מחקר שבדק את השפעת השכלתם של הורים על הישגי ילדיהם מצא כי ישראל מפגרת אחרי המדינות המובילות בעולם גם בתחום זה: בין היתר, נמצא כי תלמידים ישראלים עם לפחות הורה אחד שסיים תיכון השיגו ציונים הגבוהים ב-16% מתלמידים שאף אחד מהוריהם לא סיים תיכון. פער זה הוא פי שניים מהפער של 8% שנמצא במדינות המובילות.
מחקר חדש של מוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי, בהשתתפות החוקרים אריאלה סבין, פרופ' איל קמחי ופרופ' דן בן דוד, השווה את ישראל למדינות המובילות במבחני הפיזה בשנים 2018-2006, בהתבסס על שלושת תחומי האוריינות העיקריים: קריאה, מתמטיקה ומדעים.
המחקר בחן 51 מדינות, שהשתתפו לפחות ב-14 מבין 15 מבחני הפיזה שנערכו בשנים המדוברות. ממוצעי הציונים בשלושת התחומים ממקמים את ישראל במקום ה-37 והלא מכובד, ואילו פער הציונים הממוצע בקרב תלמידי ישראל היה הגבוה מבין כל המדינות. פערי ציונים גבוהים במיוחד נרשמו בין הנבחנים בעברית לערבית.
ממצאי המחקר עולה כי כאשר לאחד ההורים יש תואר אקדמי, הפער בין ילדיהם לילדים שהוריהם לא סיימו תיכון עולה במידה ניכרת, ל-25% בישראל מול 14% במדינות המובילות. ההבדלים הגדולים ביותר בהישגים במדינות המובילות ובישראל הם בין ילדים לשני הורים בעלי תואר אקדמי ובין ילדים ששני הוריהם לא סיימו תיכון. עם זאת, הפער בין ילדים כאלה בישראל (32%) הוא כמעט כפול מהפער במדינות המובילות (17%).
החוקרים ציינו כי הצלחתן של מערכות חינוך להתמודד עם פערים שעימם מגיעים התלמידים מהבית מהווה מפתח לשוויון הזדמנויות ולהאצת הניידות הבין-דורית בחברה כולה. בנוסף, הם אמרו כי מניתוח נתוני מבחני הפיזה בשלושת תחומי האוריינות העיקריים בשנים המדוברות, נמצא כי מערכת החינוך בישראל מצליחה לצמצם פערים אלה הרבה פחות מאשר המדינות המובילות.
מהממצאים עולה עוד כי הפערים בין תלמידים בציוני הנבחנים בעברית, לפי רמת ההשכלה של ההורים, גבוהים (לעיתים יותר מפי שניים) מאשר במדינות המובילות. בנוסף, נמצא כי הקשר בין השכלת הורים להישגי ילדיהם נותר חזק יותר בישראל מאשר במדינות המובילות.
"ללא שיפור ניכר ביכולתה של מערכת החינוך הישראלית להתגבר על הפערים שעימם מגיעים התלמידים מהבית, לא יהיה זה מפתיע אם בני הדור הבא יתמקמו גיאוגרפית, כמו גם על פני הסולם החברתי-כלכלי, 'ליד הבית שגרו בו'", ציינו החוקרים. לטענתם, "בכל הקשור להצלחה בלימודים, לילדים של הורים משכילים יותר יש יתרון יחסי על פני ילדים להורים פחות משכילים. עם זאת, מערכות חינוך ציבוריות טובות יכולות להחליש את הקשר בין השכלת הורים להישגים הלימודיים של ילדיהם".
החוקרים הוסיפו כי הורים משפיעים במידה רבה על צבירת ההון האנושי של ילדיהם בשני ערוצים עיקריים: המתאם הגנטי בין הורים לילדים, שהוא השפעה טבעית שאינה נתונה להחלטות ההורים; והשקעות בהון האנושי של ילדיהם, שהן פרי החלטתם של ההורים.
הורים משכילים יותר הם בדרך כלל בעלי אמצעים כספיים המאפשרים להם להשקיע יותר בהון האנושי של הילדים. הם מודעים יותר לחשיבות הכלכלית והחברתית של ההשקעה בהון אנושי והם לרוב גרים באזורים שבהם הרמה הכלכלית-חברתית גבוהה יותר, שבהם בתי הספר הם עם רמת הוראה טובה יותר ועמיתים בעלי הישגים גבוהים יותר.
לפי מסקנות החוקרים, "ייתכן שההשפעה החזקה יותר של השכלת הורים ישראלים על הישגי ילדיהם נובעת מחסרונות אובייקטיביים רבים של מערכת החינוך בישראל – למשל רמת הידע הנמוכה של המורים, כיתות צפופות, ניהול כושל ובעיות המשמעת. בעיות אלה חמורות יותר במידה ניכרת בישראל לעומת שאר המדינות המפותחות, מה שמקשה מאוד על מערכת החינוך הישראלית להתמודד עם פערי ההישגים בין תלמידים שבאים מרקע חברתי-כלכלי שונה".
