מאז פרישתו מהליכוד וההתמודדות לכנסת בסיעה משלו, הצטייר יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער כמי שלעולם לא ישוב לזרועות נתניהו, ואחד מיריביו הפוליטיים המושבעים. מאז כינון הממשלה האחרונה, היה סער לאחד מיריביה גם בנושא מערכת המשפט – ונאם בהפגנות הסוערות נגד הרפורמה של השר יריב לוין, ומאז תחילת המלחמה, מאתגר אותה מימין. כעת, עם הדיווחים על המגעים המתקדמים להצטרפות לממשלה כשר ביטחון במקום יואב גלנט שיפוטר, נראה שהדברים השתנו.
גדעון סער לפודקאסט "120 ואחת": "נתניהו צריך לסיים תפקידו"
עוד כתבות בנושא:
"תרשמו – אני לא אצטרף לממשלת נתניהו", אמר בראיונות חוזרים ונשנים, תוך שהוא מקפיד לתקוף את ראש הממשלה ושריו בכל נושא. "אל מול החלטת חיזבאללה לירות אלפי טילים ורקטות - שוב בחרה הממשלה בחלופה האסטרטגית הפחות נכונה. הבחירה לסכל את המתקפה בלבד אחרי עשרה וחצי חודשים של מתקפת חיזבאללה על ישראל - היא המשך מדיניות ההכלה", תקף סער את המדיניות הביטחונית של נתניהו בצפון לפני כשלושה שבועות.
למרבה האירוניה, אחת מהמתקפות הזכורות של סער על נתניהו הייתה בערב שבין 25 ל-26 במרץ 2023, אז נתניהו פיטר בפעם הראשונה את גלנט, והוליד אחריו מחאות שזכו לכינוי "ליל גלנט". סער כתב אז בחשבון ה-X שלו: "החלטת נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט היא מעשה של טירוף, המעידה על היעדר מוחלט של שיקול דעת. אין תקדים בתולדות ישראל לשר ביטחון שפוטר בגלל שהתריע, כמתחייב מתפקידו, על סכנה ביטחונית. נתניהו נחוש לדרדר את ישראל לתהום. כל יום בו מכהן נתניהו בתפקידו מסכן את ישראל ועתידה".
ובחזרה לחודשים האחרונים. בריאיון ביוני ל-"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, אמר סער: "לא שיניתי את עמדתי שנתניהו צריך לסיים את תפקידו. אני אולי הראשון, בטח בצד הזה של המערכת הפוליטית, שהתייצב, כבר לפני חמש שנים כשהתמודדתי בתוך הליכוד נגד נתניהו, וחשבתי שהוא צריך לסיים את תפקידו. ואני חושב שמאז רק הצטברו הוכחות שצדקתי, לא שטעיתי. זאת העמדה שאני אציג בפני הציבור, גם כשנלך לבחירות הבאות.
"יחד עם זאת, בסוף יש פה עם. העם יכריע, ומי שחושב מכל הצדדים שהוא יכול לשחק את אותו משחק של חמש השנים האחרונות, לפי דעתי, לא מכיר במציאות לנגד עינינו, והוא אומר בעצם, המלחמות הפנימיות יותר חשובות לי מסכנת ההשמדה המוחשית, האמיתית שבשער. אני לא רואה ככה את הדברים".
עם פתיחת שנת הלימודים, שהחלה עם שביתת התיכונים בשל חוסר ההסכמה בין הממשלה ליו"ר ארגון המורים רן ארז, אמר סער: "הממשלה נכשלת בכל תפקידיה, כמעט ללא יוצא מן הכלל. חמור מזה: לא נראה שהיא בכלל מתאמצת. נושא הסכם השכר עם ארגון המורים לא נולד כעת או בחודש שעבר. היה מספיק זמן לפתור אותו".
בצל משבר הוועדה לבחירת שופטים, תקף את השר לוין כשאמר: "חבל שנוצר הצורך בפסק דין שיפוטי על מנת לבחור נשיא לבית המשפט העליון. ואולם, לאחר שנה שבה נמנעה הועדה בראשות שר המשפטים מלעשות כן - אין מכך מנוס. את פסק הדין יש לכבד. המשך התדרדרות מערכות היחסים בין הרשויות בכלל ובעת מלחמה בפרט - מנוגד לאינטרס הלאומי".
קרב הצעקות בין לוין לסער במאי 2023
(צילום: ערוץ כנסת)
לפני כחודש אמר על הורדת דירוג האשראי כי גם זו תוצאה של היעדר מדיניות ממשלתית. לדבריו, "מתחילת המלחמה, לא גילתה הממשלה אחריות כלכלית וגם לא נקטה בצעדי ריסון פיסקאלי משמעותיים, הנדרשים לנוכח העלייה ההכרחית בהוצאות הביטחון. גם חגיגת הבזבוזים הפוליטיים נמשכה כבשגרה. משבר הוא גם תמיד הזדמנות לרפורמות (כלכליות) - אך גם מזה הקפידה הממשלה להימנע. המיתון בשער. תתעשתו".
בעבר תקף גם את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, על רקע רצונו לקיים שימוע לפני פיטורים למפכ"ל הקודם, קובי שבתאי. "לבזות אותו חודש וחצי לפני תום שירותו בהליך הדחה דה-לה-שמעטע פוגע לא רק בו, אלא גם בערך של שירות הציבור. האמריקנים אומרים: 'Thank you for your service'. כבוד בסיסי לאדם ולשירות כדרך-חיים", אמר אז סער. בסוף דבריו, מתח גם ביקורת על נתניהו: "אם הייתה מנהיגות בישראל היא הייתה מתנערת מהמופע המביש הזה ומגנה אותו. אבל אין, כי 'בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה'".
גם על היעדר הקשר הרציף עם ראשי רשויות בצפון מתח סער ביקורת על ראש הממשלה, ואמר: "בושה שנתניהו מיישם את שיטת הרמזור של מירי רגב, והדיר את ראש העיר קריית שמונה מהביקור בזמן מלחמה. זה הכי לא ממלכתי".
עוד לפני ראשית המלחמה, כאמור, הביקורת על נתניהו הייתה נוקבת. במאי 2023 אמר סער “חזרתו של נתניהו לשלטון היא אסון למדינה. אני לא רואה שום אפשרות לשיתוף פעולה איתו – הוא מייצג את ההפך מכל מה שאנחנו מאמינים בו", בדצמבר 2022 הכריז “כל ממשלה שבראשה יעמוד נתניהו תהיה ממשלה שתשרוד בזכות דילים פוליטיים ולא בזכות טובת הציבור. אנחנו לא ניקח חלק בזה".
ומה אמרו עליו בליכוד ובקואליציה?
האיבה בין הצדדים הייתה לאורך השנים הדדית. בינואר 2022 כתבה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן בחשבון ה-X שלה: "צלמו מסך: גדעון סער ואני לעולם לא נשב יחד לבטח באותה מפלגה. או שאלחם בו מלחמת חורמה מבפנים או שאעזוב. כך או כך - הבן אדם הספציפי הזה פסול עד היסוד עבורי ועבור כל אדם ששייך באמת למחנה הלאומי ליברלי". בצל המחלוקות בין שרי הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, האשים השר בן גביר כי היועמ"ש היא "הנציגה של גדעון סער בממשלה".
בחודש מאי 2023, בעת חילופי דברים נוקבים בין סער לשר המשפטים יריב לוין, ברקע השיחות בבית הנשיא בניסיון להגיע לפשרה בנושא מערכת המשפט - לוין תקף את סער ואמר במליאת הכנסת: "אתה כל רגע יוצא בהכרזות כי אם הקואליציה תקדם איזה שהוא חוק אתם תפרשו מהשיחות, אבל אתה רץ למליאה כדי לתמוך בהצעת חוק. איזה צביעות, איזו התנהגות בריונית, חוסר הגינות. אין אדם אחד במדינה שלא רואה כעת את האמת, מי בא לשיחות בבית הנשיא ברצון אמיתי להתגמש, ומי מתנהל כאילו המדינה שלו".
סער לא נותר חייב, ובמהלך קרב צעקות שהתפתח בינו לבין לוין, אמר לו: "אתה מפוצץ את השיחות מהרגע הראשון. לא ניתן לך להרוס את המדינה. לך תתאשפז". באותו יום צייץ סער בחשבון ה-X שלו נגד לוין: "קידום החוק לפירוק לשכת עורכי הדין, שבועיים לפני הבחירות ללשכה, הוא שערורייתי כשלעצמו. העובדה שנציג בצוות המו"מ של הליכוד מוביל את ההצעה, שגם מוציאה מהוועדה לבחירת שופטים את נציגי הלשכה, מצביעה על חוסר תום לב קיצוני. על הליכוד להסיר לאלתר את ההצעה מסדר היום של ועדת השרים לחקיקה".
ברקע המהומות בשדה תימן לאחר מעצר חיילי המילואים, סער צייץ בטוויטר כי "האנרכיה חייבת להיעצר, מיד". בתגובה לדברים, כתב לו ח"כ שמחה רוטמן: "מינוי שלך. דבר איתה ישירות. כולנו מאחורייך", כשהוא מצרף לדברים צילום מסך מידיעה שפורסמה על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
3 צפייה בגלריה
נתניהו וסער במערכת הבחירות ב-2013. היה מזוהה לאורך שנים עם הליכוד - ואז חל נתק בין הצדדים
(צילום: ירון ברנר)
היסטוריה של תהפוכות פוליטיות
גדעון סער היה מזוהה במשך שנים ארוכות עם הליכוד, ואף בראשית דרכו עם מקורבי נתניהו. בשנת 1999 מונה להיות מזכיר ממשלתו הראשונה, וב-2003 נבחר לראשונה לכנסת כנציג מחוז תל אביב בליכוד. הוא היה יו"ר הסיעה, וב-2005 בלט בהתנגדותו לתוכנית ההתנתקות. אחרי ששורת בכירי הליכוד עזבו לקדימה, ובבחירות לאחר מכן המפלגה קרסה ל-12 מנדטים בלבד, בתוך המפלגה קיבל סער קרדיט גדול על חלקו בשיקומה וחזרתה לשלטון.
הוא כיהן כשר החינוך ושר הפנים תחת נתניהו, וב-2014 הודיע על "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, אך היה ונותר מזוהה עם הליכוד. ב-2019 התמודד על ראשות הסיעה נגד נתניהו והובס, הוא נבחר למקום החמישי ברשימה לכנסת, אך הצטייר כיריב של נתניהו ולא קיבל תפקיד הממשלה. בשל היריבות שנוצרה בינו לבין רבים בליכוד ובהם גם מקורבי ראש הממשלה - סער הקים את "תקווה חדשה", בניסיון להביא למפלגה ימנית מצד אחד אך מתנגדת להמשך כהונתן נתניהו.
בבחירות לכנסת ה-25 רץ ביחד עם מפלגתו של בני גנץ, כאשר המשותף להם היה ההתנגדות הנחרצת לישיבה עם נתניהו. למרות זאת עם פרוץ המלחמה נכנסו השניים לממשלה. אלא שבחודש מרץ, כשגנץ עוד היה חלק ממנה, פרש סער מהקואליציה עם חברי מפלגתו שנקראו מאז "הימין הממלכתי", בשל הסירוב להכניסו לקבינט המלחמה המצומצם וחוסר הסכמתו עם ניהול המלחמה.
