סיכום הממשלה החולפת
הממשלה היוצאת הבטיחה שינוי בשלל נושאים, ובמקרים רבים אף החלה בהליכים חשובים וברפורמות שונות. אולם עכשיו, עם פיזורה הצפוי של הכנסת, הכל שוב עומד להיתקע. ומי ישלם על כך? הציבור הישראלי, מימין ומשמאל, ילדים ומבוגרים, המשטרה והצבא, הכלכלה והרווחה, ושלל תחומים אחרים. זה מה שצפוי לקרות בתחומים המרכזיים.
כלכלה: שוב בלי תקציב
הנזק הגדול ביותר לאזרחי המדינה מפיזור הכנסת יהיה כנראה בתחום הכלכלי. שר האוצר אביגדור ליברמן התכוון להביא לממשלה כבר מחר את תקציב המדינה לשנים 2023-24, יחד עם חוק ההסדרים. הם היו אמורים להגיע לקריאה שלישית בכנסת ב-21 בספטמבר. עכשיו נראה ש-2023 תיפתח בלי תקציב מאושר, וכל "עסקת החבילה" במשק לא תצא אל הפועל, כולל העלאת מספר ימי החופשה השנתית מ-12 ל-13 והעלאת שכר המינימום מ-5,300 שקל ללפחות 5,400 שקל.
11 צפייה בגלריה
התכוון להביא למממשלה כבר מחר את התקציב ל-2023-24. שר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: יואב דודקביץ)
בנוסף, כ-20 סעיפים מארבע תוכניות הדיור שהוכנו בחצי השנה האחרונה במשרדי האוצר, הפנים והשיכון, ונועדו להוריד את מחירי הדיור, טרם אושרו בכנסת. בנוסף, יידחו גם כל ההקלות במס, כולל אלה שנועדו לעודד השקעות בתעשיית ההייטק הישראלי; החוק שנועד להפחית את ריבית הפיגורים ולהקל על חייבים; תוכנית הסיוע לעצמאים ולעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו באומיקרון, ועוד.
חינוך: הר של סכסוכים
הממשלה מתפרקת בשעה ששני ארגוני המורים מנהלים משא ומתן על הסכמי שכר ואף הכריזו, כחוק, על סכסוכי עבודה, מה שמקנה להם אפשרות לנקוט עיצומים ואף להשבית את המערכת. על מה הם רבים? על מה לא. ראשית, תוכנית הדגל של שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, לערוך רפורמה בבחינות הבגרות במקצועות ההומניים ולהעבירן למתכונת של בחינה פנימית ועבודה במקום בחינה חיצונית - זוכה להתנגדות חריפה.
גם תוכנית גפ"ן, שלפיה מנהלי בתי הספר יקבלו תקציב ויקנו באמצעותו שירותים שעד היום קיבלו מוסדות החינוך בחינם, זוכה להתנגדות עזה. המנהלים טוענים כי המחירים שדורשים ספקים חיצוניים גבוהים בהרבה מהתקציב שמוענק להם, וגם בלבול המוח האדמיניסרטיבי הכרוך ברכישת השירותים לא ממש משמח אותם.
11 צפייה בגלריה
הכריזה על רפורמה בבגרויות, שאולי לא תצא לפועל. השרה שאשא ביטון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
תוכנית משרדי החינוך והאוצר למעבר לחמישה ימי לימוד בבתי הספר העל-יסודיים נתקלת אף היא בהתנגדות; חוק השילוב בחינוך המיוחד זקוק לתיקונים, שהשרה התחייבה לבצעם, ועכשיו בוודאי יתעכבו; התוכנית להעביר את האחריות החינוכית מגילאי לידה עד שלוש למשרד החינוך בתחילת דרכה, ואין לדעת איך תימשך; יש מחסור עצום במורים וגננות, שהחריף השנה, וגם ביועצים חינוכיים ופסיכולוגים; ובל נשכח את הפערים החינוכיים שיצרה הקורונה. בקיצור, הקפאה של המערכת תגיע בזמן גרוע במיוחד.
בביטחון: מי יהיה הרמטכ"ל
צה"ל פועל לפי תוכניות שנקבעות שנים קדימה, ולכן יש חשיבות עצומה לעומד בראשו. שר הביטחון, בני גנץ, הבין שהממשלה לא תחזיק מעמד הרבה זמן והתחיל את הליך החיפוש אחר מחליפו של הרמטכ"ל אביב כוכבי בשלב יחסית מוקדם. הוא אף החל לראיין את שלושת המועמדים הסופיים מתוך כוונה לבחור אחד מהם עוד לפני הבחירות. מפלגות האופוזיציה שיגרו מכתב ליועצת המשפטית לממשלה ודרשו ממנה למנוע מינויי בכירים במהלך כהונת ממשלת המעבר. אם המינוי ייתקע, או יהפוך לעניין פוליטי, זה עלול לפגוע דרמטית בצה"ל.
בריאות: המתמחים ימשיכו להיקרע
פיזור הכנסת מעלה סימני שאלה סביב ההיתכנות ליישום ההבטחות הגדולות של שר הבריאות ניצן הורוביץ, ובראשן קיצור תורנויות המתמחים. על אף הצו שמורה על קיצור התורנויות מ-26 שעות ל-16 עד 18 בעשרה בתי חולים בפריפריה - המהלך מעולם לא הושלם. גם חתימה על הסכם שכר חדש רופאים, בדומה לזה שדורשים המורים, כנראה יתעכב משמעותית.
ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" פורסמה לראשונה גם רפורמת ההפלות שמוביל השר הורוביץ. שורת הקלות בתחום מונחת על שולחנה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אך פיזור הכנסת מעמיד את אישורן בספק.
11 צפייה בגלריה
הבטיח לקצר את תורנויות המתמחים והוביל את רפורמת ההפלות. השר הורוביץ
(צילום: קובי קואנקס)
הורוביץ הצליח אמנם להסיר את התנגדות הממשלה לפונדקאות של זוגות גברים וגברים יחידנים, אולם נדרשת שורת תיקונים חקיקתיים עד להשגת שוויון מוחלט בנושא. גם חלק מהרפורמות שהציג לקהילה הטרנסית לא הושלמו.
תחבורה: עוד הדרך ארוכה
ב-1 באוגוסט, אם הכל ילך כשורה, תתחיל רפורמת מחירי התחבורה הציבורית "דרך שווה". ייתכן שזו תהיה הרפורמה היחידה שנזכור מתקופתה של מרב מיכאלי כשרת התחבורה.
מצב התחבורה בישראל היה רע גם לפני מיכאלי, אך היא לא הספיקה לפתור את רוב הבעיות. הכבישים עדיין פקוקים, יש עוד ועוד תאונות והרוגים, ולמרות הבטחתה, התחבורה הציבורית לא פועלת בשבת.
11 צפייה בגלריה
לא הספיקה לפתור את בעיות הפקקים והתאונות בכבישים. שרת התחבורה מיכאלי
(צילום: יואב דודקביץ' )
מיכאלי תיכננה לתת עדיפות בכבישים לתחבורה ציבורית, להקים אגף מיוחד במשרדה לעידוד השימוש ברכב דו גלגלי ולנקוט צעדים נוספים להקלת העומס בכבישים. בפועל, היא תסיים את הקדנציה עם "דרך שווה" (שזוכה להתנגדויות ולא לגמרי בטוח שתצא לפועל) ועם שתי שביתות של ארגוני נהגים שמשבשים את תנועת האוטובוסים במדינה.
אבל מלבד זה, הפרויקט הכי מרכזי בתחום התחבורה - הרכבת התחתית בגוש דן, המטרו, הולך להתעכב, אולי אפילו בשנים. מליאת הכנסת לא אישרה את החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. רק חלק מהחוק שאמור לייצר את התשתית החוקית להקמת הפרויקט היקר והגדול עבר בחוק ההסדרים. אי העברת החוק משמעה שיצטרכו להעבירו שוב לדיון בוועדות הכנסת, מה שייצור עיכוב נוסף שעלול להימשך גם שנים במקרה של שיתוק פוליטי. בלי החוק לא תקום רכבת תחתית, ופתיחת הקו הראשון שהייתה מתוכננת ל-2032 עלולה להידחות למועד לא ידוע ולהוביל לנזק של מיליארדים.
ביטחון הפנים: החוקים שחשובים לביטחוננו
שורה של חוקים וצעדים שאמורים לשפר את ביטחון הציבור עתידים להתעכב בגלל המשבר הפוליטי. למשל: תיקון בחוק למניעת אלימות במשפחה, שכבר שש שנים מנסים להעבירו, שלפיו אדם שעליו הוטל צו הרחקה יענוד אזיק אלקטרוני, ובמקביל תותקן אפליקציה אצל מבקש הצו, שיוכל לדעת בזמן אמת אם המורחק מתקרב אליו ולהזעיק את המשטרה. החוק נמצא בוועדה לביטחון הפנים של הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה.
11 צפייה בגלריה
המו"מ בין משרד האוצר והמשטרה לגבי הסכם שכר חדש עתיד להיתקע. המפכ"ל שבתאי
(צילום:דוברות המשטרה)
עתיד להתעכב גם חוק ה"איירוסופט". מדובר בכלי נשק שמיובאים לישראל כצעצועים, ולאחר תהליך הסבה הופכים לכלי נשק לכל דבר ועניין, שבהם משתמשים רבים מאנשי ארגוני הפשע. החוק, שעבר בקריאה ראשונה, נועד לייצר רגולציה שלא תאפשר לייבא או להחזיק כלים אלה ללא פיקוח.
גם המו"מ בין משרד האוצר למשטרת ישראל לגבי הסכם שכר חדש ושינוי מבני בתוך המשטרה, כולל בדרגות הקצונה, עתיד להיתקע. זאת כאשר ישנה נשירה של שוטרים, בעיקר חדשים, בשל השכר הזעום. יש גם סכנה שתוכנית המענקים לשוטרים בתפקיד שטח לא תצא לפועל.
יתעכב כנראה גם חוק החיפוש, שיאפשר לשוטר לערוך חיפוש בבית מגורים גם בלא צו לצורך תפיסת ראיות כשמדובר בפשעים חמורים. החוק הוכן לפני כחודש בוועדת חוקה חוק ומשפט לקריאה שנייה ושלישית. כמו כן, יתעכבו תוכניות לשנת 2023 כמו הקמת תחנות משטרה, שיטור עירוני - במיוחד במגזר הערבי, הצבת מצלמות במרחב הציבורי ועוד.
הוועדה לבריחת האסירים מכלא גלבוע, שכבר העבירה מכתבי אזהרה לבכירים בשב"ס, צפויה להתחיל לחקור את המוזהרים בקרוב. במקרה שהוועדה תפיץ את הדוח הסופי שלה בתקופת ממשלת המעבר, לא ברור אם השר עמר בר-לב יוכל לממש את המלצות הוועדה ולהדיח את נציבת שב"ס קטי פרי אם תימצא אשמה, לאור מעמדו כשר בממשלת מעבר - ולא שר קבוע.
נדל"ן: אסון לענף
פיזור הכנסת עלול להיות אסון לתחום הנדל"ן, וייתכן שישפיע גם על מחירי הדירות המאמירים. התוכנית שאמורה להחליף את תמ"א 38, המכונה "חלופת שקד", קרובה מאוד לאישור וממתינה לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, אבל נראה שהסיכוי שתעבור נמוך מאוד. החלופה אמורה הייתה להביא ודאות לתחום חיזוק המבנים, ולהעניק ללא מעט רשויות מקומיות אפשרות לקדם תוכניות.
תוכנית תמ"א 38 שהארכתה אושרה לשנה, מבוססת על הטבות מיסוי משמעותיות שמאפשרות את פעילותה, אבל אלה לא אושרו עדיין על ידי מליאת הכנסת, וזו בשורה רעה למי שעוסק בתחום ולמי שממתין להתקדמות התהליך.
עוד יוזמה חשובה שכנראה לא תגיע לכדי השלמה היא התיקון לחוק המכר, שלפי משרד הבינוי והשיכון אמור לחסוך כסף רב לרוכשי הדירות החדשות, מאחר שהוא אמור לשנות את חישוב מדד תשומות הבנייה ואת הצמדתו למחיר הדירה.
רווחה: מכה לאנשים עם מוגבלויות
משפחות רבות של אנשים עם צרכים מיוחדים נאלצות לשים את יקיריהן במוסדות סגורים כי אין להן אופציה אחרת. לפני כשבועיים עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, שמטרתו לאפשר להם חיים בקהילה - צעד משמעותי בדרך לשוויון זכויות. עכשיו התהליך יתעכב.
גם שיפור שכר עובדי הרווחה מוטל בספק. בשבוע שעבר אמר שר הרווחה, מאיר כהן, בראיון ל"ידיעות אחרונות", כי הוא נאבק על תוספת של חצי מיליארד שקלים במטרה להעלות את שכר העובדים, "אחרת לא יהיה מי שיטפל". האם ומתי זה יקרה? קשה לדעת.
האיחוד האירופי אישר לאחרונה את הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול הבינלאומית למאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, אך בהיעדר ממשלה היא לא תאושר, כמו גם צעדים נוספים שיכולים לסייע במאבק הזה (למשל חוק האזיק האלקטרוני שהוזכר לעיל) ויוקפאו עד להודעה חדשה.
חוץ: הפטור מוויזה לארה"ב יידחה
פיזור הכנסת והקדמת הבחירות עלולים לגרום לעיכובים בצירוף ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב. מספר דרישות של המשרד לביטחון המולדת בארה"ב, שהן תנאי להצטרפות לתוכנית, מצריכות חקיקה. מדובר בעיקר על העברת מידע מוקדם, ביטחוני ופלילי, על הנוסעים שטסים מישראל לארה"ב.
"התהליך שישראל עשתה בחודשים האחרונים גדול מכל מה שנעשה בשמונה השנים הקודמות", אמר בכיר בשגרירות ארה"ב בישראל, "ההתקדמות רבה מאוד, אך אין דרך להשלים את זה בלי חקיקה בישראל".
סוגיית החקיקה היא לא הגורם היחידי שעלול לעכב את הפטור. התנאי הבסיסי להצטרפות לתוכנית הוא שישראל תרד מתחת ל-3 אחוזי סירוב בבקשות לוויזה. לפי הערכות, רק לקראת מרץ 2023 יסיימו האמריקאים לחשב אם ישראל עמדה בתנאי הזה. אם יתברר שכן, ואם החקיקה תושלם עד אז, ההליך יוכל להסתיים כמה חודשים אחר כך. אבל יש פה שני סימני שאלה גדולים.
11 צפייה בגלריה
תבקש מוועדת ההסכמות בכנסת לעבוד על החוקים גם בתקופת הבחירות. השרה שקד
(צילום: רויטרס)
שרת הפנים, איילת שקד, הודיעה בתגובה כי תבקש מוועדת ההסכמות בכנסת לעבוד על החוקים הרלוונטיים גם בתקופת בחירות, מה שיוכל לצמצם את העיכוב. אגב, הבכיר בשגרירות ציין כי רוב סירובי הוויזות לישראלים - כשני שלישים מהם - נגרמים בכלל בגלל בעיות אדמניסטרטיביות כגון שיגור תמונת פספורט לא נכונה או ישנה; רישום לא נכון של הילדים שהם בכלל אזרחים אמריקאים; או בקשה של הישראלים לקבל את הדרכון חזרה מהשגרירות בדחיפות, לפני קבלת הוויזה, בגלל שהם צריכים לטוס מיד למדינה אחרת - מה שמוביל לדחייה אוטומטית. אז זה תלוי גם בנו.
פנים: הצפון יצטרך להמתין
שורה של יוזמות הקשורות למשרד צפויות להתעכב. הראשונה: סאגת הממתינים באתיופיה. לפני שבעה חודשים קבעו שרת הפנים ושרת העלייה והקליטה כי יוקם צוות בין-משרדי שיבחן את זכאותם של אלפי הממתינים אשר נמצאים באתיופיה, יודיע סופית אם יעלו לארץ או לא, כשלבסוף ייסגרו מתחמי הממתינים. עד עתה לא הוקם צוות ולא נבחר פרויקטור שיעמוד בראשו.
11 צפייה בגלריה
עוד לא הוקם צוות משותף של משרד העלייה והקליטה ומשרד הפנים לבחינת זכאות הממתינים באתיופיה
(צילום: סיוון חילאי)
נושא נוסף הוא פיתוח יישובי הנגב והגולן. בדצמבר האחרון אישרה הממשלה את התוכנית לפיתוח המועצות האזוריות גולן וקצרין בתקציב כולל של מיליארד שקלים. התוכנית נועדה להכפיל את האוכלוסייה ביישובי האזור עד שנת 2025 באמצעות בניית אלפי יחידות דיור, שיפור תשתיות התחבורה ושדרוג מערך הרפואה. התוכנית מתקדמת באיטיות, ובחירות יעכבו אותה אף יותר. גם לנגב היו תוכניות מפוארות: שרת הפנים הבטיחה להקים שם עשרה יישובים חדשים. עכשיו זה יהיה תלוי בממשלה הבאה.
התיישבות: הקפאת הבנייה ביו"ש
בכל שלושה חודשים אמורה להתכנס ישיבת התכנון העליונה ולקדם בניית יחידות דיור, מסחר ותעשייה ביהודה ושומרון. אישורי הבנייה האחרונים ניתנו בחודש מאי, לאחר מאבק עיקש של ראשי מועצת יש"ע, וכללו כ-4,000. עכשיו שוב צפויה למתנחלים תקופה ללא אישורי בנייה.
גם סוגיות מאחזי חאן אל-אחמר וחומש מגיעים לצומת קריטי. אחרי אינסוף דחיות צפויה המדינה לעדכן את בג"ץ מה תוכניותיה לגבי חאן אל-אחמר. לפני חודש היא הודיעה בבג"ץ כי חומש יפונה, אך לא נקבה בתאריך. סביר שצפויים עוד עיכובים.
סוגיה נוספת היא תחבורה: ביהודה ושומרון מצפים בכליון עיניים לשיפור תשתיות הכבישים, חלק מהתוכניות לכבישים עוקפים כבר תוקצבו והתקדמו, אך ייאלצו להמתין להקמת הממשלה הבאה. הבטחה נוספת שלא תקוים, שמפלגת תקווה חדשה כללה אותה בהסכמים הקואליציוניים, היא הקמת יחידת פיקוח שתטפל בבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי סי. פיילוט יש, יישום מלא לא יקרה בקדנציה הזו.
סביבה: חוק האקלים יחכה
בכל הנוגע לסביבה, הממשלה הזו אמנם דיברה הרבה, אבל לא עשתה יותר מדי. חוק האקלים, לדוגמה, כנראה יישאר תקוע. זאת למרות שארגונים סביבתיים מעוניינים שיעבור לפחות בקריאה ראשונה בתקופת ממשלת המעבר. סוגיות סביבתיות נוספות שיישארו תקועות: הכרזה פורמלית על אזור התחנה המרכזית בתל אביב כמוכה זיהום אוויר וקביעת תאריך לסגירת המפעלים במפרץ חיפה.
מיזמים שראוי היה לדחוף ושוב לא יקרו: קידום חוק הרעלות שיסייע להעמיד לדין את מי שגורמים למותם של בעלי חיים נכחדים, נשרים למשל; קידום תקנות להפסקת הטמנה של פסולת אורגנית; חוקים להגנה על הים התיכון מקידוחי גז ודיג.
