120 חברי הכנסת יבחרו היום (ד') את הנשיא ה-11 של מדינת ישראל. בשנתיים האחרונות תפקיד הנשיא זכה לכותרות סביב הענקת המנדט להרכבת ממשלה, אך לנשיא המדינה יש עוד תפקידים ותחומי אחריות רבים, לצד הטבות ותנאים שמלווים אותו גם אחרי הפרישה. זה מה שמחכה למנצח בבחירות לנשיאות.
נשיא המדינה הוא בראש ובראשונה האזרח מספר אחד, אך הוא נחשב אזרח בין שווים, ומבטא את אחדות העם בישראל על כל גווניו. התואר נשיא שימש את המקורות היהודיים לזיהוי מנהיגי העם, ראשי העדות והשבטים. גם ראשי ההסתדרות הציונית העולמית כונו נשיאים, ולכן היה טבעי שתוארו של ראש המדינה היהודית בארץ ישראל יהיה נשיא.
הסעיף הראשון בחוק יסוד: נשיא המדינה קובע כי "בראש המדינה עומד נשיא", וכך מתחדד מעמדו הייחודי של הנשיא, שאיננו משתייך לאף אחת מרשויות השלטון. הנשיא הוא רשות עצמאית ונפרדת, אך מתוקף תפקידו כראש המדינה הוא מנהל קשרים עם רשויות השלטון של מדינת ישראל – המבצעת, המחוקקת והשופטת.
אחת מסמכויות המפתח שניתנו לנשיא המדינה, ועלתה לא מעט בשנתיים האחרונות, היא האחריות להטלת המנדט להרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. חוק יסוד: הממשלה מעניק לנשיא מרחב שיקול גדול בקבלת ההחלטה, אחרי שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת.
הנשיא הוא גם הסמכות שמקבלת את התפטרותו של ראש ממשלה בישראל, וזה מאשר את פיזור הכנסת כאשר מדובר ביוזמה של ראש הממשלה. בנוסף, הממשלה צריכה לעדכן את הנשיא באופן שוטף וקבוע על עבודתה וישיבותיה, כדי שיוכל למלא את תפקידו באופן מושכל ובתיאום עם הרשות המבצעת.
באופן מסורתי, נשיא המדינה הוא זה שפותח את הישיבה החגיגית לציון פתיחת מושב הכנסת, הרשות המחוקקת, ומכוח חוק יסוד: השפיטה, הנשיא הוא זה שממנה את כל שופטי ישראל, ומארח את טקסי ההשבעה של השופטים.
סמכות משמעותית נוספת ומוכרת של נשיא המדינה היא הסמכות לחון עבריינים ולהפחית או להמיר את עונשם. סמכות החנינה, המעניקה שיקול דעת רחב לנשיא המדינה בהפעלתה, היא סמכות של חסד ורחמים, המשרתת צרכים אנושיים, חברתיים ולאומיים ומאפשרת לתת מענה למצוקות שבתי המשפט לא נועדו לפתור.
נשיא המדינה מקיים גם פעילות דיפלומטית ענפה ועורך ביקורים ממלכתיים בחו"ל. לא אחת מעורבים נשיאי מדינת ישראל במגעים רגישים מאחורי הקלעים, ולא פעם עוזרים גם בכיבוי שריפות. כך למשל היה עם המשבר הדיפלומטי עם מקסיקו בעקבות ציוץ של נתניהו בזכות החומה שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ בנה בגבול עם מקסיקו.
הנשיא ממנה את נגיד בנק ישראל, בהמלצת הממשלה, לתקופה של חמש שנים. מינוי הנגיד על ידי הנשיא, ולא על ידי הממשלה ישירות, נועד לאותת על עצמאות הבנק מהממשלה.
הנשיא חותם גם על כל חוק שנחקק בכנסת, למעט חוקים שנוגעים לסמכויותיו, הוא מקבל את כתבי האמנה של נציגים דיפלומטיים ממדינות זרות, מסמיך את הנציגים הקונסולריים של המדינה, יקיים מינויים של נציגים קונסולריים של מדינות חוץ, ויחתום על אמנות עם מדינות ברחבי העולם לאחר שאושרו בכנסת.
גביע המדינה וניחום אבלים
לצד הסמכויות הרשמיות, עיצוב האופי של תפקיד נשיא המדינה נתון לשיקול הדעת הרחב של הנשיא. כלל נשיאי ישראל פעלו כדי לשמור על אחדות העם, והקפידו להשמיע קול ציבורי ממלכתי ואחראי גם בתקופות סוערות ובעתות משבר – בין אם חיצוני או פנימי – כל נשיא על פי דרכו ותפיסת עולמו.
פעילותו הציבורית של הנשיא ומעורבותו בסוגיות חברתיות שעל סדר היום אמנם איננה מוסדרת במפורש בחוק, אך היא נובעת במישרין ממעמדו של נשיא המדינה, והתייצבה כנוהג חוקתי שהתפתל באופן טבעי עוד מראשית ימי המדינה.
נשיאי המדינה עסקו כולם בנושאי הליבה שמעסיקים את החברה בישראל – היחסים הבין-מגזריים, שימור הקשר עם יהדות התפוצות, צמצום פערים חברתיים, פיתוח הכלכלה והחדשנות הטכנולוגית, וקידום החינוך והתרבות.
מעמדם של הנשיאים מאפשר להם ליזום גם מיזמים שונים ולגייס להם כספי תרומות. כמקובל בעולם, גם הנשיאים הישראלים הקימו קרנות מלגות לתמיכה במיזמים ציבוריים, שהנשיא המכהן הוקפד על ניהולן.
הנשיא נושא את הנאום המרכזי בטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בכותל המערבי, ונואם בפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בכל שנה מקבל נשיא המדינה את האזרחים בסוכת הנשיא במעונו שבירושלים.
נשיא המדינה נוהג לחלק לא מעט פרסים ואותות. בכל שנה הוא מעניק את גביעי המדינה באירועי הספורט המרכזיים בכדורסל ובכדורגל, הוא מעניק את פרס ביטחון ישראל, פרס ישראל, אות הנשיא למתנדב ופרס וולף לאמנים ומדענים מהארץ ומהעולם.
בכל שנה הוא מעניק ביום העצמאות אות הצטיינות ל-120 המצטיינים, זאת לצד האירוע המרכזי בבוקר יום העצמאות "כל ישראל מירושלים", שבעבר כלל גם שירה של ראשי המדינה לצד אמנים מוכרים. בנוסף, הנשיא מעניק במהלך השנה אותות הצטיינות לחיילי מילואים, לאנשי המוסד ושב"כ ולמתנדבי השירות הלאומי-אזרחי.
מכהונתו של שמעון פרס בתפקיד נשיאי המדינה נוהגים לערוך ביקורי תנחומים אצל משפחות חללי צה"ל. הנשיא ריבלין הוסיף בתקופתו גם ניחומי אבלים לכל משפחה של נפגעי טרור.
חסינות מלאה ופנסיה לכל החיים
כהונתו של נשיא המדינה מוקצבת לשבע שנים, וללא אפשרות הארכה. לנשיא המדינה יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, והוא לא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו כחלק ממילוי תפקידו כנשיא, גם לאחר תום תקופת כהונתו.
כל זמן שנשיא המדינה מכהן בתפקידו יש לו חסינות פרוצדורלית מוחלטת – לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעצור אותו. אם נוצר צורך לגבות ממנו העדות – הנשיא הוא זה שקובע מתי העדות תימסר, ואיפה.
תקציב בית הנשיא עומד על 51 מיליון שקלים בשנה, המשכורת של נשיא המדינה היא 64 אלף שקלים ברוטו. הוא גם נהנה מפנסיה חודשית לכל ימי חייו בסכום של 70% ממשכורת הנשיא, גם אלמנתו אחריו תזכה בפנסיה לכל ימי חייה. אם הנשיא לשעבר זכאי לפנסיה נוספת מקופה ציבורית, הפנסיה הכוללת שהוא מקבל לא תהיה יותר ממשכורתו כנשיא.
גם לאחר סיום התפקיד, נשיאים לשעבר זכאים ללא מעט הטבות מהמדינה. נשיא לשעבר בני משפחתו, שאירי נשיא ושאירי נשיא לשעבר זכאים לשירותים רפואיים ואשפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיו זכאים להם בעת הכהונה.
נשיא לשעבר, אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאים לטלפון על חשבון אוצר המדינה בביתם. נשיא לשעבר זכאי גם לתשלום הוצאות שימוש בטלפון סלולרי. במשך שבע שנים מסיום הכהונה זכאי נשיא לשעבר לדיור בדירת שרד והוצאות משק בית ולרכב צמוד עם נהג. בנוסף, לצורך פעילותו הציבורית זכאי הנשיא לשעבר לתקציב לשירותי משרד (מזכירה, נהג וראש לשכה) במשך שבע שנים מסיום הכהונה.
נשיא המדינה ריבלין יתגורר לאחר סיום כהונתו בדירה שהמדינה שכרה עבורו ברחוב המלך דוד בירושלים. ועדת המכרזים של בית הנשיא אישרה כבר בפברואר שכירת דירה לריבלין בהיקף שלא יעלה על 207,985 שקלים כולל מע"מ לשנה.
גם לאחר פטירתם עומדות לנשיאים לשעבר זכויות. נשיאי המדינה ואלמנותיהם זכאים להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים.