אדוארד קצ'ורה בבית המשפט
(צילום: אביהו שפירא )
"לא רצחתי". כך טוען אדוארד קצ'ורה (49), הנאשם ברצח הנערה ליטל יעל מלניק ז''ל (17), בתשובתו היום (שני) לכתב האישום בבית המשפט המחוזי בחיפה. בתשובה לבית המשפט הציג למעשה לראשונה קצ'ורה את גרסתו, ומודה שהכיר את ליטל יעל בבית החולים לבריאות הנפש שבו עבד כאח מטפל, בזמן שהיא הייתה מטופלת שם. הוא הודה גם שהקשר ביניהם התנהל בניגוד לעמדת סבתה של המנוחה שהייתה האפוטרופוסית שלה, ושהם המשיכו להיפגש בניגוד לצו שהסבתא הוציאה בבית המשפט.
גופתה של ליטל יעל, נזכיר, נמצאה בבוקר יום שבת, 2 באוקטובר, כשהיא קבורה באדמה באתר בנייה בקריית מוצקין ורק כפות ידיה מחוץ לרגבי האדמה. קצ'ורה שעבד בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל" בטירת כרמל, מואשם ברצח. התובעת עו''ד מאיה חזן דהאן, טוענת כי קצ'ורה קבר את הנערה באדמה בעודה בחיים. לאחר שהבין כי נפחה את נשימתה, עזב קצ'ורה את המקום, חזר לביתו והלך לישון. מאוחר יותר הגיעו שוטרים לביתו ועצרו אותו. לאחר הגשת כתב האישום נגדו, אמר קצ'ורה ל-ynet: "זה לא רצח. לא רצחתי אותה ולא תכננתי לרצוח אותה כפי שהפרקליטות טוענת. אין לי שום מושג למה מאשימים אותי ברצח".
בדיון הבוקר מסרו רשמית סנגוריו של קצ'ורה, עורכי הדין יניב מנור, בוריס שרמן וורדה לב, המייצגים אותו מטעם הסנגוריה הציבורית, כי הוא כופר באישומים נגדו. שלב ההוכחות במשפט יחל בחודש מאי. השופטים, יחיאל ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבאום, ציינו כי ישקלו את בקשת הצדדים לקיים ביקור בזירה.
תשובת ההגנה הבוקר מצמצמת את סלע המחלוקת מול התביעה לעשר הדקות של החפירה וכניסתה של המנוחה לבור באתר הבנייה. מה קרה שם, האם גרם למותה או שלא, כפי שהוא טוען. בזמן שעורך דינו אמר את הדברים בשמו, קצ'ורה ישב בתא הנאשמים, והנהן בראש כמסכים לנאמר.
"הנאשם כופר בעבירת הרצח ובעבירות של בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות", אמר עו''ד יניב מנור בפתח דבריו. "הנאשם עבד כאח מוסמך בבית החולים מעלה כרמל. המנוחה הייתה מאושפזת בבית החולים ופיתחה רגשות כלפי הנאשם ואף השיגה את הטלפון האישי שלו עוד במהלך האשפוז, למרות שבשלב הזה היא עדיין לא התקשרה רצה המקרה, ובין שניהם נוצר קשר אישי. הם החלו להתאהב אחד בשנייה חרף פערי הגילים, אבל הקשר עצמו החל להתפתח ממש רק לאחר שחרורה של המנוחה מהאשפוז, הם הפכו במשך הזמן לבני זוג לכל דבר ועניין ואף שקלו להתחתן".
משפחת מלניק באחד הדיונים בביהמ"ש
(צילום: אביהו שפירא)
עורך הדין הוסיף כי "יהיה מי שיטען שהבדל הגילים ביניהם והמקום בו נוצר הקשר הראשוני הם טעם לפגם. ייתכן וכך הדבר בהיבט המוסרי, אם כי היו דברים מעולם: קשרים שהחלו עקב טיפול או בעקבות טיפול או משבר אחר בין אחות למטופל, בן פקודים למפקדים/מפקדות. מקרים שבהם נפש תאומה אחת מצאה את רעותה וכך גם יחסים עם פער גילים גדול כמו זו שבין המנוחה לבין הנאשם".
הסנגור ציין כי הקשר בין קצ'ורה לליטל יעל ז"ל הכעיס את סבתה שפנתה לבית המשפט להוצאת צו הגנה נגד הנאשם. "המנוחה לא הסכימה עם הצו והמשיכה ליצור קשר בדרכים שונות עם הנאשם. הוא היה מודע לקיומו של הצו אבל לא הסתיר את העובדה שהיה קשה לו לעמוד מנגד ולהתעלם מהמנוחה וניסיונותיה להתקרב אליו, שכן הוא חש כלפיה תחושות דומות לאלו שהיא חשה כלפיו. היא שימשה עבורו כתף, חברה ובת זוג. בדיוק כמו שהוא שימש עבורה".
הלווייתה של ליטל יעל, באוקטובר אשתקד
(צילום: שמיר אלבז)
לדבריו, ב-1 באוקטובר 2021 יצאה ליטל יעל מהפנימייה בה התגוררה ובמקום לחזור לבית סבתה נסעה ישירות אל קצ'ורה ושהתה איתו במשך כל היום. "בשעות הערב הגיעו שוטרים אל ביתו לחפש אחריה. השוטרים דפקו על הדלת אבל הנאשם והמנוחה יחד החליטו שלא לפתוח כיוון שהמנוחה רצתה להמשיך להיות איתו", ציין עו''ד מנור, "אוסיף כי בשעת לילה יצאו הנאשם והמנוחה לשוטט ברחוב והלכו יחד מרחק רב".
"בשלב מסוים היא מעלה רעיון ביזארי ומוטרף", הוסיף עורך הדין, "ביזארי גם לאוזניו של אח בבית החולים פסיכיאטרי. היא מבקשת להיות מכוסה לגמרי בחול או אדמה על מנת להתמודד עם פחדים. היא רוצה להיכנס ליטל ולצאת יעל, לדבריה. היא הייתה נחושה שזה מה שהיא רוצה שהם יעשו, והנאשם כמובן חשב שהיא מגזימה, התנגד והביע בפניה מורת רוח, אבל היא עמדה על כך".
לדבריו, בהמשך השניים מצאו צעצוע בדמות את חפירה וניסו לחפור בגן ציבורי ללא הצלחה. אז הגיעו לאתר בנייה ומצאו שם את חפירה וכפפות. "הנאשם והמנוחה מצאו שתי תלוליות חול כשביניהן יש מעין עמק טבעי. הנאשם ניגש להביא לוח קלקר גדול ורשת מבמבוק, כדי להניח בתחתית במטרה שבגדיה של המנוחה יישארו נקיים ככל שניתן. בנוסף, הביא מאתר הבנייה צינור דרכו תוכל המנוחה לנשום בזמן שהיא מכוסה".
"המנוחה נשכבה. הנאשם לבקשתה כיסה אותה בחול באופן שהצינור נמצא בפיה והיא אוחזת בו בשתי ידיה. לאחר הכיסוי היא הרימה את פלג גופה העליון, ניגבה את החול מפניה ואמרה לנאשם שהוא יכול ללכת. הסיכום ביניהם היה שהיא נשארת שם לבד כדי להשיג את מטרת הטקס, שהיא התמודדות עם עצמה ועם הפחדים לבד. היא הייתה אמורה לצאת משם כמו שנכנסה, לעלות על האוטובוס, לנסוע הביתה ולשלוח לו הודעה שהיא הגיעה".
לאחר מכן, כך טוענת ההגנה, קצ'ורה עזב את המקום אל ביתו, שם נעצר לאחר זמן לא רב. "השוטרים לא הודיעו לו מדוע הם עוצרים אותו והוא לא ידע שהוא נעצר בחשד לרצח. הוא סבר שהוא נעצר על הפרת צו ההגנה. רק בהגיעו לתחנת המשטרה כאשר הוא ראה שם את משפחת המנוחה, הוא הבין שמשהו נורא קרה".
רות מלניק, אחותה של ליטל יעל ז"ל, מדברת
(צילום: משי בן עמי)
לסיכום טען עו"ד מנור כי "הנאשם לא החליט להמית את המנוחה ולגרום בכוונה למותה או לגרום שלא בכוונה למותה. הנאשם לא דמיין שמשהו ישתבש כשהיא נשארה לבד ושהמנוחה, שראה בה את אהבת חייו, תמצא שם את מותה".
בני משפחתה של מלניק ז''ל ובאות כוחן עורכות הדין שרון זגגי פנחס ואפרת נחמני בר, לא נכחו בבית המשפט הבוקר. המשפחה לא הגיעה כי נכחה בטקס סיום קורס צבאי של רות, אחותה של ליטל.
עו''ד זגגי פנחס ועו"ד נחמני בר מסרו בשם המשפחה: "הרוצח, במקום להביע חרטה עמוקה על מעשיו האיומים, מעשים שאין להם ולא תהיה סליחה ומחילה, מציג סיפורי מדע בדיוני כדי לנסות ולהיחלץ מאימת הדין. הרוצח הוא אדם מסוכן שניצל, ללא רחמים, את תמימותה של נערה צעירה ו'אהבתו' אליה גרמה למותה הנורא. אסור לנו כחברה להסכים עם 'אהבות' כאלה וחובה עלינו לדרוש כי הרוצח יבלה את כל חייו מאחורי סורג ובריח".
בדיון הקודם אמרה לודמילה, סבתה של המנוחה, כי קצ'ורה "לא רצח רק את ליטל. הוא רצח את כל המשפחה. אין יום שאני לא בוכה ומחכה שהיא תחזור. הכאב שלנו גדול מאוד".
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
