בשעת ערב מאוחרת, 23:04 ליתר דיוק, פרסם משרד החוץ הצרפתי את ההצהרה שבה נכתב: "צרפת תומכת בבית הדין הפלילי הבינלאומי, בעצמאותו ובמאבק בפטור מעונש בכל מצב". ההצהרה הזו, שנשמעת כעמידה איתנה מאחורי התובע קארים חאן, טומנת בחוּבּה, כמו כל מסמך דיפלומטי צרפתי, כמה מסרים בו-זמנית.
משרד החוץ הצרפתי הופתע מאוד שמה ששמעו בישראל היה תמיכה בצווים. אולי בגלל שמדינות כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה, אוסטריה ואיטליה יצאו בהצהרות ברורות יותר באשר להשוואה בין צווי המעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט - לבין מנהיגי חמאס יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה.
"אמרנו שאנחנו תומכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו ומטרתו להביא צדק לכל הקורבנות. לא אמרנו שאנחנו תומכים אוטומטית בהחלטה" – אומר לי גורם דיפלומטי המקורב לנושא, "אנחנו מבדילים בין ראשי חמאס לבין המנהיגים הישראלים. אנחנו מנסים לא להביע שיפוט מוסרי אלא להתרכז בעובדות המראות באופן ברור שאי-אפשר להשוות בין פשעי החמאס, שהגדרנו כאנטישמיים, לבין הנעשה בעזה. אבל צרפת הזהירה את ישראל עוד לפני הכניסה לשם בנושא חשיבות כיבוד החוקים ההומניטריים הבינלאומיים וההשלכות של קורבנות אזרחיים".
3 צפייה בגלריה
מקרון, נתניהו וחאן. צרפת הפתיעה עם מסר לא ברור
(צילום:Djelyna Lebonwacalie/via REUTERS, AFP, מארק ישראל סלם)
הבעיה היא שלא רק בארץ המסר הצרפתי לא הובן. גם כותרות התקשורת בצרפת דיברו על "הסימטריה בין הפשעים". השמאל הרדיקלי, הידוע כפרו-פלסטיני ומתפתל כל פעם שהוא מתבקש לגנות את הטבח בשביעי באוקטובר או למחות על מצב החטופים חגג על הצהרת בית הדין הבינלאומי: "הפשעים הנוראיים של ישראל סוף-סוף קיבלו הכרה" - צייץ מנהיגם ז'אן-לוק מלנשון. פביאן רוסל, מזכיר המפלגה הקומוניסטית הצרפתית הוסיף כי "צרפת צריכה לעשות הכל כדי שצו המעצר ימומש". ההצהרה הדיפלומטית מדי של הצרפתים נתנה את הרושם שהם באותו צד, כאשר מסתבר שלא לזה התכוון המשורר.
הדיפלומטים הצרפתים כבר עומלים על "בקרת נזקים". מחר (רביעי) צפוי שר החוץ הצרפתי סטפן סז'ורנה לענות על שאילתה בנושא ההצהרה באסיפה הלאומית וסביר להניח שינסה לתקן את הרושם. במסגרת המאמצים ובאופן בלתי צפוי, הוא יהיה נוכח הערב בקבלת הפנים שעורכת שגרירות ישראל לכבוד יום העצמאות ה-76 של המדינה. גם השגריר הטרי של ישראל בצרפת, יהושע זרקא, וגם שר החוץ הישראלי, ישראל כ"ץ, יהיו נוכחים באירוע. יש לקוות שקבלת הפנים תרכך את האווירה המתוחה הצפויה מחר בפגישה הרשמית בין השרים.
התמיכה בישראל, שהתחלפה בדאגה הומניטרית
הכל מתחיל באכזבה שהנחילה לישראל המדיניות הצרפתית, שתמכה בה באופן ברור אחרי השבעה באוקטובר. ככל שעבר הזמן, הנשיא מקרון אמנם חזר והדגיש את המסר הזה, כולל הדרישה לשחרור החטופים, אולם ההצהרות על הדאגה לסיוע ההומניטרי לאזרחים בעזה עמדו במרכז ההכרזות הצרפתיות.
כמו רוב ארצות אירופה, הם לא התרשמו מהגדלת הסיוע ההומניטרי שנכנס והתנגדו להזזת האוכלוסייה. כך למשל, הפסקה האחרונה בהצהרה מאתמול היא סוג של כסת"ח לצורך מדיניות הפנים: "צרפת מתריעה במשך חודשים רבים מפני החובה לכבד באופן מוחלט את המשפט הבינלאומי ההומניטרי, ובפרט מפני טיבן הבלתי מקובל של אבדות חיי אזרחים ברצועת עזה, ומפני גישה הומניטרית לא מספקת". או במילים אחרות: "אמרו לכם שזה מה שיקרה".
נזכיר כי צרפת מנסה לתווך בין ישראל לחיזבאללה בצפון אך אינה חלק מהתיווך בדרום כך שעמדתה בנושא היא הבעת דעה לגיטימית של מדינה ריבונית אך חסרת השפעה ממשית.
המסרים הכפולים של צרפת
שמו של הנשיא עמנואל מקרון הולך לפניו כמנהל מדיניות "גם וגם". קשה למצוא מסר צרפתי חד-משמעי בשנים האחרונות, וגם כאן ההצהרה גם מחזקת וגם מכחישה בו-זמנית את הסימטריה בין ממשלת ישראל להנהגת החמאס. מצד שני היא מדגישה שלישראל, בניגוד למשטר האימים בעזה, יש ערכאות ישראליות דמוקרטיות היכולות לפעול ולהוכיח כי ההליך אולי לא יצא לפועל כיוון שיש לישראל את המנגנון לטפל בנושא באופן עצמאי. בניגוד לראשי חמאס, צו המעצר נגד נתניהו וגלנט, מדגישים גורמים דיפלומטיים, עדיין לא הוגש. "בנוגע לישראל, יהיה על הלשכה המקדמית של בית המשפט להכריע בעניין מסירת צווים אלה, לאחר שתבחן את ראיות התובע לביסוס האשמותיו, תוך התחשבות בעיקרון המשלימוּת ובפעולה אפשרית של הערכאות הישראליות" – נכתב בהצהרת משרד החוץ הצרפתי.
3 צפייה בגלריה
מקרון בטקס לזכר 42 אזרחים צרפתים שנרצחו באירועי ה-7.10
(צילום: GONZALO FUENTES / POOL / AFP)
אחת הסיבות לעמדה של הצרפתים היא מדיניותה של ממשלת ישראל. כבר הרבה שנים שמקרון ונתניהו לא מסתדרים. אפשר לומר בעדינות שקיים חוסר אמון מסוים מצד הצרפתים לגבי הפער בין הצהרות המדיניות של ראש הממשלה לבין הנעשה בשטח בסוריה, לבנון ובשטחים.
עוד קוץ שדוקר את הצרפתים הוא הנאומים הנלהבים של השרים בן-גביר, סמוטריץ', אליהו וחבריהם שמתקבלים כהצהרת כוונות אמיתיות ולא כמשחק פוליטי פנימי. בצרפת שר הוא סמכות ממלכתית מכובדת המייצגת את מדיניות הממשלה ומחויבת לה וזו אחת מאי-ההבנות הבסיסיות של הצרפתים לגבי הפוליטיקה הישראלית.
מנגד, בישראל רווחת הדעה, הלא תמיד מוצדקת, שהצרפתים הם פרו-ערביים, בשל האוכלוסייה הגדולה שמקורה בצפון אפריקה. מצד שני בצרפת מתגוררת גם הקהילה היהודית הגדולה באירופה. ולכן, הצרפתים מלהטטים "גם וגם" באיזון הפנימי ובאמת מבועתים מגל האנטישמיות העולה בארצם.
הם היו מעדיפים שנתרכז ב"צד השני" של ההצהרה: "החל ב-7 באוקטובר, גינתה צרפת את מעשי הטבח האנטישמיים שביצע חמאס. ארגון הטרור הזה לקח אחריות על המתקפות הברבריות נגד אזרחים, המלווים במעשי עינויים ואלימות מינית שאותם תיעד בעצמו, לרבות שידור תיעודים אלה וחגיגתם". עוד נציין לזכות הממשל הצרפתי שהם עוטפים את משפחות החטופים והנרצחים הצרפתים ב-7 באוקטובר בתמיכה שהקורבנות הישראלים יכולים רק לחלום עליה.
בצרפת, כמו גם ברוב אירופה, אין באמת כוח משטרתי כדי לאכוף את צו המעצר וספק אם הם ירצו להיות הראשונים שיממשו אותו. כך שעמידה מאחורי הצהרתו של קארים חאן היא מהשפה אל החוץ.
הצרות האמיתיות של צרפת
לצרפת יש צרות אחרות כרגע ובראשן המהומות בקלדוניה החדשה, קולוניה לשעבר באוקיינוס השקט שאמנם הצביעה נגד עצמאות אבל הלאומנים שם החלו במהומות אלימות שגבו חיי אדם משני הצדדים. התגובה של פריז מצטיירת כחלשה בעיני הרבה צרפתים באירופה ושלוחותיה מחוץ ליבשת והנשיא מקרון כבר בדרך לשם.
במרוץ לבחירות האירופיות, שתערכנה ב-3 וב-9 ביוני, מועמד הימין הקיצוני ז'ורדן ברדלה, ממפלגתה של מרין לה פן האיחוד הלאומי, מוביל כרגע עם 32% - כפול מזה של מועמדים מטעם מקרון.
סטודנטים פרו-פלסטינים חוסמים את הכניסה למכון למדע המדינה בפריז
נוסף לכך, מודאגים בפריז מהפרעות ואיומים ביטחוניים אפשריים במהלך המשחקים האולימפיים, גם מצד גורמים פרו-פלסטינים. לזכות הצרפתים יאמר שהם ממהרים להגיב לכל הפגנה, חסימת אוניברסיטאות וכל הפרת סדר נגד ישראל כיוון שהחשש המוצדק מהתפרצויות אלימות ואנטישמיות מאוד מדאיג אותם. זו אחת הארצות היחידות שבהן גל המחאות האנטי-ישראליות אינו סוחף את המדינה.
כמו בכל מקום אחר בעולם, הדיפלומטיה משדרת מסר שונה כלפי פנים וכלפי חוץ והתדרים לפעמים משתבשים. נותר רק לחכות ולראות איך הצרפתים מתכוונים לתקן את המסר ובעיקר איזו עמדה ינקטו אם צווי המעצר אכן יוצאו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון הישראלים.
