אריק קראוניק (54), רבש"ץ קיבוץ בארי, הובא למנוחות בצהריים (יום ב') בחלקה הצבאית בבית העלמין ביהוד. אריק נהרג בתחילת המלחמה בקרב מול עשרות מחבלי חמאס בשער הקיבוץ.
בתו של אריק, נועה, ספדה לו בבכי קורע לב. "תודה אבא יקר שלי על האהבה ועל דרך ארץ שהענק לנו, שילווה אותי תמיד. לא מאמינה שמדברת עליך בעבר", אמרה נועה.
הבן הבכור, חן, נפרד מאביו: "יצאת ב-6:30 לשער הקיבוץ, ידעת שמחבלים מחכים לך בשער בבארי. היינו מדברים שעות על החיים. כשנפצעתי התקשרת כל עשר דקות לשאול אותי 'איך אתה מרגיש?'. מבטיח לך לשמור על הערכים שנתת לנו. תשמור על אמא ועל תמר, הגר ונועה. נהיה חזקים ביחד. תראה לנו את הדרך עם הסימנים שלך. אוהב אותך בלי סוף".
רחלי, אחותו של אריק, אמרה כי "ביום שבת המקולל התקשרתי לדווח לך שיש מחבלים ליד הקיבוץ, הקפצת כיתת כוננות ואמרת שאתה בדרך לשם. ביקשתי שתחכה להם, לחברי כיתת הכוננות. אחרי כמה דקות התקשרתי אליך ולא ענית, ידעתי שקרה לך משהו נורא, אין מצב שלא תענה. שלחתי את אילן וגם הוא נעלם ואז דיווחו על הרוגים ליד השער, הלב שלי התפוצץ. ישבתי נמוך בממ"ד, קיבלתי מאות שיחות לעזרה, שמעתי חברים שנשרפים, קראתי לצבא שכל כך האמנו בו והוא לא היה נאמן, הם לא היו שם, רק כיתת הכוננות שאימנת, לחמו כמו שאימנת. הלוואי שיכולנו להציל עוד. איך ממשיכים בלי החצי השני? תנוח בשלווה אח גיבור שלי".
גם גיסו של אריק ספד: "כתבו עליך בעיתון ולא ידעת שאתה כזה. קיבלת התרעה, רצת לשער הקיבוץ להילחם כארי, יצאת לקרב להגן על הבית, על המשפחה ועל קהילת בארי. ניהלת קרב מול מחבלים, הכרעת אותם עד שהגיעו בני העוולה מאחור וירו בך".
נציג כיתת הכוננות, עילם מאור: "דאגת לנו, ציידת אותנו בכל מה שנחוץ. באותה שבת לא היססת, קפצת ראשון לאירוע. היינו הולכים אחריך באש ובמים אם רק היינו לידך בהיתקלות. נלחמנו מול המחבלים, היית גאה בנו. אנחנו נפרדים אבל תמיד תהיה חלק מאיתנו, כיתת הכוננות של בארי".
אלוף-משנה ברק כהן ספד לאריק בשם צה"ל: "אנחנו עומדים כאן המומים וכואבים את נפילתך. בשבת 7 באוקטובר התעוררנו לאזעקות ומחבלים שחדרו, ביום הנורא ספגנו אבידות קשות. יקיריך מספרים על אדם עם לב גדול ונתינה אין סופית. אוהב ארץ תורם למענה. היית אמיץ לב, אחד שלא חושש להיות ראשון מול הסכנה. התארגנת ברגע ויצאת להילחם על המדינה, על קיבוץ בארי, הקהילה והמשפחה. באומץ לב עמדת מול הסכנה, הצלחת לחסל מחבלים לפני שנפלת, הצלת חיים רבים ושילמת בחייך. היית לוחם אמיץ. בשם חיילי צה"ל, אני מודה לך".
נציג קיבוץ בארי: "החיוך המאפיין של אריק נראה מרחוק, תמיד אמרת שעושים הכול בחיוך ובאהבה. במרץ 2019 אריק לקח על עצמו את תפקיד הרבש"ץ, לקח את ההגנה על הבית צעד קדימה וקיבל הצטיינות על פועלו. אריק, בשבת בבוקר לקחת אקדח ו-M-16 ורגע לפני שיצאת מהדלת אמרת לסיגל להתראות. בנם הקטן של יוחנן ורגינה, אביהם של חן, תמר, הגר ונועה, בעלה של סיגל, יהודי, ישראלי. בקיבוץ בארי הוקפץ ראשון ונהרג ראשון. היה אדם ואיננו עוד".