הצורך באגירת אנרגיה במשק החשמל אומנם גדל משמעותית בשנים האחרונות, ומדובר באינטרס לאומי לכל הדעות, אבל החלטת הממשלה אתמול (ראשון) לצאת לפיילוט בנושא דווקא מטעמים הלכתיים ועל פי דרישת החרדים הפכה את העניין לשנוי במחלוקת - ולעוד סיבה לקרב על הדת.
ככלל, פוסקים רבים העוסקים ביישום ההלכה בחיים המודרניים התירו שימוש בחשמל המיוצר תוך חילול שבת, למשל משום שהוא מסופק גם למוסדות רפואיים הזקוקים לו לפעולות של הצלת חיים, מה שמכשיר אותו משום "פיקוח נפש". ואולם בשנים האחרונות התרחבה תופעה שבה יותר ויותר חרדים מעדיפים להחמיר על עצמם ולא להסתמך על אותם היתרים.
מה שהחל בכמה קהילות קטנות, אדוקות במיוחד, שאנשיהן התנתקו מזרם החשמל בשבתות ובימים טובים והעבירו אותם לאור נרות ובלי מיזוג אוויר, התרחב וקנה לו אחיזה בחלקים נרחבים בזרם המרכזי (אם כי עדיין מיעוט שלו), שם מתחברים בשבת ובחג לגנרטורים פרטיים המוצבים בערים ובשכונות החרדיות, וככל שהדבר נעשה זמין ומקובל יותר, ובשלב מסוים אף הפך לאופנה - כך גדל מספר המצטרפים.
עד עתה החיבור היה מקומי, פיראטי ופרימיטיבי, מבוסס סולר באופן שגרם לסכנה, לזיהום אוויר ולעלויות גבוהות. כעת, בחסות פיילוט האגירה, יסופק החשמל הכשר בצורה חוקית, ממוסדת, מפוקחת ומתקדמת.
מבקרי המהלך אינם מתנגדים בדרך כלל לעצם ההסדרה של התחום הפרוץ ואף לא מערערים על זכותם של חרדים להחמיר ולהתנזר מחשמל המיוצר בשבת. המחאה היא בעיקר על מימון הפרויקט, שגם בלי עלייה בתעריפי החשמל לציבור הרחב, כפי שהתחייבה הממשלה, יגיע בסופו של דבר מכספי משלם המסים.
ד"ר שי דנציגר, בעצמו חרדי תושב ירושלים, הוא מנכ"ל חברת 'רב אנרגיה' היוזמת ומנהלת פרויקטים של חשמל סולארי, ובין היתר הוא עובד כעת על רישות המושב החרדי תפרח כולו כך שיהפוך ל"אי אנרגטי" בשבתות ובחגי ישראל. דנציגר לא קונה את הפיכת העניין לחלק מקרב על הדת, וטוען כי מומחים מהתחום, חילונים למהדרין, הודו באוזניו ש"מזל שיש ח"כים חרדים" שקידמו את ההחלטה.
הממשלה מאשרת "חשמל כשר". מה זה אומר ומה הבעייתיות?
(צילום: ירון ברנר)
"כולם יודעים שזה קשקוש", אמר. "האינטרס הוא מערכתי ולא רק לצורך שבת, וזה גם יחסוך הרבה מאוד כסף. ב-2030 יהיה חסר בישראל חשמל והדרך היחידה למנוע את זה היא לעבור לאגירה". לדבריו, הדבר נצרך כבר כיום עבור בניינים רבי קומות, מושבים וקיבוצים, ובדומה לחרדים - גם הם סובלים בינתיים מבעיה אקוטית של בירוקרטיה ועלויות גבוהות.
הוא עצמו, אגב, מתנגד לגנרטורים המוצבים כיום על ידי שכניו החרדים בירושלים, בעיקר בגלל הרעש, זיהום האוויר והסכנה. אך לאחר האסדרה החוקית יתמוך בכך, והוא משוכנע שגם שומרי שבת רבים שאינם חרדים יתחברו לרשתות האלטרנטיביות.
ומה באשר להשתת העלויות על הציבור הרחב? דנציגר מבין את הכעס החילוני, אבל מזכיר ש"אנרגיה זה לא תחום כלכלי אלא פוליטי". הוא הסביר: "ברגע שחלק מהציבור - וזה לא משנה מי - מתנתק מחברת החשמל והצריכה יורדת, אז העלויות המערכתיות מתחלקות על פני פחות צרכנים, והשאלה איך בדיוק עושים את זה היא סוגיה שנמצאת לפתחה של רשות החשמל מאז שהקימו את היצרנים הפרטיים ובלי קשר לחרדים ולחשמל הכשר".
"גם זה שלא אוכפים גניבת חשמל בחברה הבדואית ושהרשות הפלסטינית לא משלמת לחברת החשמל את החובות - עולה לכולנו יותר כסף, מה שמלמד אותנו שהשיקולים הם מדיניים ופוליטיים ולא כלכליים", הוסיף דנציגר. לדבריו, "גם הסדרת המחלקים שהייתה בקיבוצים בלבד, שמקבלים הנחה משמעותית ומחזיקים חלק ניכר מהפרויקטים הסולאריים, ובאמצעי ייצור שממומנים מכספי משלם המסים. זו שאלה קשה, אבל היא לא נוגעת דווקא לחרדים".
דנציגר סיכם כי "יכול להיות שבעוד שנה או שנתיים מספר הצרכנים של החשמל הכשר יזנק בעקבות ההחלטה שהתקבלה היום, אבל אני משוכנע שרשות החשמל וגורמי המקצוע לקחו בחשבון את כל התרחישים האפשריים ויודעים לתת להם מענה - גם מבחינת חלוקת העלויות המערכתיות על כלל הציבור".
פורסם לראשונה: 23:59, 07.05.23
