יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, מתכוון להביא מחר (שני) לקריאה ראשונה בוועדה שניים מסעיפי השינוי המשטרי שהוא מציע, במסגרת המהפכה המשפטית. ההצבעה בקריאה הראשונה תהיה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וקביעה מפורשת שבג"ץ לא יוכל להתערב בחוקי יסוד שחוקקה הכנסת. מיד לאחר שהצעות אלו תעבורנה, מתכוון רוטמן להתחיל דיון בוועדת החוקה על איסור שימוש בעילת הסבירות ופסקת ההתגברות, שתגביל את בית המשפט העליון בהחלת ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים. ומה לגבי השאר?
בחירת שופטים
לפי הצעת החוק, הוועדה בראשות שר המשפטים תמנה תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים בגימלאות שימנה השר, בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון. שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה יתווספו לוועדה. בנוסף להם, יתווספו שלושה חברי כנסת, שהם יו"ר ועדת החוקה, ושני חברי כנסת, מסיעות הקואליציה ומסיעות האופוזיציה. באופן הזה, לראשונה יעוגן בהצעת החוק ייצוגו של חבר מהאופוזיציה. לאחר בחירת חבר האופוזיציה, יבחר יו"ר הכנסת את נציג הקואליציה שיכהן בוועדה. חברי הכנסת יכהנו כחברי הוועדה כל עוד הם ח"כים, ואם תמה כהונת הכנסת - עד שתבחר הכנסת חברים חדשים במקומם. עוד נקבע כי לפחות אחד מנציגי השופטים בוועדה, מנציגי הממשלה בוועדה ומנציגי הכנת בוועדה יהיו נשים.
הרוב הדרוש לבחירת שופטים לעליון יעמוד על חמישה חברי ועדה (במקום שבעה עד היום במסגרת "חוק סער", ט"צ). ועדת החוקה תזמן את המועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון להופיע בפניה לפני שהוועדה למינוי שופטים תכריע על מינויים. הוועדה למינוי שופטים תעביר לוועדת החוקה הודעה בדבר המועמדים בצירוף הערות הציבור שהתקבלו. לאחר מכן יזומנו המועמדים לשיפוט ל"שימוע" בבית המשפט העליון.
העליון לא ידון בחוקיות חוקי יסוד
הצעת החוק השנייה שתעלה בוועדת החוקה קובעת במפורש חוסר שפיטות לגבי תוקפם של חוקי יסוד. לפיה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לשאלה בדבר תוקפו של חוק יסוד, ולא יהיה תוקף להחלטה שהתקבלה בעניין.
4 צפייה בגלריה
היועצת המשפטית צפויה לומר שהחוק לעקיפת פסיקת בג"ץ בעניינו אינו חוקתי. דרעי
(צילום: שלו שלום)
ועדת השרים לחקיקה, והחוקים שהיועמ"שית תתנגד להם
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד הבוקר לשלוש הצעות חוק נפיצות, שעליהן ידונו בוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין. מדובר בחוק לגירוש משפחות מחבלים של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), "חוק דרעי 2", שעליו חתומים כל הח"כים מהקואליציה, וחוק הכפפת המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים.
חוק גירוש משפחות מחבלים. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט הודיע ב-2018 לראש הממשלה בנימין נתניהו כי החוק הנ"ל אינו חוקתי, וכי שימוש בו יפגע בצורה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, בשל מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם. "לכן קיימת מניעה חוקתית מקידום החקיקה המוצעת. בנוסף, ההצעה מעוררת קשיים משמעותיים במישור הבינלאומי", אמר אז. הכוונה הייתה לאפשרות שבית הדין הבינלאומי בהאג יתבע את קציני צה"ל בשל ביצוע פשעי מלחמה.
עוד ציין היועץ לשעבר כי סמכות תיחום המגורים קיימת כיום כחלק מתהליך קביעת חוקי הביטחון ביהודה ושומרון, ונידונה בפסיקה הישראלית, ובפרט בפסק דין של בג"ץ משנת 2002. בפסק דין זה נקבע, בין היתר, כי ניתן "לתחום מקום מגורים" אך ורק בהתקיים קיומה של מסוכנות פרטנית מהאדם שכלפיו מבקשים להפעיל את הסמכות, ולאחר בחינת מידתיות הפעלת הסמכות.
יצוין, כי אף על פי כן, אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק, לאחר ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שעסקה, בין היתר, בהשלכות החוק. ההצעה אושרה למרות התנגדותו של מנדלבליט, אם כי לא קודמה לאחר מכן.
חוק דרעי 2. כפי שחשפנו, היועצת המשפטית לממשלה מיארה תגיש לוועדת השרים לחקיקה את עמדתה בקשר להצעת הקואליציה, לחוקק חוק עוקף בג"ץ, שיאפשר לרה"מ בנימין נתניהו לשוב ולמנות את יו"ר ש"ס אריה דרעי לכהונת שר, לאחר שנאלץ לעזוב את תפקידו כשר בעקבות פסיקת בג"ץ. היועצת צפויה לומר שהחוק אינו חוקתי ולכן תציע לכנסת שלא לאשרו. אם החוק יעבור בכל מקרה, כפי שמסתמן, יתחולל שוב משבר חוקתי - היועצת לא תגן עליו בפני בג"ץ במידה ותוגשנה עתירות נגד חוקתיותו. אם תעבור, חקיקת הכנסת תשלול מבג"ץ להתערב בחוקי יסוד, והוא יהיה מנוע מדיון בעתירות בשל חוסר סמכות בחוק.
חוק מח"ש. מדובר בחוק המטלטל את המשטרה והפרקליטות, שאליו מתנגדת היועמ"שית, בטענה שלא ניתן לקדמו במהירות שכזו. את ההצעה הגיש מ"מ ראש מח"ש בדימוס, ח"כ משה סעדה מהליכוד. על פי ההצעה, מח"ש תוצא מהכפפתה לפרקליטות, ותועבר ישירות לשר המשפטים לוין. כמו כן, היא תקבל סמכות לחקור פרקליטים, לרבות פרקליט המדינה. מנהל מח"ש ימונה ע"י שר המשפטים, ועליו להיות כשיר לכהן כשופט עליון.
בחוות הדעת שהעבירה לוועדת השרים לחקיקה, קבעה היועמ"שית כי מדובר ביצירת גוף חקירה ואכיפה חדש, שעלול לפגוע בעצמאות גופי אכיפת החוק. ההצעה תפגע, לדבריה, גם בהגנה מפני שחיתות שלטונית, בשוויון בפני החוק ובזכויות חוקתיות. "מדובר ביחידה חדשה שתהיה גם בעלת סמכויות אכיפה כלפי התובעים, שהם הפרקליטים", קבעה היועמ"שית. לדבריה, היא חותרת תחת עקרון יסוד בחברה דמוקרטיה, של "יצירת חיץ בין הדרג הפוליטי לבין גורמי אכיפת החוק".
עוד נכתב בהצעה כי "מח"ש נושאת באחריות מנהלית למילוי תפקידה בפני שר המשפטים, והיא נתונה לפיקוחו של המנהל הכללי של משרד המשפטים". בדברי ההסבר לחוק צוין כי "מח"ש הוקמה במשרד המשפטים לחקירת עבירות שנעשו על ידי אנשי משטרה, וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים של חקירת חשודים על ידי הגופים שהם משתייכים אליהם. בהמשך הורחבה סמכותם גם ביחס לעובדי שירות הביטחון הכללי, וכן ניתנה למחלקה הסמכה מיוחדת לחקירות פליליות ומשמעתיות של עובדי נציבות שירות המדינה".
בדברי ההסבר לחוק צויין כי "מח"ש הוקמה במשרד המשפטים לחקירת עבירות שנעשו על-ידי אנשי משטרה, וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים של חקירת חשודים על ידי הגופים שהם משתייכים אליהם. בהמשך הורחבה סמכותם גם ביחס לעובדי שב"כ, וכן ניתנה למחלקה הסמכה מיוחדת לחקירות פליליות ומשמעתיות של עובדי נציבות שירות המדינה".
לדברי סעדה, המצב היום שבו המשטרה והפרקליטות פועלות לקידום תיקים פליליים בשיתוף פעולה מלא, ביחסי עבודה הדוקים ולצורך מימוש אינטרסים משותפים, אינו תקין. "העבודה הקרובה והמשותפת של אנשי המשטרה והפרקליטות יוצרת ניגוד עניינים חריף, הן מצד האינטרסים המקצועיים המשותפים והן מצד יחסי העבודה הקרובים. החלטות בעניין פתיחת חקירה, פיקוח על החקירה במח"ש והגשת כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר נתונות לפרקליט המדינה", אמר. הוא הוסיף: "כל עוד מח"ש היא חלק אורגני מהפרקליטות, לא ניתן לצפות לחקירה חסרת פניות כשמדובר בבכירים במשטרה, שעמם יש קשרי עבודה הדוקים", לשון הצעת החוק.
עוד נאמר כי "מן הצד השני, גם כשמדובר בחקירת חשדות נגד אנשי הפרקליטות, מי שמוסמכת כיום לעסוק בכך זו המשטרה, וניגוד העניינים החמור שהוזכר לעיל עומד בעינו". כמו כן, אנשי הפרקליטות לא יוכלו להנחות את מח"ש לגבי חקירות או עצירת חקירות, כפי שאירע לא פעם, בעיקר בהקשר של חקירות נתניהו. כזכור, לפני שהתמודד לכנסת אמר סעדה כי נחשף, במסגרת תפקידו כבכיר במערכת, לכמה וכמה מקרים שבהם התערב פרקליט המדינה שי ניצן בהחלטות מח"ש, וזאת, לטענתו, כדי לא לפגוע בחקירות נתניהו שהתנהלו באותה העת.
