(צילום: סטס קופולו)
כילדים, כתלמידים, כחיילים וכעובדים - בכל שדרות החיים בישראל, הפערים בין צעירים יוצאי אתיופיה לצעירים מכלל האוכלוסייה היהודית עדיין גדולים. זו השורה התחתונה המדאיגה של מחקר ענק שבדק 540 אלף צעירים בגילי 19 עד 30.
4 צפייה בגלריה
יוצאי אתיופיה מפגינים בצומת עזריאלי, יולי 2019. פערים גדולים, עדיין
(צילום: מוטי קמחי)
המחקר, שנערך על ידי ד"ר תהילה רפאלי וד"ר עדנה שמעוני מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במימון קרן גנדיר, חושף את ממדי האפליה שמשאירה מאחור לאורך השנים את הצעירים יוצאי אתיופיה, ולא מעניקה להם סיכוי אמיתי להצליח גם זמן רב אחרי שהוריהם עלו לארץ. "אנחנו רואים באופן עקבי פערים משמעותיים בין הקהילה האתיופית לאוכלוסייה הישראלית", מסבירה ד"ר רפאלי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "המדינה צריכה לעשות חשבון נפש אם הפערים האלה עדיין נשמרים ב-2022".
"חשוב מאוד לזהות ולמזער את הפערים בין הקבוצות, למען עתיד טוב עבורן וכדי למנוע העברה בין-דורית של עוני ופשיעה", נכתב במחקר. "הממצאים מציגים באופן עקבי כי למי שיש משאבים בילדות, הן כאלו הנוגעים להשכלת הוריו והן הנוגעים להישגיו בלימודים, יש סיכוי טוב יותר להצליח בתחומי חיים שונים בבגרותו. לצד זאת, מי שהיה כבר בסיכון בילדות, על רקע לימודי או אחר, יתקשה לצמצם את הפער".
הפערים מתחילים כבר בילדות. 41% מהצעירים שמוצאם מאתיופיה מוכרים לשירותי הרווחה, בהשוואה לכ-14% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. 22% מהנזקקים לשירותי רווחה בקרב הצעירים יוצאי אתיופיה הם על רקע של עוני וקשיי הכנסה, ו-61% על רקע תפקוד לקוי של ההורים או הילדים. מבחינת שיעור הניגשים לבחינת הבגרות, הנתון בין כלל האוכלוסייה לצעירים יוצאי אתיופיה דומה (71% לעומת 70.8% בהתאמה), אך בנוגע למספר בעלי תעודת הבגרות כבר מגלים פער דרמטי: רק 36.8% בקרב יוצאי אתיופיה זכאים לתעודה, לעומת 50.8% באוכלוסייה הכללית. יחד עם זאת, כותבי המחקר מדגישים כי ניתן לזהות מגמות שיפור בנוגע לפערים האלה.
עוד עולה מהמחקר ששיעור הלומדים בבתי ספר תעשייתיים גבוה יותר בקרב יוצאי אתיופיה, 6.2% לעומת 2.9% באוכלוסייה היהודית. 10% מהצעירים יוצאי אתיופיה לא השלימו 12 שנות לימוד - לעומת 8.5% באוכלוסייה היהודית - אך בכל הקשור למעורבות של קצין ביקור סדיר, הפער מתרחב: 30.3% מול 15.1%. "לימודים בבית ספר תעשייתי מנבאים הישגים נמוכים בתחום ההשכלה בתיכון", נכתב. "היכרות של שירותי הרווחה עם משפחת הקטין וכן מעורבות בפלילים היו קשורות גם כן להישגים נמוכים בתחום ההשכלה ולסיכוי גבוה יותר להיות מוכר לרווחה כבוגר".
"הנתונים מצביעים על מגמה של אפליה והסללה של האוכלוסייה האתיופית לשולי החברה", מסבירה ד"ר רפאלי. "המערכות החברתיות בישראל מייצרות אי-שוויון שיטתי ואני חושבת שזה מאוד בולט פה. זה שמסלילים ילדים יוצאי אתיופיה לחינוך מקצועי באופן טבעי שם אותם במקום שיקשה עליהם להשתלב בהמשך בתעסוקה בשכר גבוה. זו תמונת מצב מאוד מדאיגה, חסם שהם ישלמו עליו גם בתור בוגרים".
4 צפייה בגלריה
שיעור גיוס יוצאי אתיופיה לצה"ל הוא הגבוה מכל הקבוצות, אך הם גם נושרים יותר מכולם
(צילום: AFP)
פי שניים יותר תיקים פליליים
ואכן, לפי המחקר, שיעור הצעירים יוצאי אתיופיה שהושמו במסגרות רווחה כקטינים גבוה במיוחד ביחס לשאר הקבוצות באוכלוסייה - 13% לעומת 6%. מעל לשליש מהחניכים בפנימיות החינוכיות היו ממוצא אתיופי, בפער משמעותי משאר הקבוצות (5.7%). בנוסף, ל-11.6% מהצעירים יוצאי אתיופיה נפתחו תיקים במשטרה, לעומת 5.4% מהצעירים בשאר הקבוצות באוכלוסייה.
"כשאנחנו רואים שלנערים יוצאי אתיופיה פותחים פי שניים יותר תיקים פלילים מכלל האוכלוסייה היהודית, או ששליש מהילדים ממוצא אתיופי יצאו לפנימייה חינוכית, אנחנו מבינים שהמערכת בישראל אומרת לקהילה הזאת שהם מסומנים, שאין להם סיכוי שווה, במקום להגיד להם, 'בואו ניתן לכם משאבים כדי לצמצם את הפער'", מוסיפה ד"ר רפאלי. "אלו נתונים מדאיגים מאוד בעיניי".
4 צפייה בגלריה
"צעירים אתיופים מנסים להשתלב וניגשים לבגרות. אבל הפער נשמר". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
שיעור הגיוס של הצעירים יוצאי אתיופיה לצה"ל הוא הגבוה מכל הקבוצות, אך הם גם נושרים מהצבא יותר מכולם, בשיעור של 15% לעומת 11.1% מכלל האוכלוסייה. גם בקרב המתגייסים מתגלה פער מטריד מאוד: 33.6% נפקדות ועריקות בקרב צעירים יוצאי אתיופיה, לעומת 11.9% מהקבוצות האחרות. יותר מ-40% קיבלו סיוע כלכלי במהלך השירות שלהם, לעומת 16.1% מכלל המתגייסים היהודים. הנתונים מציגים גם פער משמעותי הנוגע ללידות לפני גיל 18, למרות שבהקשר זה מציינים החוקרים כי קיים שיפור: 5.68 לידות לאלף נשים בקהילה האתיופית, לעומת 1.79 לידות לאלף נשים באוכלוסייה היהודית. הפער נשמר גם בכל הקשור להפלות עד גיל 20 (13.4% בקרב נשים אתיופיות לעומת 4.3% מכלל הנשים).
האפליה שממנה סובלים הצעירים ניכרת גם בגילים מבוגרים יותר. "נראה שנערים וצעירים ממוצא אתיופי מאוד מנסים להשתלב בחברה, משתלבים יותר בתעסוקה, מתגייסים, ניגשים לבגרות - ועדיין הפערים נשמרים. נראה שהמערכת לא בשלה לתת להם את המענים שמתאימים להם", מסבירה ד"ר רפאלי. "ראינו בדברים קטנים מגמות שיפור, שבשנתונים מאוחרים יותר ההישגים שלהם יותר גבוהים, אבל עדיין נשמרים פערים משמעותיים. האוכלוסייה הזו נמצאת בארץ זמן מכובד ועדיין אנחנו מדברים על פערים עצומים שדורשים חשיבה והערכות. אני חושבת שמטרת העל צריכה להיות לצמצם את הפער בכל השלבים האלה. בכל תחום שנבחן במחקר הזה המערכות הרלוונטיות צריכות לבחון מה לעשות אחרת".
4 צפייה בגלריה
שיעור הצעירים מהעדה האתיופית שמשתלבים באקדמיה הוא הנמוך ביותר. אילוסטרציה
(צילום: עידו ארז)
פחות נבחנים בפסיכומטרי
הפערים נשמרים גם באקדמיה ובעולם התעסוקה: מתוך מספר הניגשים לבחינה הפסיכומטרית, קיים שיעור יחסית נמוך בקרב מי שמוצאם מאתיופיה - 12.3% לעומת 28.4%. גם הציונים הנמוכים ביותר בבחינה זו היו בקרב מי שמוצאם מאתיופיה - 443.3, לעומת ממוצע של 575.6 אצל כלל הצעירים היהודים. בהתאם להישגים בתיכון, שיעור הצעירים מהעדה האתיופית שמשתלבים בהשכלה על-תיכונית הוא הנמוך ביותר - 15.8% זאת לעומת כלל הצעירים היהודים (39.9%). בנוסף, בעוד ששיעור הצעירים יוצאי אתיופיה העובדים גדול משאר הקבוצות באוכלוסייה, מעטים מהם נמצאים בעשירוני ההכנסה הגבוהים.
"הממצאים מצביעים על הצורך בתוכנית לאומית רחבה שתפעל לקידום הקבוצה האתיופית", מסכמים כותבי המחקר. "הכוונה היא לתכנון תוכנית שתפעל לקדם את הישגיהם בהשכלה, לקדם את השתלבותם בצבא ו/או בשירות הלאומי-אזרחי, ולתכנן מענים כלכליים ושירותי רווחה למשפחות החוות מחסור".
