ח"כ אפרת רייטן (העבודה) אמרה היום (ראשון) כי לחקיקה המתוכננת של הממשלה הבאה תהיה השפעה שלילית על סוגיות שחיתות וטהור מידות בישראל. בראיון ל-ynet radio היא התייחסה לקואליציה המתהווה, לקריאות למחאה ולמרי אזרחי מצד אהוד ברק ואחרים ולצעדים שהאופוזיציה מתכננת לנקוט נגד מה שהיא מגדירה "חקיקה שתשנה סדרי עולם". האזינו:
רייטן הוסיפה כי "מחר הולכים להחליף יו"ר כנסת בשעה 16:00 ולהיכנס לבליץ של שלושה ימים של חקיקת בזק. במהלך הימים הקרובים ישנו את חוק יסוד: הממשלה וגם את פקודת המשטרה. וזה רק קמצוץ משלל אוצרות של חקיקה שתהיה לה משמעות גדולה מאוד למשטרה, להפרדה בין גברים ונשים וכו'. מהיום הם רוצים שיהיו יועמ"שים איתם ועושי דברים".
על התארגנויות המחאה השונות, בין היתר בגשרים ברחבי הארץ, אמרה רייטן שלדעתה "אי אפשר שלא להשתכנע מכך. בסוף מי שיושב בבלפור, במעון ראש הממשלה, מאוד מאוד מושפע מכל מה שקורה. אני מזכירה את האפקט שהיה למחאת האוהלים ברוטשילד ולמחאות בבלפור. יש למחאות אפקט. ככל שהן יותר גדולות ואין עליהן שליטה ורואים שהן לא הולכות לשום מקום, אז ראשי הממשלה מאוד מודאגים מזה".
- מה את אומרת על הקריאה של אהוד ברק למרי אזרחי?
"יש תמונה אחת שמבחינתי לא תישכח. היא הובילה אותי במובן מסוים אל הכנסת, וזו הייתה אותה התמונה של רה"מ המיועד לשעבר בנימין נתניהו בבית המשפט עם הפודיום מהמעון שלו, וכל השרים עומדים מאחוריו. והוא יוצא במניפסט נגד מערכת המשפט. מבחינתי זה היה כמעט מרד מה שהיה שם. ממש קריאה למרד".
- את חושבת שהיום צריך להיות מרי אזרחי? ואם כן מהו?
"אני לא השתמשתי במושג הזה ובמינוח. אני יכולה להבין את הזעקה ואת הקריאה, כי בסוף הפוליטיקאים שמשתמשים בביטוי הזה הם מבטאים את הציבור שעומד מאחוריהם וכן אני מרגישה הרבה מאוד ציבורים ואנשים שהם חשים שהם צריכים היום להיאבק על המדינה".
- אבל הפעם יש משהו טיפה מצחיק בזה שאתם הולכים למחות מיד אחרי הבחירות. המחאה האמיתית היא בקלפי, וזה לא הצליח. המקום שלכם כנבחרי ציבורי שמוחים עכשיו הוא להשפיע מתוך הכנסת, יש לכם את הכלים שלכם, וללכת למחות זה משהו שבאמת האזרח צריך לעשות.
"אנחנו כפרלמנטרים, כנבחרי ציבור, וזה מה שאני הולכת לעשות בשבוע הקרוב, לעשות כמיטב יכולתנו יומם ולילה להקשות על החקיקה, להראות את הצביעות, להראות את השינויים הדרמטיים, להראות את התוכנית שלהם. שהציבור יראה שאין אופוזיציה רופפת או חלשה או איך שלא נקרא לזה. שתהיה כאן באמת מלחמה בתוך הכנסת. שיהיו כאן מאבקים אמיתים פרלמנטריים. אבל אין ספק, ולא צריך לעצום עיניים, גם למחאה ציבורית. מחאה ציבורית ושמעתי מחאות מכל הכיוונים. אני כל ערב מקבלת כמויות של הודעות על התארגנויות אזרחיות ספונטניות ומאורגנות, אם זה אצל עורכי הדין והמורים והתלמידים, ואם זה במקומות וישובים וועדי עובדים".
- אבל ייצוג זה לא מרד, זה מה שעושים במסגרת כללי המשחק. האם את רואה מקום להתנגדות שאיננה בכללי המשחק?"
"אני חושבת שהשאלה הזו צריכה להיות מופנית לאנשים שהשתמשו בביטוי הזה, כי אני לא השתמשתי בזה. אני הולכת להיאבק, בכל הדרכים שלי, אם זה בכנסת ואם זה מחוצה לה. אם זה משפטית, פרלמנטרית, ציבורית, אזרחית, תקשורתית, בכל דרך שהיא. לפעמים ציבור חש בצורה מאוד מאוד עמוקה, וכל פעם אתה יודע מביאים לנו את הדוגמאות, בהונגריה, בפולין, מה קרה לדמוקרטיה, משטרים לא דמוקרטיים עלו לפעמים בצורה דמוקרטית וזה מה שמשדרים.
