חמישה שבועות חלפו מאז פרצה המלחמה נגד חמאס, מלחמה שבה נפלו ונרצחו מאות אזרחים וחיילים. ynet מזמין אתכם לכתוב מילות פרידה מאלה שקיפחו את חייהם במלחמה בעמוד המיוחד. אלה חלק מהסיפורים שכבר סופרו:
איתי יוסטון הדר ז"ל
נרצח במסיבה ליד רעים
זוכר את הפעם ההיא שהכרנו? הגעת יחף ועם חיוך על הפנים. על פניו דיברת על הכאב שלך והחוויות שלך מהחיים האלה - אבל תמיד תמיד היית אופטימי ומוכן לבוא לעזור.
אני מקווה שלא כואב לך איפה שאתה עכשיו. מקווה שאתה חוגג ועוזר שם לכולם לעבור את הדבר הזה שעברתם. אני מדמיינת שיצרת מעגלי הידברות ומוזיקה להשכיח את הכאב ולהתמודד איתו.
תודה לך, על השיעור בחיים שלימדת אותי. תודה על החוויה שהיית בחיי וסליחה שככה זה נגמר.
אנונימית
רס"ל במיל' גלעד מולכו ז"ל
לוחם אגוז, נפל בגבול לבנון
גלעד, השארת אותי לבד בלי הזוג הבנדודי שלי ואני עוד לא באמת קולטת שאתה כבר לא. מרגיז שאלוהים לוקח את התותחים ביותר ואתה היית אחד כזה במיוחד, בשיא של החיים שלך, של האהבה שלך, של העשייה שלך.
אני מבטיחה לשמור לך על עמר, ליאור ונטע. לשמור לך על פזי, אודי וסבתא שולה ועל עדי הקסם שלך. תודה על בתים על העץ ועל כוח הצלה כשצריך להוריד אותי מגבוה, על שוטרים וגנבים ופיגוזים בסמטה, על שעות של קונסולות ומשחקי מחשב, על סרטים מפגרים, על שיחות וואטסאפ שנונות ועל זה שלמרות שגדלנו עדיין נשארת הזוג הבנדודי שלי.
אוהבת אותך ומתקשה להיפרד, שחר
שחר שיזף
סרן עידן באלוי ז"ל
קצין בגולני, נפל בנחל עוז
עידני שלי, הטוב שבטובים. הלב מרוסק והראש עדיין מסרב להאמין. מסרב להאמין שלא אשאל יותר את רוית "מה עם עידנוש?" בשיחות הקבועות שלנו, שלא אקבל את ההודעה של רק "מזל" ביום הולדת שלי, כמו בכל שנה. שלא תהיה יותר בפיקניקים ובפגישות, שלא נצחק יותר את הצחוקים שהם רק שלנו.
שלא אראה אותך משתחרר, מטייל, מתחתן… הרי את כל השלבים עברנו במקביל, גדלנו ביחד ועכשיו אני נאצלת להמשיך לגדול בלעדייך. מבטיחה שבכל שלב שאעבור אחשוב עליך, אעבור אותם גם בשבילך ואתה תלווה אותי בכל דבר בחיי.
היית לי לאח ולחבר נפש, אתה אחד יחיד ומיוחד, תמיד היית כזה בליבי ולנצח תישאר. אני אוהבת אותך ומתגעגעת חבר יקר שלי. הנוכחות שלך בעולם חסרה לי. תודה על זמן שלא ידענו כמה יקר הוא. תודה על הכל…❤️🩹
יהל שינינגר
אושר וקנין
נרצח במסיבה ליד רעים
לא באמת הכרנו ברמה האישית אבל נפגשנו עשרות פעמים בשנים האחרונות. אני אסיר תודה על כל הפעמים האלה. לרוב זה היה בהפקות שלך ושל אחיך, תודה לכם שהייתם חלק מכמה מהרגעים הכי קסומים ומרגשים שהיו לי על הפלנטה הזאת, בלעדיכם זה לא היה קורה.
האירועים שלכם היו נקודת אור אצלי בחיים, הדבר הזה שעוזר לעבור את היום בידיעה שיהיה מאשרום החודש, תמיד הרגיש שהלב שלכם ואתם עושים את זה מאהבה אמיתית למהות של הדבר (זר לא יבין) ולקהל הנאמן שלכם. אני מתמלא עצב לחשוב על להיות ברחבת דארק בארץ בלי הנוכחות העוצמתית שלכם.
מאמין שאתם ממשיכים לרקוד שם למעלה, אני אמשיך לרקוד ותמיד תהיו אצלי בלב ברגעים האלה♥️♥️
אח
אל"מ רועי לוי ז"ל
מפקד היחידה הרב-ממדית, נפל בקרב ברעים
מאז שנפגשנו במב"ל (המכללה לביטחון לאומי – ynet) הרבה מים עברו בנהר. מהשיחה בספרייה ועד לחומוס ההוא של יום שישי. משיחת הטלפון ההיא שהחלטתי לעבור איתך לצאלים ועד לשיחה בגולן שביקשת את עזרתי לשוחח עם הרל"שית החדשה.
מהמודעה בעיתון, אי שם ב-2014, והמחשבה "וואו, איזה איש מדהים שהוא מבקש לחזור ללחום עם החיילים שלו", ועד למודעה ב-ynet שבישרה שהפעם זה סופי. קשה לעכל את זה שאתה לא כאן. ההערכה שלי אליך אדירה. למדתי ממך המון ושמחתי להיות לך לחבר, הרוח שלך תלך איתי תמיד.
איתי
סמ"ר ענר אליקים שפירא ז"ל
לוחם בסיירת הנח"ל, נפל בקרב בעוטף עזה
ענרוש, הכרתי אותך עוד כגוזל קטן. ילד בלונד יפה תואר, חכם, מצחיק ועם עיניים נוצצות ומבריקות מחיות, ונפשי נקשרה בשלך. שמרתי עליך כשההורים עבדו/למדו, ובהמשך הצטרפה גם אחותך...אבל לך הייתה פינה מיוחדת רק שלך בלב שלי. בהמשך דרכינו נפרדו ואני המשכתי הלאה לחיי הבוגרים, אבל "ענר" היה מושג דבר בלב שלי.
אחרי אותה שבת שחורה, כששמעתי את השם "ענר שפירא", ישר חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שזה ענר שלי, הילד הקטן שאני זוכרת ועליו שמרתי. אז הסתבר שזה כן אתה וגדלת להיות לא רק בחור יפה תואר, אלא גם ילד אמיץ וגיבור, עם נשמה מיוחדת, מנהיג ומוביל, ושנרצחת תוך כדי שהגנת בגופך על אנשים אחרים.
אתה דוגמה ומופת לאיך מנהיג צריך להתנהג ולהוביל את המחנה. מקווה שדמותך תהווה השראה למנהיגים הבאים שלנו. השארת אחריך המון לבבות שבורים וגם לבבות שבזכותך החיים בהם ממשיכים לפעום. יודעת ובטוחה שגם עכשיו תמשיך ללוות אותם שם מלמעלה ולתת להם כוחות להמשך.
יעל
מתי ועמיר וייס ז"ל
נרצחו בביתם שבקיבוץ בארי
מתי ועמיר היקרים, "בחייהם ובמותם לא נפרדו". אלה היו המילים הראשונות שכתבתי לילדיכם. הייתם תמיד סמל של אהבה וזוגיות מופלאה. הקמתם בית ומשפחה לתפארת.
מתי, ברוכת הכישרונות, אשת חינוך ממעלה ראשונה, אמא וסבתא גאה בילדיך ונכדיך. עם האנרגיות והשאיפות הבלתי נדלות, רוצה לחבוק ולמצות כל רגע וכל שנייה, כאילו אין מחר. כאילו ידעת שאחת חיה על זמן שאול, שהחול בשעון אוזל במהירות. עמיר – בן חפציבה שבעמק בית שאן. צנוע, שקט, תמיד הרגעת ואיזנת עם החיוך הכובש, התמידי והאופטימי שלך.
הספקתם עוד לשלוח לי את ההזמנה לחתונתם של אורן ומירית, כמה שעות לפני השבת הארורה הזו. הטלפון האחרון בשבת בבוקר ענה בדומיית עד... כלו המילים, אין מילה והגייה בשפה העברית ובכל שפה אחרת בעולם לבטא את האין והחסר שלכם. יהא זיכרונכם נצור בלבי תמיד.
נעמי נגלר בונה
סמל נהוראי לוי אמיתי ז"ל
מ"כ בגדוד 13 בגולני, נפל בקרבות בעוטף
אהוב שלי💔 הלבבות של כל אחד מאיתנו היו מורכבים אחד מהשנייה. אתה היית מלא בי ואני מלאה בך. האהבה הכי גדולה של החיים שלי, אהבה שנלקחה ממני בכוח, נקטעה לנו. אהבה שלא תיגמר.
עברו 30 יום מאז שהלכת. כואב לי מדי, אני לא מכירה עולם בלעדיך. רצינו והבטחנו לחיות שנינו נגד העולם. אני מתגעגעת אליך, אני צריכה אותך. היית הגיבור שלי מהרגע הראשון, בכל פציעה, עלבון וכאב קטן היית לי עוגן וגלגל הצלה. סופרמן שלי. אני מחכה לראות אותך שוב, לנצח אחכה. אני אוהבת אותך❤️🩹
הגר, בת זוגו
רס"מ יוראי אליהו כהן ז"ל
לוחם ימ"מ, נפל בקרב בכביש 232
יוראי, אהוב לבי, אהוב נפשי. אומרים שלוחמי הימ"מ אף פעם לא מתים. אריות, אנשי ברזל. שהם המובחרים שבמובחרים, הלוחמים הכי חסונים, הכי חכמים, הכי מהירים, הכי מסורים – הכי הכי שיש. שאין דבר שיכול להם, שטרם נבנתה החומה הבצורה שהם לא יוכלו לעבור. שלא משנה מה הם עוברים שם הרחק, בארץ הצללים והאש, הם תמיד בסוף חוזרים הביתה.
אם כך, היכן אתה יוראי שלי? מתי אתה חוזר? כזה אתה היית. הכי הכי שיש. הכי נבון, הכי יפה, הכי חתיך, הכי חזק, הכי מצחיק, הכי אוהב, הכי מכבד. האבא הכי הכי, הבעל הכי הכי, הבן, האח, הבנדוד, החבר, הלוחם – הכי הכי. תשמור על עצמך אי שם אהוב, עד שנשוב ונתאחד ביום מן הימים 💔
ממני, בת דודתך שבורת הלב, לנצח טלי שלך.
טלי דה-לנגה גולן
ניב תל צור ז"ל
נרצח במסיבה ליד רעים
ניב היה בני הבכור, אח לאופיר ותמיר. שירת בצבא בחיל איסוף קרבי במסלול פיקוד בגבול הצפון, והשתחרר לפני כשנה וחצי. הוא אהב את הים, מוסיקה, הופעות ובילויים. מצד שני הוא תמיד הסתובב עם כמה ספרים בתיק.
היה לו צורך חזק מאוד ללמוד ולהבין לעומק דברים. הוא בעיקר אהב אנשים והם אהבו אותו והקיפו אותו בכל מקום שאליו הגיע. הוא תכנן טיול גדול בשנה הקרובה ואז לחזור ללימודי אדריכלות בבצלאל.
ניב תל צור ז"לניב היה חזק פיזית ברמות שקשה להסביר. מגיל צעיר התחיל להתאמן בהרמת משקולות וזה באליפויות עוד בתור נער בתיכון.
בבוקר שבת 7 באוקטובר 2023 ניב נרצח בצומת מבטחים כשנסע ברכב יחד עם חברו הטוב עידן פרץ ז"ל, בעת שנמלטו מהמסיבה ברעים וחיפשו מקום מוגן מפני הטילים שנחתו באזור. בן 22 וחצי במותו. יהי זכרו ברוך!
ליאור תל צור
