דבריה של קים איזנשטיין בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה
(צילום: דוברות הכנסת )
הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה הבוקר (יום ג') דיון בנושא התמודדות מערכת בריאות הנפש עם סוגיות מגדריות. במהלך הדיון דיברה קים אייזנשטיין, שחוותה בעצמה איך נראית מערכת בריאות הנפש מבפנים, וסיפרה כי מאז אשפוזה במחלקה סגורה בעקבות פוסט טראומה - היא סובלת מסיוטים ופלאשבקים במשך שנים.
יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה בפתח הדיון: "מערכת בריאות הנפש בעצמה צריכה הבראה. היה מחסור אפילו במזרנים ודנו בכל הנושא של ההפרדה המגדרית במקרים של נשים נפגעות תקיפה מינית שמאשפזים אותן במחלקות שבהן נמצאים גברים שמחכים לבדיקה שלהם. אירחנו את שר הבריאות שבישר לנו על הקצאה של 500 מיליון שקלים ואנחנו שמחנו, אך זה לא מספיק".
3 צפייה בגלריה
"כבר שלוש שנים יש לי סיוטים ופלאשבקים מהאשפוז". קים איזנשטיין
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
אחריה דיברה אייזנשטיין, שאמרה כי "אני בת 25, סטודנטית לתואר שני, עתודאית, קצינה לשעבר ומצטיינת דיקאן. בנוסף לכל אלו אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת עקב תקיפות מיניות מהילדות. אחרי שנים של הדחקה הגעתי לאשפוז במחלקה סגורה ונערך לי אינטק. עניתי לשאלות אישיות בחדר של 30 איש, רובם גברים. קיבלתי תרופות ושיתפתי פעולה, מתוך אמונה שדברים ישתפרו".
"השתחררתי מהאשפוז ופגעתי בעצמי ללא הפסקה. מתוסכלת מהמצב הסכמתי להתאשפז שוב בבית חולים אחר, אך נאמר לי שאני לא שייכת גיאוגרפית לשם. ידעתי שלא אקבל עזרה במחלקה שהייתי בה וסירבתי להתאשפז. כך אושפזתי בכפייה, הופעל נגדי כוח, קשרו אותי, גררו אותי על הרצפה, הופשטתי פעמיים בניגוד לרצוני בנוכחות גברים, פעם אחת על ידי גבר ובפעם השנייה אל מול שלושה גברים. נאמר לי שאין לי יותר זכויות ואני בידם. קיבלתי זריקות ותרופות חזקות, הייתי סמרטוט. שוב מצאתי את עצמי בשבי חסרת אונים תחת שליטת גברים, לא הפעלתי שום כוח ולא עשיתי שום דבר שמצדיק את המעשים הללו. אם מישהו היה מתייחס אליי כאל בן אדם ומטפל בי, הכול היה נמנע. כבר שלוש שנים שיש לי סיוטים ופלאשבקים מהאשפוז הזה".
3 צפייה בגלריה
"אחרי הדיון אהיה פוסט-טראומטית". ח"כ עאידה תומא סלימאן בוועדת הכנסת
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
יו"ר הוועדה בכתה לאחר עדותה: "מזעזע לשמוע עד כמה המערכת אטומה. מתייחסים אליה כפושעת. צריך לבוא בדין וחשבון עם אנשים כאלה. כנראה שאחרי הדיון אני אהיה פוסט-טראומטית".
עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי לאשפוז כפוי במשרד המשפטים, חשף במהלך הדיון נתון מטלטל לפיו תפוסת המחלקות עולה על 140% ואין שום נגישות לשירותים כי הדלת היא חסומה. "בחלק לא מבוטל במחלקות נמצאים אנשים שהם בעלי רקע עברייני", אמר. "קיבלנו לא מעט פניות של פגיעות במתמודדי נפש. בחיפה, אישה ביקשה לבצע הפלה ובית החולים החליט לא לבצע את מה שהוועדה להפסקת הריון החליטה, כי הם סברו שהיא נמצאת במצב פסיכוטי. קיבלנו במהלך השנים פניות של נשים שעברו תקיפה מינית ומפחדות להתלונן. בנוסף, נתקלנו במקרים קשים של פגיעה בפרטיות של האישה, עד כדי כך שהם מעלים חשד לתקיפה מינית. צוות של גברים שאב לאישה את החלב כשהיא מניקה תינוק. רק נשים צריכות לטפל בנשים וגברים בגברים".
ד"ר טל ברגמן-לוי, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הגיבה לדברים והסבירה כי "המשרד נלחם על תקציבים וצריך להמשיך ולהזרים למערכת. אנו מודעים לתורי ההמתנה הגדולים והעברנו 50 מיליון שקלים לקופות לטובת כך".
3 צפייה בגלריה
עאידה תומא סלימאן וניצן הורוביץ בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
"אני נמצאת בתחום כבר שנים רבות, יש כל כך הרבה מה לטפל ומה לעשות עם תקציב גדול יותר", הגיבה ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), שנכחה בדיון. "הגענו לקורונה עם מערכת מיובשת, שמעלה אבק ונמצאת בסוף שרשרת המזון. המגפה פוגעת בעיקר בנפש. מחקרים מראים שכאשר יש מלחמה הבלגן מתחיל אחרי. אנחנו בתוך המלחמה ואני בטוחה שיבואו לפתחנו עוד מקרים רבים אחרי הקורונה. צריך לעשות טיפול שורש ולבוא למערכה מוכנים".
שליש עד שני שלישים ממטופלי בריאות הנפש - בעלי טראומה מינית
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הסבירה כי "ל-35%-72% ממי שמגיע לטיפולים נפשיים יש עבר של טראומה מינית - בין שליש לשני שלישים מלקוחות בריאות הנפש. "הדבר הזה מחייב שכל אשפוז פסיכיאטרי יהיה מיועד טראומה. חייב להיות אינטק על ידי עובדת סוציאלית שעברה הכשרה ובחדר אישי. במקום שאשפוז פסיכיאטרי יהיה אשפוז מחלים, הוא הופך להיות טראומתי עוד יותר. שמעתי לא מעט ראשי מחלקות שמתנגדים להפרדה מגדרית כי ככה זה בחיים עצמם, שהנפגעת צריכה להיות גם עם גברים. יש במחלקות גברים עם עוררות מינית לא מווסתת, כך שיש פגיעות גם באשפוזים".
יעל שרר מהלובי למלחמה באלימות מינית הוסיפה: "קיבלתי טבלה של בערך 60 פניות על נתוני פגיעה מינית. רוב התלונות נסגרו מחוסר ראיות ולא נמשך הליך פלילי או משמעתי. אני אישית הייתי מאושפזת בגיל 16 ולא הרבה השתנה לצערי. הלכתי להיפגש עם מנהל של בית חולים פסיכיאטרי, אחת המאושפזות נכנסה להיריון, ושאלתי אותו האם היה בירור מי הכניס אותה להיריון והוא אמר 'אחד המטופלים, אבל את לא יכולה להוכיח שזה לא היה בהסכמה'. שאלתי אותו האם יכול להיות שההיריון הזה הגיע מאחד מאנשי הצוות והוא צחק ואמר 'ממש לא'. ההיריון הזה הוא לא היחיד. אני לא רואה איך אנחנו יוצאים מהדבר הזה עם הכשרות. עד מתי אנחנו נהיה במחלקות מתפוררות? אנחנו מאושפזות בתנאים שהם תת-תנאים. יש יותר מקום למישהו שהוא כלוא".
