תורחב הקואליציה בקרוב כתוצאה ממפץ פוליטי, מקומן מובטח. אבל מערכות הבחירות של השנים האחרונות עיגנו את מה שידעו כולם גם קודם: הבטחות לחוד. ומציאות? יש לה חיים משלה.
המשנה לפרקליט המדינה על קלון לנתניהו
(באדיבות לשכת עורכי הדין)
לפיכך משתעשעים חלק מחברי הממשלה ברעיון חדש שמגיע יותר ממחוזות הרומנטיקה ופחות מאזורי הציניות הפוליטית: חידוש נדרים. לכאורה ללא קשר לנתניהו או להתפתחויות המשפטיות, כביכול במנותק מהמחלוקות על חוק האזרחות והסערה סביב הנטיעות בנגב. רק הצהרת כוונות מחודשת, אולי חתימה על מסמך, או כל יוזמה אחרת שתהדק את הברגים הרופפים ותמנע התפוררות בצונאמי שיגיע.
נתניהו היה אמור להתייצב ביום שני האחרון לדיון 40 חתימות בכנסת. הוא לא עשה את זה והעדיף שלא לדבר מול המליאה בנקודת הזמן הרגישה שבה הוא מצוי, במקביל למשא ומתן מול היועמ"ש והפרקליטות. עם כניסתו למליאה, מול עיניהם הבוחנות ומתחננות למידע של חבריו לסיעת הליכוד, הוא הסתפק במשפט סתום שלא אמר הרבה: "חבר'ה, כשיהיה מה לספר - אספר".
מי שציפה למסר מרגיע או אפילו לפיסת אינפורמציה - התבדה. המילים הספורות הללו רק הגבירו את חוסר הוודאות ואת והדריכות המתוחה. נתניהו - רעיונית ובכלל - כבר נמצא שם, ביום שאחרי, והזרמים התת-קרקעיים בליכוד מתחילים להתחזק.
אבל מה יקרה אם לא ייחתם בסוף הסדר טיעון? מה אם נתניהו יצטרך להמשיך את משפטו בתפקיד כראש האופוזיציה? במפלגה משוכנעים שהוא כלוא מצב מורכב מאין כמוהו. צירים חדשים כבר נפתחו לקראת היום שאחרי וכל השדים שהיו נעולים בבקבוק במשך שנים השתחררו. להחזיר אותם פנימה תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית.
