ועדת החוקה בראשותו של ח"כ שמחה רוטמן התכנסה בצהריים (חמישי) לדיון נוסף בביטול עילת הסבירות. רוטמן אמר במהלך הדיון כי "יש לנו בעיה קשה - שבית המשפט לא הגביל את עצמו לאורך השנים, למרות איתותי האזהרה".
רוטמן המשיך: "איך אני מוודא שבית המשפט לא הורס לי את המדיניות? אני לא יכול, וכך בית המשפט קובע מדיניות. לכן, אין מנוס מלהעביר תקף במקום הגיוני. בשיטת המשפט המקובלת בית המשפט יוצר דין דרך הפסיקה, והמחוקק לא מתערב עד שזה מפריע לו. אני היום אומר לבית המשפט: הגזמת! כניסתך בנעלי הרשות המחוקקת עברה את הגבול". באשר לדגש על המינויים בנוסח ההצעה של החוק אמר רוטמן כי ההתנגדות של האופוזיציה נובעת משיקולים אישיים. הוא ציין כי "כשמקלפים את הטיעונים והחששות מהחוק מגלים שהכל פרסונלי".
רוטמן הכחיש שקיים קשר בין השינוי בנוסח לאי כינוס הוועדה לבחירת שופטים ואמר כי "אין שום קשר לנושא, כי במשך חצי שנה צועקים לנו פה כשאנחנו אומרים 'שופטים ממנים שופטים', אתם אמרתם 'נכון, יש וטו לשופטים אבל גם יש וטו לשר כי הוא יכול לא לכנס את הוועדה'. פתאום, בית המשפט, לשיטתכם, יכול להורות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים? זו טענה הזויה לחלוטין. כל הוראה של בית המשפט העליון בנוגע לוועדה לבחירת שופטים שהוא חבר בה, זה טירוף הדעת".
נציגת משרד המשפטים עו"ד אביטל שטרנברג הבהירה בדיון כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סבורה שהנוסח החדש לא מרכך את החוק, אלא דווקא מחריף אותו. שטרנברג ציטטה מדבריו של המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון, שאמר כי "השינוי דווקא מדגיש את העובדה שהצעת החוק תחול על מי שמחזיקים בכוח השלטוני הרב ביותר - הממשלה, ראש הממשלה והשרים".
לסיכום, אמרה שטרנברג "כי 'ריכוך' ההצעה הוא לא ריכוך, ומשמעותו הוא שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות כלפי אזרחי המדינה בהחלטותיהם". בתגובה לדברים, תהה רוטמן: "מהו המושג המשפטי והמקצועי 'ריכוך' וכיצד מודדים אותו? באיזה חוק או פסק דין זה מופיע?".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התייחסה לנוסח המעודכן להצעת החוק, והשיבה כי "הנוסח החדש אומר שגם עילת הסבירות לא תחול על מעשים, אבל גם על לא-לעשות. זה אומר ששר יוכל לא לקבל החלטות של ועדות איתור, של מכרזים, וזה בעצם הופך את ביטול עילת הסבירות להכשרה של עילת השחיתות. זו לא רק מדיניות הממשלה, לא רק מינויים - זה גם אי-מינויים ואי-קבלת המלצות של גורמי מקצוע. כך ששר יוכל לקבל החלטה לפי מה שנוח לו, ולבית המשפט לא יהיו כלים כדי להתמודד עם האירוע".
ח"כ מירב כהן (יש עתיד) זעמה בעקבות דבריו של רוטמן, ושאלה: "לא מפריע לך שראש ממשלה שבהסדר ניגוד העניינים שלו כתוב שאסור לו לעסוק בסוגיות משפטיות, כיוון שיש לו כתב אישום, ובכל זאת הוא עוסק בזה? הוא לא מקדם פתרונות לפשיעה, לא מקדם פתרונות ליוקר המחייה, רק בנושאים המשפטיים. זה ביזיון". רוטמן השיב כי "אם אנחנו היינו באופוזיציה ואתם בשלטון כל ההתייחסות לזה הייתה אחרת". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) ענה לו: "אתם בסך מיישמים את התפיסה העבריינית של חלק מכם. אתם לא רוצים ביקורת שיפוטית".
גם ח"כ גלעד קריב (העבודה) הגיב לדברים, והסביר כי "המהירות שהחקיקה הזו מקודמת קשורה לעובדה שככל שאנחנו יושבים כאן, חומרת החקיקה המוצעת הולכת ומתבררת. היה רושם מוטעה בציבור שחקיקת עילת הסבירות זה הילד הצעיר במשפחה, ש'עוצמת הנזק לא דרמטית, היו קרובים לסיכומים, אפשר לחיות עם זה'. אבל ככל שעובר הזמן מבינים כמה המרכיב הזה הוא דרמטי".
אמש פרסמה הוועדה נוסח מעודכן להצעת החוק, אך למרות דיווחים שראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל אולי לרכך את הנוסח שלה - מחשש להסלמה במחאה נגד המהפכה המשפטית אחרי הפגנות הענק השבוע - הנוסח החדש שפורסם לא כולל אף ריכוך.
למעשה, הוא הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי הממשלה ושריה יהיו חסינים מביקורת שיפוטית על בסיס עילת הסבירות - ומדגיש כי הביטול של העילה יחול גם על מינויים וגם על הימנעות מ"הפעלת סמכות", רמז לרצונו של שר המשפטים יריב לוין להימנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי.
בנוסח החדש שהופץ לחברי הוועדה הודגש שהצעת החוק לא תחול על החלטות של ראשי רשויות - אף שגם בנוסח הקודם אלו לא נכללו בו בצורה ישירה. בנוסח המקורי היה כתוב שחסינות מעילת הסבירות יקבלו החלטותיהם של "ראש הממשלה, שר אחר ונבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק", ולאורך הדיונים עלו הקשיים סביב המונח "נבחר ציבור" - מאחר שכך הדבר עלול להתפרש כאילו גם ראשי רשויות יהיו פטורים מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות.
אף שגם לפי הנוסח הישן הייתה דרושה חקיקה נוספת על מנת להכליל ראשי ערים במהלך, הנוסח החדש שפורסם ברור יותר והוסר ממנו המושג "כל נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק". המשמעות היא שהסבירות תבוטל רק עבור הממשלה, השרים וראש הממשלה. לפיד הגיב לנוסח החדש ואמר אמש: "ככה נראית הדרך לדיקטטורה. בכל פעם שהחוק לא נוח לשרים - משנים אותו. בכל פעם שהדמוקרטיה מפריעה לשרים, הם דורסים אותה. לא ניתן לזה לקרות. ממשלת הקיצונים לא תנצח את מדינת ישראל".
פורסם לראשונה: 12:00, 13.07.23