תוצאות מדאיגות במבחני השפה של תלמידי כיתות ד': אחרי שנתיים של לימודים בקורונה, אחד מכל ארבעה תלמידים בקרב דוברי השפה העברית מתקשה בהבנת הנקרא ורוב מכריע של התלמידים מתקשה בהבנת הנקרא בקרב דוברי השפה הערבית.
מתוצאות ההערכה שקיימה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך שהתפרסמו היום (שלישי) עולה כי כרבע מהתלמידים שהיו באמצע כיתה ב' בהתפרצות המגפה מתקשים עם לימודי השפה. במסגרת המבחן שנערך השנה נבדקה שליטתם של התלמידים במיומנויות הבנת הנקרא, הכוללות בין היתר איתור מידע, מיון של פרטי מידע, הכללות והשוואות, זיהוי והערכת אמצעים ספרותיים, וכן נבחן הידע שלהם בלשון כדי להעריך את הפערים במיומנויות אלו בקרב קבוצות תלמידים.
לפי החלטת הרשות למדידה והערכה, שנת תשפ"ב נקבעה כשנת הבסיס לקיום ההערכה החיצונית בשפת אם עברית ובשפת אם ערבית במתכונתה הנוכחית. הממצאים המרכזיים מהדוח מעלים כי 43% מהתלמידים דוברי העברית נמצאים ברמה גבוהה בהבנת הנקרא ושולטים בכל הפעולות והמיומנויות שתוכנית הלימודים מצפה מתלמידי כיתה ד', אך במחצית מבתי הספר, 26% נמצאים ברמה נמוכה ושולטים רק בפעולות פשוטות בלבד.
כמו כן, הדוח העלה פערים ניכרים על רקע חברתי-כלכלי, שככל שהיה גבוה יותר, כך הישגיהם היו גבוהים יותר. 50% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה נמצאים ברמה גבוהה של הבנת הנקרא, לעומת רק 27% מהתלמידים מרקע נמוך. בהשלמה לכך, רק 19% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הם ברמה נמוכה, לעומת 43% מהתלמידים שמגיעים מרקע נמוך יותר.
לפי משרד החינוך, הפערים שנמצאו בין קבוצות הרקע החברתי-כלכלי דומים לאלו שנמצאו במבחנים קודמים במונחים של סטיות תקן, אך ייתכן שהקורונה ותהליכים נוספים שהתרחשו במערכת החינוך השפיעו באופן דומה על הקבוצות השונות, ולכן הפערים נותרו דומים.
בחברה הערבית המצב מדאיג עוד יותר. הממצאים מראים כי רק 3% מהתלמידים דוברי הערבית שולטים ברמה גבוהה בהבנת הנקרא, ו-48% נמצאים ברמה נמוכה מאוד, שמצביעה על קושי גם בקריאה. בחמישה מתוך שישה בתי ספר ערביים (83%) יותר מרבע מהתלמידים סווגו לרמת ביצוע נמוכה מאוד.
בנוסף לכך שבכל המגזרים בחברה הערבית שיעור התלמידים ששולטים בשפה ברמה גבוהה הוא נמוך מאוד עד אפסי, נרשמו פערים ניכרים בין המגזרים: הישגי תלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים יותר מהישגי תלמידם במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי. 61% מהתלמידים במגזר הבדואי בדרום, 48% מהתלמידים במגזר הדרוזי ו-42% מהתלמידים במגזר הערבי הם ברמה נמוכה מאוד.
המורים והמנהלים בבתי ספר מותחים ביקורת חריפה על משרד החינוך בעקבות תוצאות מבחני השפה. "במקום שמשרד החינוך ימדוד תלמידים, עדיף שהוא יתחיל לקבל אחריות", אמרה סמדר מורס, מנהלת בית הספר נופים בתל אביב. "המשרד כל היום מודד ומודד אבל לא לוקח אחריות על הצעת המשאבים המתאימים והנכונים עבור התלמידים - והתוצאות לא מאחרות להגיע".
לדברי מורס, תוצאות המבחנים הם שיקוף של הנתק בין המטה לשטח. "משרד החינוך מקיים תוכניות שלא מתכתבות עם המציאות בשטח ולכן הנתונים האלה מעידים על משרד החינוך יותר מאשר על יכולות התלמידים", אמרה המנהלת. "משרד החינוך צריך לצמצם את הפערים בין המטה לשטח על ידי זה שהם יקיימו תקשורת עם השטח ויבינו את הצרכים שלו, יבינו את המקומות שבהם השטח צריך מענה ואיזה מענה. ברגע שתהיה התאמה בין המענה לצורך, אפשר יהיה לדבר על התהליכים אם הם נעשו טוב יותר או פחות".
גילה, המלמדת כבר 8 שנים כיתות ג', מתחה גם היא ביקורת על משרד החינוך. "זה מתחיל מזה שמורים לא מקבלים שום הכשרה כדי ללמד את הדברים האלה. על פניו לומדים הוראה ודיסציפלינה, אבל כשמגיעים לשטח לא יודעים מה צריך ללמד. באיזשהו שלב בהוראה שלי עשיתי קורס של שפה מתקנת מכספי האישי ופתאום נפל לי האסימון כמה ידע חסר לי".
לדברי המורה, גם המחסור באנשי צוות משפיע על תוצאות הבחינה. "אי אפשר להגיע לכיתה שלמה ולבסס להם כמו שצריך את החומר, וזה בא לידי ביטוי בין היתר באסטרטגיות של קריאה וכתיבה. מה שמצפים ממני כמורה על 27 ילדים במקרה הטוב - זה טירוף.
"משרד החינוך מנותק מאוד מהשטח ולא שומעים מה אנחנו המורים צריכים", טענה המורה. "אם היו שומעים פעם אחת מורה או מנהל ומה אנחנו באמת צריכים, אולי משהו פה היה משתנה. התוצאות האלה של התלמידים זה על גבם של משרד החינוך. אין לנו את הכלים כדי לשפר את התוצאות".
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה בעקבות ממצאי הדוח כי "מבחן השפה רחב ההיקף נועד לבדוק את רמת התלמידים במקצוע היסוד המהווה בסיס לכל הלמידה, לאחר שנתיים מורכבות של למידה לא סדירה בשל הקורונה. הנתונים יאפשרו מתן מענים מדויקים במקומות בהם ישנם פערים, בהתאם למצב הקריאה והכתיבה הייחודי במוסדות החינוך השונים. כבר השנה התחלנו לפעול לצמצום הפערים ואנו נמשיך ונמקד את המענים במקומות שיידרשו לכך שכן מדובר בתהליך שיימשך יותר משנה אחת".
