זה היה עוד יום שגרתי עבור אנשי יחידת הבקרה האווירית (יב"א) צפון שבהר מירון. בזמן שיד נעלמה תזמנה סדרת פיצוצים של זימוניות בלבנון, בבסיס שחטף כבר מאות טילים וכטב"מים של חיזבאללה עבדו כרגיל. ככה זה כשאתה צריך לשלוט בעשרות כלים של חיל האוויר – מטוסי קרב, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, מיירטי כיפת ברזל וקלע דוד – וגם לזהות כלי טיס עוינים. מדובר בבלגן לא נורמלי.
"יב"א מירון לא הפסיק לתפקד לרגע מאז פרוץ המלחמה", אומר סגן-אלוף א', מפקד המתקן. "כשהמקום מופגז ואתה בבונקר בבטן ההר, אתה שומע בקושי פיצוצים עמומים, כמו קפצונים. ושלא תבין לא נכון, לחיות בבסיס שנמצא תחת אש זה לא נעים. יש פגיעות ביחידה. אבל על כל אמצעי שחיזבאללה פגע לנו פיצינו באמצעי חדיש יותר".
ועדיין, למרות האמצעים החדישים, הכטב"מים של חיזבאללה והחות'ים חודרים למרחב האווירי שלנו כל אימת שהם רוצים. חלקם כלל אינו עולה על מסכי יחידות הבקרה האווירית בצפון ובדרום.
את מפקדי שתי היחידות פגשנו ביב"א דרום, ליד מצפה רמון. ביום ראשון בבוקר ישבו כאן הבקרים עמוק בבונקר ולא ראו את הטיל התימני שחדר מדרום וחצה את הארץ עד בואכה נתב"ג. מפקד יחידת הבקרה הדרומית, סא"ל ר', מסביר שהמערכות שלהם לא מגלות טילי קרקע-קרקע. "על מה שעף מחוץ לאטמוספירה אחראית מערכת אחרת שעובדת מול החץ", מספר סא"ל א', "מערכות הגילוי שלנו מכסות את האטמוספירה, מה שנקרה בשפה שלנו 'מטרות נושמות אוויר'. מטרה שטסה במהירות של עד 2 מאך ויש לה יכולות היגוי, כלומר לתמרן".
אבל גם את הכטב"ם הח'ותי, שהתפוצץ ביולי האחרון בתל אביב, לא גיליתם בזמן.
"אין הגנה של 100 אחוז", מודה סא"ל ר'. "בלילה ההוא נכשלנו. הכטב"ם הזה לא הרים יד ואמר 'אני כטב"ם חות'י'. הוא הופיע במסכים שלנו, אבל בכל רגע נתון אנחנו רואים מאות מטרות, רובן לא עוינות. זה למצוא מחט בערמת שחת".
הכתבה המלאה ביום שישי ב"מוסף לשבת" של ידיעות אחרונות