עדנה אנגל, תושבת חיפה בשנות ה-60 לחייה, הותקפה אתמול (שלישי) על ידי שני חזירי בר גדולים בעת ששבה אל ביתה עם שקיות מצרכים. "הכאבים ברגל שלי פחתו היום, אבל הבהלה לא", סיפרה. "היו לי סיוטים בלילה, התעוררתי כמה פעמים מתוך בהלה. זה הבהיל אותי מאוד, חשבתי שאני הולכת למות. החיים שלי הפכו לסיוט, אבל אני לא מתכוונת לוותר".
"חזרתי הביתה עם מוצרים שקניתי", תיארה עדנה את אשר קרה. "החניתי את המכונית ויצאתי עם שתי שקיות לחצר הבית, ואז ראיתי תופעה שאני אמנם מכירה ושלא חדשה לי - אלא שהפעם היא הייתה מחרידה. ראיתי 15 גורי חזירים בני יומם, ולידם אמא ועוד שני חזירים גדולים. כשאני הגעתי היא הפנתה אליי את המבט וחרחרה בצורה מאיימת. נבהלתי, החלטתי לא להיכנס לחצר והתחלתי ללכת בחזרה לאוטו ולשים שם את הדברים".
אלא שאז התחילו חזירי הבר לרדוף אחריה. היא הגבירה מהירות בניסיון להתחמק מהם, אבל החזירים המשיכו אחריה. "אולי הנקבה זיהתה את השקיות עם האוכל. הרגשתי אותם מאחוריי, שמעתי אותם מריחים בקול", שחזרה. "התחלתי לרוץ בכל הכוח, עד כמה שהיה לי כוח כי השקיות היו כבדות, והם רצים אחריי. פתאום הקרסול שלי התעקם וצרחתי מכאבים. אחד החזירים חטף לי את השקית מאחת הידיים והכל התפזר על הכביש. חזיר שני הקיף אותי וניסה לחטוף את השקית השנייה. הם ממש השמיעו קולות קרב".
"הרגשתי שאני הולכת לחטוף התקף לב מהריצה ומהבהלה", המשיכה. "התחלתי לצרוח 'הצילו, הצילו'. מנהלת בית קפה סמוך שמעה אותי ורצה לעברי. גם היא נבהלה כי היא ראתה שהחזירים לא ברחו והיו נחושים לנסות להוציא את השקית השנייה, והם היו תוקפניים. הם תקפו אותי, ואני לא אישה צעירה. נכנסתי לבית הקפה יחד איתה והרגשתי על סף התקף לב. היא הרגיעה אותי, הייתי מאוד נסערת".
הילה כהן, מנהלת הקפה "היינה" שעזרה לעדנה, תיארה את השתלשלות האירועים. "ישבתי בחוץ ושתיתי קפה, ופתאום שמעתי צעקות 'הצילו הצילו, תוקפים אותי'. הסתובבתי וראיתי שני חזירים, אפשר לומר אפילו גורילות, שרצים אחרי אישה. היא לא הצליחה להשתחרר מהם. רצתי אליה וממש שלפתי אותה מהם. הם לקחו לה כבר את השקיות. הבאתי אותה לתוך העסק בזמן כשהחזירים ממשיכים לרדוף אחריה. הם לא ויתרו, עד ממש שני מטרים מהעסק".
"המצב שלה היה גרוע", הוסיפה כהן. "היא נראתה כמי שעוד שנייה מקבלת התקף לב. רעדה, בכתה, לא ידעה אפילו מה היא מדברת. בקושי מים היא יכלה לשתות עד שנרגעה טיפה. אחרי 20 דקות הגיעו נציגים של העירייה שליוו אותה הביתה".
כהן סיפרה כי זמן קצר לאחר מכן אירע מקרה כמעט זהה לשתי ילדות שהחזיקו ביד המבורגר. "הן לא יכלו לחצות את הכביש כי החזירים היו פה. זה משהו מטורף. עזרתי להן לחצות את הכביש והלכתי איתן עד לפינה כדי שהן יוכלו ללכת".
"החזירים נכנסים גם במהלך היום לגן שמואל, הסמוך לבית העסק", סיפרה. "ילדים מבוהלים בגלל זה ולא משחקים. גם העבודה פה ירדה בגלל החזירים בגן, שפעם היה מפוצץ באנשים והיום ריק. היו כמה מקרים שאנשים קנו אצלנו מאפה, ישבו בגן - ואז החזירים חטפו להם את האוכל".
כעת מתקשה עדנה לחזור לשגרת חייה. "אני חיה באיום מתמיד", היא סיפרה בעצב. "חברות מפחדות להגיע ולבקר אותי בערב בגלל החזירים. אני יוצאת עם הכלב שלי ודופק לי הלב שלא יתקפו אותו. החזירים מסתובבים ברחוב ולא זזים, הכלב נובח והם פשוט באים אליו דוך. אני מפחדת שיקרה אסון".
"כשאני ראיתי את התמונה של הגורים עם האמא הלב שלי התרחב, כי זה הטבע בעיצומו והגורים מאוד מתוקים. ואני ויתרתי להם. ויתרתי להם על הרס הגינה, ויתרתי להם על זה שהם פגעו לי בצינור המים וגם ויתרתי להם על זה שאני קצת מפחדת. אבל עכשיו אני לא מוותרת להם - אני ראיתי את חיי חולפים אל מול עיניי".
לטענת עדנה, העירייה הייתה צריכה לטפל במקרה עוד קודם לכן. "15 הגורים שראיתי כאן יהיו גדולים יום אחד. אנחנו נלחמים על מקום. זה זן מתפרץ. הם איבדו את הפחד, ולכן הם הופכים להיות מאוד אלימים. הרי לא יכול להיות שאזרח ותיק כמוני איבד את תחושת הביטחון האישי. אני אזרחית שמשלמת מס, שחיה פה שנים. הכרמל זה לא תל אביב, אין לנו הרבה אטרקציות אבל מה שיש לנו זה את הירוק, את העצים, את הטיול עם הכלב, את האוויר והאורנים. אם לוקחים לי גם את זה - אני לא רוצה יותר לחיות בחיפה".
תגובת עיריית חיפה טרם התקבלה.