צילום מהרחפן: צעדת המחאה לירושלים
(צילום: גבריאל מלצר, גלעד פירסט)
יותר מ-10,000 בני אדם יצאו הבוקר (שישי) מקיבוץ נחשון בצעדת המחאה בדרך לירושלים, לקראת ההצבעות על ביטול עילת הסבירות בתחילת השבוע הבא. אלפים מהם צעדו אתמול עד לקיבוץ, ורבים נוספים הגיעו לשם אמש כחלק מ"ליל ההתנגדות" והצטרפו אליהם להמשך הצעדה הבוקר. כביש 3 שבין צומת לטרון לצומת נחשון היה מלא בלילה ברכבים שחנו בשני צידיו, הדרך אל הקיבוץ הייתה פקוקה מאוד, והקיבוץ עצמו היה נראה כמעין שטח כינוס. "עשינו את כל הצעדה מיער לחי עד לפה עם הילדות. מה יקרה ביום שני בכנסת? אין לי מושג אבל אני מפחד", אמר אחד ההורים שהגיע עם ילדיו לקיבוץ.
רבבות הגיעו לקיבוץ נחשון ב"ליל ההתנגדות"
(צילום: אלכס גמבורג)
יאיר גולן וטל רוסו בצעדה: "נילחם על החירות"
(צילום: צור שיזף)
מורן ממודיעין הגיעה גם כן לקיבוץ נחשון אמש, יחד עם שלושת ילדיה, רעות, יואב וניצן. "התחלנו לצעוד מחמש וחצי וזהו עכשיו אנחנו כבר בדרך הביתה", אמרה מורן. "אני חושבת שזה מאורע היסטורי, יש משהו באווירה שאתה פוגש הרבה אנשים ככה, ומרגיש חיבור חדש שצומח - ולא את האווירה של השיסוי והפילוג". לדבריה, "כל צעד חקיקה כזה הוא מאוד מדאיג אותנו כהורים שרוצים לגדל פה ילדים, ואנחנו מאוד מקווים שזה יחלחל וישפיע. אני חושבת שקורה פה משהו מאוד גדול שצובר תאוצה ומחלחל מעבר לחקיקה כזאת או אחרת, יש פה תנועה שקמה ואומרת הערכים שלנו הם אחרים".
ירון מיכלזון מפרדס חנה הגיע לקיבוץ נחשון עם טנדר ועגלה שעליה שלטים. שתי בנותיו שבאו איתו חילקו עוגיות לכל אדם שעבר לידם. ירון אמר כי הוא סיפר לבנות שלו על הפרדת הרשויות. נגה, בתו בת ה-8 אמרה כי "אבא מחלק שלטים ואני מחלקת עוגיות". ירון הוסיף כי לא יוותר גם אחרי ההצבעה ביום שני.
בן הגיע מתל אביב יחד עם בתו צ'ארלי. "באנו עם ציוד קמפינג אבל זה לא רק אנחנו, אשתי והתינוקת בת השנה שלי מחכות לנו כבר בפנים, עשינו את כל הצעדה מיער לחי עם הילדות - וזה סיפוק גדול. הציוד זה בשביל לישון הלילה בקמפינג בקיבוץ". לגבי השאלה מה יקרה ביום שני בכנסת אמר בן: "אין לי מושג, אני מפחד אני לא יודע מה יהיה אבל אני מקווה שיהיה בסדר. אני מפחד מדיקטטורה, מפיטורים של המונים, מגזענים שמשתלטים על המדינה, ומטרוריסטים לשעבר".
הכניסה העמוסה לקיבוץ נחשון
(צילום: אלכס גמבורג)
שלטי "תתנגדו" לאורך כביש 1 בין ירושלים לשער הגיא
(צילום: אורנה דגן)
עינב אוחיון, מירב רוזנמן ודידי דרור הגיעו מקיבוץ בית ניר באזור קריית גת. "קודם כל אנחנו מתכננות לתת מורל לאנשים. אנחנו מפגינות ארבע שנים וחצי. הלכו לנו כל השבתות ולפעמים גם אמצע שבוע, אז היום באנו לתמוך מורלית", אמרה מירב. עינב סיפרה כי "מחר אנחנו נצעד ובמוצאי השבת נהיה בקפלן כרגיל ואז ביום ראשון עוד פעם בירושלים. גם אם החקיקה תעבור אנחנו ממשיכים לעמוד ולהשמיע את הקול שלנו". מירב הוסיפה: "מבחינתי זה האיום הכי גדול על הדמוקרטיה הישראלית. מורידים את הברקסים ומי שמחוקק יכול לחוקק עכשיו כל חוק גם אם הוא מאוד לא סביר, מבחינתי זה קו אדום".
טל ונדב עמדו כמה שעות בפקק בכניסה לקיבוץ. טל אמר כי "לא נוותר לא משנה מה, אנחנו נלחמים פה על החיים שלנו. באנו לחזק את כל הצועדים שעולים לירושלים, אנחנו הצטרפנו עזרנו להם להוביל את הצעדה מלטרון עד לכאן. באנו להתרגש מהכמויות המטורפות של אנשים שהגיעו, לראות את העם שקם, לא חוזר לישון ובסוף ינצח".
במקביל, שלטי "תתנגדו" נתלו במהלך הלילה לאורך קילומטרים רבים בצידי כביש 1, מירושלים ועד הכניסה לשער הגיא.
פסל הקרנף ברחבת מוזיאון תל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
גם בתל אביב הוצב בפעולת מחאה לילית מיצב בדמות פסל של קרנף ברחבת מוזיאון תל אביב, ולצידו שלט שבו נכתב: "התקרנפות - התבהמות, עדריות, אובדן תחושת המוסר והביקורת העצמית והסתגלות מוחלטת לרצונו של הרודן". על מיצב הקרנף אחראית משפחת רטנר מכפר האמנים עין הוד - משפחתו של יוחנן רטנר, אשר היה מראשי ההגנה, אלוף בצה"ל, אדריכל ופרופסור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
"המדינה יקרה לנו כמו לכל אחד שחי פה. בפיסת הקרקע החמה הזו בין הירדן והים", אמרו במשפחת רטנר. "הסבא שלנו, האדריכל יוחנן רטנר תכנן לפני 100 שנה את בית המוסדות הלאומיים בירושלים ואחרי זה פנה לפקד על ארגון ההגנה. הוא הקים כאן חמולה שהחליטה שהמפעל הציוני שווה להיאחז ולהקריב עבורו".
לדבריהם, "אחרי 100 שנה אנחנו חוששים באמת ובתמים שהמפעל הציוני המדהים הזה מידרדר בלי מעצורים לנקודת אל חזור תוך עצימת עיניים, והתקרנפות של יותר מידי מרכיבים בחברה שיכולים לעצור את הגלישה לתהום. המיצב הזה נועד להגיד לישראלים וישראליות - אל תתקרנפו. תתעוררו". בשעות הבוקר הגיע פקח של עיריית תל אביב למקום והצמיד לשלט שהוצב לצד הפסל דו"ח.
ליאור אל-חי השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 06:42, 21.07.23
