התקרית אתמול (שבת) בבית הספר "אל-תאבעין" שבשכונה המזרח-עזתית דרג' תופאח, הצופה על הקיבוצים נחל עוז ומפלסים, החזירה לסדר היום לכמה שעות את הלחימה הסיזיפית שנמשכת ברצועת עזה, עמוק בחודש ה-11 שלה.
תקיפת בית הספר בעזה
(צילום: דובר צה״ל)
חיל האוויר שיגר לפנות בוקר, בין שישי לשבת, שלושה טילים קטנים לקומת הגברים שהפכה למפקדת מחבלים מתחדשת של חמאס, במסגד שבמרכז מתחם בית הספר. בחמאס טענו לכ-100 הרוגים, בהם נשים וטף. צה"ל טען כי המספרים מוגזמים ומנותקים מהמציאות. לא חלפו ארבע שעות ושוב הוטלו חימושים מהאוויר שהרעידו את האדמה בשכונת סברא העזתית, מערבית לדרג' תופאח.
מלבד שניים-שלושה איים במרכז הרצועה שבהם מוחזקים עשרות חטופים ישראלים שבחיים, שאליהם צה"ל לא נכנס כחלק מתמרון קרקעי כדי לא לסכנם - לפי תחקיר של רשת CNN האמריקנית מהשבוע שעבר - צה"ל כבר נמצא מזה כחצי שנה בשלב הפשיטות החוזרות מול אזורים שבהם חמאס מנסה להשתקם צבאית. אוגדה 98 שבה בימים האחרונים לפשיטה שנקטעה לה לפני כשבוע וחצי בחאן יונס, לאחר שממזרח העיר שוגרו כ-60 רקטות לעבר ישראל בתוך ארבעה ימים; אוגדת המילואים 252 החליפה את אוגדה 99 במשימת אחזקת פרוזדור הביתור נצרים, וקיבלה מחמאס קבלת פנים בדמות ירי וחיכוך גבוה משני צדי המסדרון - השכונות הדרומיות של העיר עזה מצפון ו"מחנות המרכז" שמדרום - העיירות נוסייראת, דיר אל-בלאח ואל-בורייג'.
הלוי בהערכת מצב בפיקוד צפון
(צילום: דובר צה"ל)
בחטיבה 10 (הראל), אחת משתי החטיבות שתופסות כעת את הפרוזדור, יכולים לשמוע, מטפורית, את החטופים שמעבר לשכונה שעליה הם מביטים דרומה ועל פאתיה הם פושטים, בהיקפים גדודיים או חטיבתיים. כך לפי אותו פרסום ב-CNN. בחטיבת השריון המיתולוגית, שהפעם הראשונה שבה נלחמה במסדרון הייתה בפרוזדור הפריצה לירושלים תחת המח"ט יצחק רבין ב-1948, זיהו כבר ביממה הראשונה שלהם בצפון הרצועה את חמאס המתחדש, זה שתמרנו מולו בדצמבר ובנובמבר בבית חאנון. קציני החטיבה זיהו במהרה מערכת אויב שעובדת תחת היגיון צבאי, ערה למתרחש סביבה ומגיבה להגעת חטיבה חדשה של צה"ל לאזור - עם טקטיקת גרילה של חוליות קטנות ושימוש בהן רק בניצול הזדמנויות ואסטרטגיה של שימור המחבלים ואמצעי הלחימה ככל הניתן, לקראת מערכה מעגלית שתימשך עוד שנים.
בחטיבה 10 מיהרו להיכנס לפשיטות גדודיות וחטיבתיות בפאתי סברא ונוסייראת כדי להשמיד תשתיות מתחדשות של חמאס, והבחינו כיצד פעילי הטרור שלו מתכנסים להגנה ונדרכים רגע לפני הגעת הלוחמים. במקומות אחרים ההסתערות הנגדית של חמאס מגיעה רק כשכוחות אוגדה 252 פוגעים בעצב חשוב וחשוף של ארגון הטרור, כמפקדה מחודשת או מעוז מרוכז של אמל"ח.
"חמאס נשען חזק על הסיוע ההומניטרי שנכנס לאוכלוסייה בצפון הרצועה, אוכל מהאוכל שלה וחי על הסיוע הזה", מתארים בצבא את הלחימה כעת סביב הפרוזדור. לכן, באוגדה 252 מנסים להרחיב כמה שיותר את הפרוזדור בן תשעת הקילומטרים מהגבול עד לחוף, וכעת נמתח בממוצע לרוחב של 500 עד 1,000 מטרים.
כך למשל, בתחילת השבוע שעבר עזבה פלוגת לוחמים מוצב. בצר להם, ולאור אילוצי הסד"כ, נשארו במוצב רק חיילי מפקדה וכמה קציני מטה, שזעמו: אין בהכשרתם וביכולתם להגן על מוצב שכזה מפני התקפה של מחבלים. בחטיבה מודים שהייתה בעיה בתיווך ההוראות לכוחות כיצד להגן על העמדה החשובה בהיעדר לוחמים שקודמו לקו המגע, לאור פקודה מלמעלה - שכנראה לא הגיעה למטה - להשאיר מינימום של כוח לוחם בנקודה. לאחר פניית ynet ו"ידיעות אחרונות" לצה"ל הנושא תוחקר ובצבא הבטיחו שהופקו לקחים, אבל אפשר להניח שזו רק תולדה אחת ממתיחת היתר של יריעת הסד"כ הצה"לית, בכל הגזרות והזירות, ובהיעדר מצפן אסטרטגי לצה"ל לאן להגיע.
חטיבה 10 הגיעה בחודש האחרון לפרוזדור נצרים באופן בלתי צפוי. זאת, בניגוד לגרף המטכ"לי שתוכנן בחודש פברואר וחולק למח"טים כדי שיעדכנו את פקודיהם להיערך לסבבי המילואים הבאים, אחרי שכבר נלחמו ברצף שלושה עד חמישה חודשים בין אוקטובר לתחילת השנה. זו הפעם השלישית בחודשים האחרונים שחטיבות מילואים מוקפצות בהתראה קצרה לתעסוקה מבצעית בשטח העזתי - כך היה עם מפקדת חטיבה 12 במזרח רפיח ועוד כוחות מילואים אחרים גם בפרוזדור נצרים, מוקדם יותר.
כשמדובר בחטיבה סדירה, קל בצה"ל לספוג זאת: לוחמים בני 20-19 הם שימושיים וזמינים יותר, לא מתלוננים על ביטולי חופשות או שינויים תכופים וניתן להסיטם תדיר מפשיטה לקו, מהדרום לצפון, ממחנה אורים לבסיס בית ליד. במילואים זה אחרת: שכר הלימוד בתחילת משימה כמו פרוזדור נצרים הוא גבוה, למפקדים לוקח זמן - לעיתים שבוע שלם - להתאפס על גזרת לחימה שמורכבת ומאתגרת יותר מגזרת הגנה בשטחנו. בצה"ל מודים כי אם היו למשל לחטיבות אוגדה 252 שבפרוזדור נצרים כעת 140 ימים, ולא רק תקופה קצרה יותר לפעול שם, אז התפוקות המבצעיות יכולות היו להיות גבוהות יותר. בנוסף, כ-80% מחיילי המילואים התייצבו הפעם, ולא 1,005 ויותר כמו ב-7 באוקטובר, וגם זה אחרי מסע של שכנועים והקלות שניתנו כלפי האוכלוסייה שנדרשת לשאת בנטל שוב ושוב.
4 צפייה בגלריה
"מכלכלים גם את חמאס עם המזון והדלק שדוחפים לאוכלוסייה בעזה". מחבלי ארגון הטרור על משאית סיוע
(צילום: AP)
בחטיבת הראל קבעו עוד מתחילת המלחמה קווים אדומים כדי לשמר כוחות: כשליש מהחיילים יוגדר כגמיש שניתן להוציאו ממשימות הביתה בכל רגע נתון - לחופשות, לרענונים, לטיפולים ולסידורים דחופים בעסק או במשפחה, או למבחנים אקדמיים. העומס כה חריג שאחד מגדודי חטיבה 10 הספיק לתת גם תקופה מבצעית בין התמרון הגדול בשלב הראשון של המלחמה לסבב הנוכחי בפרוזדור נצרים לגזרת בית הלל שבגבול לבנון. הכוח שם הספיק גם לחטוף טילי קורנט מחיזבאללה, עם שלושה חיילים שנפצעו. כדי להתמודד עם אילוצי הסד"כ והמשימות הקימו לאחרונה בחטיבת הראל עוד פלוגת שריון עם 54 לוחמים שגויסו מהגורן ומהיקב, כעוד פתרון מקומי לריבוי המשימות.
מעל כל אלו, בקומת המאקרו, נשקפת הסיבה העיקרית ללחימת טלאי על טלאי, משבוע לשבוע, מחודש לחודש ומשנה לשנה, שלתוכה נמרח צה"ל: היעדר יעד אסטרטגי-מדיני של ישראל למטרות הצבאיות שצה"ל משיג, גם אם בקצב איטי מהרצוי. במטה הכללי מצטבר תסכול הולך וגובר: אין שום מצפן מהקבינט, שום החלטה לטווח ארוך לאן רוצה הממשלה שהלחימה בעזה והחיכוך התמידי והנפיץ בצפון יגיעו. הדריכה הזו במקום, שנובעת מפחד של הקבינט לקבל החלטה ארוכת טווח וכבדת משקל שבהכרח תהיה שנויה במחלוקת בישראל ובעולם, מקשה על צה"ל לנהל את כוחותיו ולתכנן את בניית כוחו לשנים הבאות, גם במשימות הקשורות לעיצוב תפיסות ההגנה בגבולות.
"אפשר בתוך חודשיים-שלושה שנקים גרעיני התיישבות בפרוזדור נצרים, ומהם יוקמו יישובים שעליהם נגן עם כוחות קבועים. זה גם פתרון אפשרי ולממשלה יש מנדט להחליט עליו ולצה"ל לבצעו כיעד ארוך טווח לעזה", גורס אחד האלופים במטכ"ל.
לדבריו, "יש פתרון נוסף אסטרטגי לעזה: ממשל צבאי ישראלי שישתלט על טונות המזון והדלק שאנו דוחפים לאוכלוסייה העזתית מדי יום ומכלכלים ומזינים גם כך את חמאס, שעדיין על הרגליים; אפשר, גם כפתרון אחר, לדחוף להכנסת הרשות הפלסטינית שתשלוט במקום חמאס, באופן מדורג או על בסיס אלפי עזתים שהיו חלק מהפתח, ובחסות אזורית, עם מחירים מדיניים שכמובן ישראל תשלם. אבל אין החלטה לא כזו, לא כזו ולא כזו, אלא להיתקע במצב הקיים שיימשך עוד שנים ללא השגת יעדי המלחמה הטקטיים שהלוחמים פועלים כל יום למענם, ללא תכלית מדינית. קשה עד בלתי אפשרי לתכנן כך את בניין והפעלת הכוח של צה"ל".
הדרג המדיני דן בפתרון ארוך טווח כבר בחודש נובמבר, בקבינט, אך דחה הצעה של שר הביטחון יואב גלנט להתחיל לגבש כבר אז, במקביל לתחילת התמרון של הלוחמים בשטח האויב, שלטון פלסטיני אחר - מקומי או מרמאללה - על 2.2 מיליון הפלסטינים שחיים ברצועה. בכך שני הקבינטים שניהלו את הלחימה - זה עם חברי הכנסת בני גנץ וגדי איזנקוט, וזה בהובלת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' - לא הובילו או מובילים לאף פתרון ארוך טווח לעזה, גם אם הוא חלק מתפיסתם האידיאולוגית, כמו התיישבות מחדש ברצועה וביטול ההתנתקות. בזמן שהפוליטיקאים בקבינט חוששים מיעד מדיני וחתירה להשגתו, החיילים ברצועת עזה ממשיכים להילחם במעגלים מול אויב שמתאים עצמו לקיים, ורחוק ממיטוט.
מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל, ובראשו מפקדיו, מחויבים להשגת מטרות המלחמה ופועלים בתיאום מלא ועמוק תחת שר הביטחון, בכדי להביא בפני הקבינט את כלל האפשרויות. צה"ל פועל בהתאם להנחיית הדרג המדיני".
