את היעדרותם מההפגנות נגד ההפיכה המשפטית מנמקים ברחוב הערבי בכך שבית המשפט העליון מעולם לא עשה צדק עם הציבור הערבי והפלסטיני ולכן אין הצדקה לגונן עליו. לדידם של אלה, מדובר במאבק יהודי נטו. אלא שטענה זו מתעלמת מהפגיעה הצפויה בחברה הערבית, ובעיקר בסיכוי למינוי שופטים ערבים ובלימת קידומם של אלה שכבר מכהנים. אם יתגבש הרכב הוועדה לבחירת שופטים כפי שמבקשת הקואליציה, אפשר להניח שמינוי ערבים לבתי המשפט השונים יהיה בבחינת נס חנוכה.
הרכבה הנוכחי של הוועדה עדיין מאפשר לשלושת שופטי העליון ולשני נציגי לשכת עורכי הדין לגבש קואליציה מקצועית (ולא פוליטית) למינוי שופטים. כתבתי "מקצועית" משום שיש להם את הכלים להעריך את רמתו של המועמד לשפיטה והם הגורם היחיד שיכול להעריך את כישורי המועמדים.
אולם על פי הרפורמה המוצעת יוחלפו שני שופטי העליון בשופטים בדימוס שימונו בהסכמת שר המשפטים ונשיאת העליון, ואילו נציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בשני שרים מהקואליציה. לכל אלה יתווספו שלושה חברי כנסת שרק אחד מהם מהאופוזיציה. הגורם המקצועי היחיד שיישאר בוועדה היא הנשיאה ושני השופטים בדימוס, אך להם לא תהיה השפעה של ממש מול הרוב של נציגי הקואליציה. בפועל, הוועדה לבחירת שופטים עלולה להפוך לזרוע של הממשלה שלא תהיה משוחררת משיקולים פוליטיים.
ב-20 שנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל מונו חמישה שופטים ערבים בלבד לכלל בתי המשפט. באותן שנים פשוט לא היו מספיק עורכי דין ערבים, בין השאר משום שתנאי הקבלה ללימודי משפטים היו מחמירים, קל וחומר עבור סטודנט ערבי. יש האומרים כי באותן שנים נקבעה מכסה מינימלית עבור הציבור הערבי, ורק מקורבים לשירותי הביטחון זכו להגיע לאוניברסיטאות. בהמשך נרשמה מגמת עלייה במינוי שופטים ערבים וב-2008 כבר עמד מספרם על 40 מתוך 580 - כ-7%, הרבה פחות משיעורם באוכלוסייה (כ-20%). נכון ל-2021 עמד המספר על כ-70, כמעט 9% מכלל השופטים בישראל.
מינויים אלה הושפעו מהרכבה של הוועדה, שבו הדרג המקצועי גדול מספרית מהדרג הפוליטי, וגם מאחר שממשלות קודמות הגיעו למסקנה שיש במינוי שופטים ערבים כדי לחזק את תחושת ההזדהות והשייכות ולהגביר את האמון במערכת המשפט (בניגוד למינוי שופט עליון, שדורש רוב של שבעה מול תשעה בוועדה, מינוי לערכאות נמוכות יותר דורש רוב רגיל, מה שהקל על הדרג המקצועי למנות שופטים ערבים על פי פרמטרים מקצועיים). אלא שמגמה זו עומדת בפני שינוי מהיסוד, אם לא בפני קריסה מוחלטת. שינוי הרכב הוועדה, אם אכן ייצא לפועל, אמור לרכז את מלוא הכוח בידי קואליציה ימנית על מלא, שבמשך שנים מדירה את הציבור הערבי ממגרש העשייה ואף מסיתה נגדו, מתנכרת לו ומתנכלת לו.
איפה הערבים? ההפגנה נגד המהפכה המשפטית בירושלים, השבוע
(צילום: יאיר פלטי)
אני שותף לדעה שאסור שמינוי שופט יבוצע על פי מפתח מגזרי, עדתי או מגדרי. כל מינוי חייב להתבצע על פי אמות מידה מקצועיות וערכיות, אם כי באופן שישקף את כלל הציבור בישראל על כלל גווניו. אולם הרכב הוועדה המתגבש לא מבשר טובות. קשה להאמין כי נציגי הממשלה הנוכחית יתמכו במועמדים ערבים או בקידום ערבים מהשלום למחוזי. האם סביר שנציג של בצלאל סמוטריץ', שלא מעוניין שאשתו תאושפז בבית חולים ליד יולדת ערבייה, יסכים לקידום שופט ערבי?
עו"ד שקיב עליהחשש הגדול הוא ששופטים – יהודים כערבים – יתאימו את פסיקותיהם לפרופיל הפוליטי של הממשלה כדי להגביר את הסיכוי לקידומם לערכאה גבוהה יותר, תוך פגיעה במתדיינים. מה גם שהוועדה היא זו המוסמכת להדיח שופט, ובמקרים כאלה נדמה שהשופטים הערבים לא ילקקו דבש.
לכן קשה להשלים עם העובדה שהציבור הערבי עדיין לא יצא בהמוניו לרחובות להפגין נגד ההפיכה המשטרית משפטית, שתטביע אותו עמוק יותר מאשר את הציבור היהודי. קשה עוד יותר להשלים עם שתיקת הכבשים של נציגי הציבור הערבי, שעדיין לא השמיעו קול צעקה רם וברור המאיץ למחות לצאת למחות נגד המסתמן תחת דגל הדמוקרטיה, השוויון וזכויות אדם. "המקומות האפלים ביותר בגיהינום", כתב דנטה אלגיירי ביצירתו "הקומדיה האלוהית" במאה ה-14, "ראויים לאלה השומרים על ניטרליות בעתות של משבר מוסרי".
- עו"ד שקיב (שכיב) עלי הוא פעיל חברתי העוסק בחברה הערבית והדרוזית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
