צריך יותר מהרתעה: גזר הדין התקדימי שהתקבל שלשום (יום חמישי) במשפטה של כרמל מעודה אמנם העלה באופן משמעותי את רף הענישה בתחום שהופקר עד כה, אבל זה לא מה שיגן על הילדים. שנתיים חלפו מאז הפרשה שזעזעה את המדינה, ומאז התרחשו מקרים נוספים של התעללויות במסגרות לגיל הרך. כל אלו היו אמורים לנער את המערכת לפחות כמו שהם זעזעו את הציבור, אך בפועל ניכנס ב-1 בספטמבר לשנת לימודים נוספת של הפקרות במסגרות לגיל הרך - שלא נעשו בהן מספיק שינויים כדי למנוע את המקרה הבא.
"מדובר בתקדים והישג חשוב, אולם לצערי הוא לא ימנע את המקרה הבא", אומרת ענת דייגי, שעומדת בראש פורום "הורים למען אחריות מלידה", בהתייחס לתשע וחצי שנות המאסר שנגזרו על מעודה. "שטף ההתעללויות אינו פוסק, תוצאה ישירה של הסטנדרטים הירודים במסגרות לגיל הרך. חייבים להגביר אכיפה, בעיקר לקראת כניסתן לתוקף של תקנות חוק הפיקוח שייכנסו לתוקף בספטמבר הקרוב, לצד יצירת מתווה לשיפור הסטנדרטים במסגרות לגיל הרך".
חוק הפיקוח על מעונות היום שהיה אמור להביא לרפורמה המיוחלת במסגרות לגיל הרך אושר בממשלה אי שם ב-2018, ומטרתו העיקרית הייתה אמורה ליצור סטנדרטיזציה בתחום הפרוץ שמורכב בעיקרו מעסקים פרטיים שעובדים לפי ראות עיניהם. החוק היה אמור להסדיר לראשונה את מערך הפיקוח והרישוי הממשלתי על כלל מעונות היום, ונועד לוודא שאין לצוות המעון עבר פלילי, להעביר אותו הכשרות של עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה, להסדיר את נושא התקינה וגם לבדוק שהמקום ראוי לשהיית הפעוטות.
בפועל, בעקבות המשבר הפוליטי המתמשך והיעדר ממשלה יציבה, תקנות חוק הפיקוח אושרו באיחור של שנתיים וחצי, רק בימיה האחרונים של הכנסת הקודמת, ובהיעדר תקציב מדינה הם אושרו בגרסה דלה ורזה שלא באמת הביאה את הבשורה המיוחלת בתחום ולא תהפוך את הגנים למקום בטוח יותר.
"המצב בשטח כל כך גרוע שחייבים לתת פתרון מיידי", מוסיפה דייגי, שבנה דויד מת בגיל תשעה חודשים במעון יום. "אי אפשר להחליף את כוח האדם השחוק שקיים היום ברגע, שכן גם ככה יש מחסור עצום במטפלות. לכן, עד לטיפול השורש, יש להגביר אכיפה ולתת כלים פדגוגיים לשטח בדמות הדרכות פדגוגיות בהיקף רחב מאשר הנדרש בחוק הפיקוח. בטווח הארוך חייבים תוכנית הדרגתית לשיפור ההיבטים המבניים של הפעלת מסגרות לגיל הרך, כולל יחס מטפל-ילד, גודל קבוצה, הכשרה והדרכה".
במקביל לחוק הפיקוח, גם חוק המצלמות שאושר בשלהי 2018 עדיין מדדה בשטח. מדובר בחוק שמחייב מעונות יום שבהם שבעה פעוטות ויותר להתקין מצלמות, שמלבד הרתעה, יכול להוביל גם להרשעה של אנשי צוות במידת הצורך. החוק נכנס לתוקפו בספטמבר בשנת הלימודים הקודמת, אך בהיעדר פיקוח ואכיפה משמעותיים שיוודאו את יישומו, הוא לא מיושם באופן מלא בשטח.
"יש להמשיך ולמצות את הדין עם אפס סבלנות לפגיעה בחסרי ישע, ויחד עם זאת המדינה צריכה להשקיע בילדים מלידה עד גיל שלוש", מסבירה מור דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך. "צריך לדאוג להעביר את החינוך לגיל הרך למשרד החינוך, לפיקוח, להכשרת הצוותים. צריך לדרוש השכלה מתאימה מהגננות ולתגמל בשכר גבוה ותנאים טובים את הצוותים".
האבסורד הגדול הוא שמצד אחד חופשת הלידה במדינת ישראל נמשכת רק 15 שבועות, כמות פחותה בהרבה ממה שנהוג במדינות אחרות ב-OECD, ומצד שני לא נותנת מענים הולמים לפעוטות שצריכים להיכנס למסגרת כשהוריהם הולכים לעבודה. הרוב המכריע של המסגרות לגיל הרך פרטיות ואינן מפוקחות, ולצד פרשות ההתעללות והיעדר פיקוח ההורים נמצאים במשבר אמון מתמשך עם האנשים שבידיהם הם מפקידים את היקר להם מכל.
רק לפני כמה חודשים חשפנו כי מסגרות לגיל הרך שהוגשה נגדם תלונה, או קיימת חקירה משטרתית נגדם בחשד לאלימות, התעללות או התנהגות לא נאותה כלפי פעוטות – ממשיכים לפעול כרגיל. בין היתר מדובר במסגרות שבהן התגלו בסרטוני מצלמות האבטחה התעללות פיזית ונפשית בפעוטות. המשטרה טוענת כי אין בסמכותה לסגור מסגרת מסוג זה, בעוד משרד העבודה והרווחה שאמון על אותן מסגרות טוען שברגע שמתקיימת חקירה משטרתית הסוגיה מחוץ לתחומו.
"תקנות חוק הפיקוח עתידות להיכנס עוד חודש וחצי, אבל גם בתקנות הדלות האלו משרד הרווחה ואגף מעונות לא ערוכים לתפעל", טוענת אלונה דניאל, מנהלת תחום טיפול ורגולציה במטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך. "פעם אחר פעם מגיש מטה המאבק תלונות על גנים, בצירוף הגשת תלונה למשטרה, ולא זוכה לשום התייחסות. פקחים לא נשלחים לאותם הגנים, ושום סנקציות לא מופעלות נגדם".
"חוק הפיקוח הוא לא בשורה, הוא צעד ממש קטנטן לכיוון הנכון", היא מוסיפה. "בשורה תגיע כשהממשלה תשים את הנושא בראש סדר העדיפויות, כפי שהובטח לנו על ידי הפוליטיקאים בזמן הבחירות, ותבצע מהפכה טוטלית בתחום החינוך לגיל הרך".
פורסם לראשונה: 21:06, 09.07.21