בצה"ל מבטיחים "פעולה משמעותית", ובעולם גובר העיסוק ביעד או ביעדים שישראל עשויה לתקוף באיראן בתגובה למתקפת הטילים הבליסטיים הנרחבת שהרפובליקה האיסלאמית שיגרה לעברה. ישראל כבר איימה לפי דיווחים לפגוע "ישירות" במתקני נפט או גרעין באיראן אם תותקף, אבל כשברקע חשש כבד בעולם מהסלמה שתוביל למלחמה כוללת, בארה"ב מפעילים לחץ על ישראל כדי למתן את התגובה – ועד כה לא ברור כיצד היא תיראה.
7 צפייה בגלריה
הצנטריפוגות ואסדת גז איראנית. כוננות לתגובה הישראלית
(צילום: AP, רויטרס, Vahid Salemi)
ברשת NBC פרסמו אתמול (שבת) ידיעה שניתחה את היעדים השונים שעשויים להיות על הכוונת של צה"ל, והדגישו כי העליונות של חיל האוויר הישראלי לצד מערכות ההגנה האווירית החלשות יחסית של איראן, יאפשרו לישראל לפגוע במגוון רחב של מטרות ברפובליקה האיסלאמית – אם תרצה בכך – בכלל זאת יעדים צבאיים ואתרי מודיעין, מפקדים בכירים, מסופי נפט, בתי זיקוק ואף אתרי גרעין. ב-NBC מעריכים כי ישראל תקבל כנראה סיוע מהמודיעין האמריקני, עם מידע שייאסף מלוויינים וממקורות אחרים.
"יש כל כך הרבה דברים שהם יכולים לפגוע בהם, והם יכולים לפגוע בכולם ביעילות רבה. איראן לא תוכל לעצור אותם", אמר לרשת החדשות האמריקנית קצין בכיר לשעבר בצבא ארה"ב. בבחירת היעד ישראל תידרש כמובן לקחת בחשבון את הצורך בגיבוי מארה"ב, שכאמור מפעילה עליה לחץ להימנע מתגובה חריפה במיוחד, וגם לשקול את ההשלכות האפשריות – כשברקע איראן מאיימת בנקמה חריפה אם תותקף.
לפי NBC, ישראל "תצטרך למצוא איזון" סביב התגובה הפוטנציאלית של איראן, ומציינים כי ישנו סיכון שטהרן תבחר לתקוף מדינות ערביות במפרץ הפרסי שמארחות בסיסים אוויריים של ארה"ב, או להטמין מוקשים ימיים במצרי הורמוז המחברים בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי – מצרים שבהם עוברת חמישית מכלל הנפט העולמי. אלו היעדים האפשריים, לפי מומחים, בכירי צבא אמריקנים לשעבר ואנשי מודיעין.
יעדים צבאיים
לפי NBC, היעדים שלכאורה סביר יותר שיותקפו הם אתרים או יחידות באיראן שקשורים למתקפת הטילים על ישראל בשבוע האחרון – כולל מרכזי פיקוד ושליטה, כני שיגור, אתרי תדלוק וגם מפקדים שאחראים על ארסנל הטילים הבליסטיים של איראן.
שיגור הטילים מאיראן לישראל, ביום שלישי
ישראל, כך נכתב, יכולה גם לבחור לפגוע במרכזי מודיעין, הממוקמים לרוב בבסיסים צבאיים, בתגובה לניסיון האיראני המוצהר לתקוף ביום שלישי את מטה המוסד. אפשרות נוספת היא הפצצת יעדים צבאיים אחרים, כמו בסיסי הגנה אווירית ואתרי כטב"מים, בין היתר כדי להגן על מטוסי הקרב של חיל האוויר.
גורמים אמריקניים, בעבר ובהווה, אמרו שארה"ב – שכאמור מקווה למתן את התגובה ולמנוע הסלמה משמעותית – תראה כנראה בפגיעה באתרי צבא כמתקפה פרופורציונלית מצד ישראל, כזו שגם תוכל להפחית את הסיכון לפגיעה באזרחים.
מתקני נפט ואנרגיה
אחת האפשרויות המרכזיות שנידונה כעת היא פגיעה במתקני הנפט של איראן, תעשייה קריטית לכלכלתה של הרפובליקה האיסלאמית, או כפי שמתארים זאת ב-NBC – "חבל ההצלה" שלה. לישראל יש שלל יעדים במובן זה באיראן, ולפי הדיווח אפשרות אחת תהיה לנסות לפגוע במתקני זיקוק הנפט שמשרתים את השוק המקומי של איראן, באופן שימתן את הפגיעה בשווקי הנפט העולמיים.
לפי NBC יעד פוטנציאלי שכזה הוא מתקן זיקוק הנפט "כוכב המפרץ" בנמל בנדר עבאס, והוא מתואר על ידה כמקור הדלק המרכזי עבור איראן – שמספק 40% מצורכיה השנתיים. תקיפה שכזו, כך כותבים ברשת, תסב מכה קשה לכלכלה האיראנית – שממילא מתקשה להתמודד עם נטל הסנקציות האמריקניות. היעד המוצהר המרכזי של הנשיא החדש מסעוד פזשכיאן, נזכיר, הוא להביא להסרת הסנקציות הללו ולחלץ את האיראנים ממצוקתם הכלכלית.
ישראל עשויה לבחור במתקפה נרחבת וקשה יותר על תעשיית הנפט האיראנית, "על פני שטח נרחב" לפי NBC – בכלל זאת מסופים לייצוא דלק עם ספינות. המתקן הבולט והחשוב ביותר בהיבט זה הוא מסוף הנפט באי חארג', אי קטן שנמצא בשליטת איראן כ-24 ק"מ מערבית לחופיה במפרץ הפרסי, בצפון-מזרח המפרץ. דרך מסוף הנפט הענקי באי עוברים 90% מכלל הנפט שאיראן מייצאת לעולם. לפי ההערכות, דרך המסוף מסוגלת איראן לייצא עד 7 מיליון חביות נפט מדי יום, אם כי באופן מוצהר איראן מדווחת על מספרים נמוכים יותר.
באיראן, כך נראה, נערכים לאפשרות של תקיפת המתקן בחארג' – ואתמול דווח ברשת CNBC כי איראן פינתה מאזור האי מכליות נפט ענקיות, אם כי כאלו שהיו ריקות מנפט. הדיווח מתבסס על תמונות לוויין שצילמו לווייני האיחוד האירופי: בצילום מ-25 בספטמבר נראו במים שמסביב לאי כמה וכמה מכליות נפט מהסוג המכונה VLCC (ראשי תיבות באנגלית של "מכלית נפט גולמי גדולה מאוד"). בצילום עדכני מיום חמישי האחרון, ב-3 באוקטובר, הן כבר לא נראו שם.
"חברת המכליות הלאומית של איראן (NITC) חוששת כנראה ממתקפה של ישראל בטווח הזמן המיידי. מכליות הענק הריקות שלהם התפנו אתמול מאזור מסוף הנפט הגדול במדינה, האי חארג'", מסרו בחברת TankerTrackers.com שעוקבת אחרי תנועות של מכליות. בחברה הדגישו כי לפי ההערכות שלהם הפעילות השגרתית במסוף, כלומר העברת הנפט לספינות שמייצאות אותו, נמשכת – אבל אותן מכליות ריקות, שנועדו לתגבר את יכולת הייצוא מהמסוף במידת הצורך, הועברו למקום מבטחים.
7 צפייה בגלריה
המכליות (הנקודות הלבנות) מסביב לאי חארג', בצילום לוויין מ-25 בספטמבר - לפני שפונו
(צילום: Copernicus Sentinel data 2024 processed by Sentinel Hub)
7 צפייה בגלריה
הצילום העדכני מ-3 באוקטובר, שבו נעלמו מכליות הנפט
(צילום: Copernicus Sentinel data 2024 processed by Sentinel Hub)
ב-TankerTrackers הדגישו כי פינוי המכליות הוא מהלך חריג מצד איראן: "זו הפעם הראשונה שראינו דבר כזה מאז סבב הסנקציות ב-2018", ציינו. סאמיר מדאני, מנכ"ל חברת המעקב, אמר כי בניגוד למקרים אחרים שבהם מכליות איראניות מנתקות את מכשירי השידור והזיהוי שלהן או עורכות בהם מניפולציות כדי להסוות את תנועותיהן וכך לחמוק מהסנקציות – הפעם מדובר במקרה שונה. הוא מציין כי הניתוח שערך לתמונות הלוויין מראה שהמכליות נמצאות כעת במרכז המפרץ הפרסי, מערבית לאי חארג'.
בדיווח של NBC מציינים כי כדי להסב נזק רב עוד יותר לכלכלת איראן, ישראל עשויה לפגוע גם במפעלים פטרוכימיים ובתחנות כוח חשמליות. כך או כך, פינוי המכליות מעיד שבאיראן כנראה נערכים לאפשרות של מתקפה על תשתיות הנפט, ובכיר במשמרות המהפכה כבר הבטיח בשבוע שעבר שאם תהיה תקיפה שכזו – הנקמה תגיע בדמות פגיעה במתקני נפט ואנרגיה בישראל.
ב-NBC מציינים כי בתרחיש של הסלמה משמעותית, כזו שבה איראן תבחר לפגוע בכלכלת העולם כולו, היא תוכל כאמור להטמין מוקשים ימיים במצר הורמוז. אפשרות נוספת שציין פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי היא שאיראן תפגע במכליות הנפט הרבות שעוברות בנתיב הסחר הימי הקריטי הזה – כפי שכבר עשתה לפני כמה שנים, כחלק ממה שכונה באותם ימים "המלחמה הימית החשאית" בין ישראל לאיראן. איראן גם פגעה ישירות במתקני הנפט בסעודיה ב-2019, במתקפה שזעזעה אז את הממשל בריאד ואת השווקים העולמיים.
ביידן על אפשרות של תקיפה באיראן
(צילום: מתוך X (טוויטר))
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הצהיר בשבוע שעבר כי ממשלו עורך עם ישראל "דיונים" בנוגע למתקפה אפשרית נגד מתקני נפט, ורק האמירה הזו הקפיצה את מחירי הנפט ב-5%. שלשום, בתדרוך לכתבים בבית הלבן, הוא כבר נשמע זהיר הרבה יותר ואמר כי "במקום ישראל" הוא היה חושב על "אלטרנטיבה" לפגיעה במתקני נפט. הוא הדגיש גם כי ישראל טרם קיבלה החלטה על אופי התגובה: "הם לא יקבלו החלטה באופן מיידי, אנחנו נמתין ונראה מתי הם רוצים לדבר. הדבר העיקרי כרגע הוא להימנע ממלחמה כוללת, ולגייס את בעלות הברית כדי לבלום את זה", אמר ביידן.
מתקני גרעין
ביידן גם הצהיר בשבוע שעבר על התנגדות למתקפה שתכוון נגד מתקני הגרעין באיראן, אבל בעולם יש מי שתוהה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יחליט שאחרי שנים ארוכות שבהן הזהיר מתוכנית הגרעין של איראן – הגיעה השעה לפגוע בה ולמנוע התקדמות נוספת של משטר האייתוללות לעבר הפצצה.
נדב איל כבר דיווח לאחרונה כי האפשרות הזאת נמצאת על שולחן מקבלי ההחלטות יותר מכל נקודה בעשור האחרון, וכי מתקפה מצד איראן על ישראל רק תחזק את אלו שמצדדים בתקיפת מתקני הגרעין. ברקע לכך, נזכיר, ההתקדמות הרבה בתוכנית הגרעין של איראן מאז קריסת ההסכם עם המעצמות: טהרן מעשירה כעת אורניום לרמה של 60%, קרוב מאוד לרמה הנדרשת לנשק גרעיני (90%), ולפי דיווחים גם החלה להתקדם בהיבטים אחרים הנדרשים לצורך פיתוח מטען נפץ גרעיני מבצעי.
אתרי גרעין מרכזיים כוללים את מתקני העשרת הנפט בפורדו ובנתנז – שניהם נבנו עמוק מתחת לשכבות של אדמה ובטון. נתנז, יצוין, כבר נפגע ב-2021 בפעולה שיוחסה למוסד, ושבה התרחש פיצוץ עז במפעל צנטריפוגות במקום. למוסד יוחסו עוד שורת פעולות חבלה בשנים האחרונות באיראן, אבל מתקפה שתגרום הרס של ממש למתקני העשרת האורניום המרכזיים של איראן תהיה כנראה קשה לביצוע.
במחקר מחודש אפריל האחרון, שהתפרסם בביטאון מדעני האטום, הגיעו חוקרים למסקנה כי "הדרך היחידה" לחדור עשרות מטרים של אדמה ובטון באותם יעדים שקבורים מתחת לאדמה תהיה להשתמש בפצצות מהדגם האמריקני GBU-57 A/B, ששוקלות יותר מ-12 טונות כל אחת. את הפצצות הענקיות, שאורכן יותר מ-6 מטר ואשר זכו לכינוי "אם כל מפצחות הבונקרים", ניתן לשאת אך ורק מהמפציץ האמריקני B-2 ספיריט.
בשנה שעברה דווח כי טהרן חופרת מנהרות חדשות בהרים בנתנז – כשלפי ההערכות, עומק המתקן החדש נמצא בין 80 ל-100 מטר מתחת לקרקע. עומק שכזה, כך נטען, עלול להקשות גם על הפצצות מהדגם GBU-57. בעבר אמרו בחיל האוויר האמריקני כי הפצצות הללו יכולות לחדור עד לעומק של 60 מטר מתחת לקרקע.
באיראן יש עוד שורת מתקנים נוספים הקשורים לתוכנית הגרעין, בהם מתקן גדול מחוץ לאיספהאן שאחראי על כמה פעילויות, בכלל זאת ייצור חלקי צנטריפוגות ומתכת אורניום – מתכת שממנה ניתן גם לבנות את ליבת הפצצה הגרעינית. יעדים פוטנציאליים נוספים הם כור מים כבדים שנבנה רק באופן חלקי בחונדאב, כמו גם מרכזי מחקר בטהרן.
ישראל, יצוין, כבר שלחה מסר מאיים אחרי המתקפה האיראנית הקודמת בארפיל – כשלפי דיווחים היא פגעה במכ"ם בבסיס אווירי באזור איספהאן, שהיה חלק ממערך ההגנה על המתקן בנתנז – ואותה תקיפה נתפסה כמסר לטהרן שישראל יכולה לפגוע במתקני הגרעין שלה.
ב-NBC מזכירים את מטוסי התדלוק שצה"ל הבליט את תפקידם במתקפות רחוקות הטווח האחרונות שלו נגד החות'ים בתימן, כ-1,800 ק"מ מישראל – בדומה למרחק מאיראן – וכן את כטב"מי איסוף המודיעין וחמקני ה-F-35 המתקדמים של חיל האוויר. המטוסים הללו, כך נכתב, מספקים לישראל יכולת תיאורטית לפגוע במתקני הגרעין מבלי להסתמך על מטוסים אמריקניים. "אבל ישראל לא תוכל כנראה להסב את אותה רמת נזק כמו המפציצים האמריקניים", ציינו ב-NBC.
"אני לא חושב שהם יכולים להשמיד אותה (את תוכנית הגרעין – ynet). זה יעד קשה", אמר הקצין הבכיר לשעבר בצבא ארה"ב. תוכנית הגרעין של איראן, כך מעריכים ב-NBC, לא תושמד כליל במתקפה ישראלית, ולא משנה מה יהיה היקף הנזק – את הידע שיסייע לה לפתח נשק גרעיני, איראן כבר השיגה. איראן אומנם מצהירה רשמית כי לא תפתח נשק גרעיני, אבל בצל ההסלמה מול ישראל בשנה האחרונה כבר נשמעו בטהרן קולות אחרים – ובכירים שם אף איימו, לקראת התגובה הישראלית הקודמת באפריל, לשנות את הדוקטרינה הגרעינית של המשטר אם ישראל תתקוף את מתקני הגרעין.
פורסם לראשונה: 20:19, 05.10.24
