שר המשפטים גדעון סער אמר הערב (חמישי) בכנס "משפט וחברה" בחיפה, שעסק במשפט בעתות משבר, כי אין יתרון מובנה להחלטות הרשות השופטת על פני הממשלה או הכנסת בעתות משבר. "בעתות משבר מוטלת אחריות כבדה על הרשות המבצעת ועל הרשות המחוקקת. אלה הרשויות שאחראיות על הציבור וייתנו בפניו דין וחשבון. הן נדרשות לקבל החלטות קשות בלוחות זמנים קצרים עם השפעה על חיי אדם".
לדבריו, מול זכויות אדם שעלולות להיפגע עומדת גם הזכות לחיים שעליה אחראיות הרשויות. "על בית המשפט לפעול בריסון ולהימנע מהמרת שיקול דעתן של הממשלה או הכנסת בשיקול דעתו, כי גם הן עושות איזון בין ערכים, אינטרסים וזכויות. גם הן נשענות כמובן על ייעוץ משפטי ואין בעיניי יתרון מובנה לרשות השופטת בלהגיע לאיזון הנכון. יש לה תפקיד ייחודי, אך אין לה יתרון".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, התייחסה בכנס לפרשת הריגול המשטרתי - שבמסגרתה נבדק אם המשטרה עשתה שימוש בתוכנת פגסוס של חברת NSO כדי לעקוב אחר אישי ציבור, יועצים ומנכ"לים - ואמרה כי "למערכת אכיפת החוק יש אמצעים ייחודיים - ויש להפעילם רק בהתאם לסמכויות שקבע המחוקק".
בהופעתה הפומבית הראשונה מאז מינויה, אמרה בהרב-מיארה בכנס, שעסק במשפט בעתות משבר, כי "נבדוק כל טענה לפגיעה בזכויות אדם ללא פשרות וללא הנחות. על המשפט להישמע בקול רם וצלול, גם - ואולי במיוחד - בעתות משבר". לדבריה, בשלב ראשון ביצע הצוות בראשותה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עמית מררי, שהסתייע במומחים מגופי הביטחון, בדיקה טכנולוגית, מעמיקה ויסודית כדי לברר טענות חמורות ביותר שלפיהן המשטרה הדביקה ברוגלה מכשירי טלפון של אישים שונים ללא צו של בית משפט.
"מדובר בטענות שקשה להפריז בחומרתן, כך שמצאנו לנכון להתמקד תחילה בבירור היבט זה ולאחר מכן להמשיך את בדיקת יתר היבטי הפרשה", אמרה. "ממצאי הצוות עד כה הם, כידוע, שאין כל אינדיקציה להדבקה שכזו". היא הבהירה שכעת הצוות מצוי בעיצומו של שלב הבדיקה הבא. בשלב זה, תחום ההאזנות הסתר נבדק באופן רחב יותר: ייבדקו התאמת הכלים שמצויים בידי המשטרה לסמכויות הנתונות בידה לפי דין, וההלימה בין אופן השימוש בכלים אלה לבין צווי בתי המשפט.
"אני רואה חשיבות גדולה בקידום הבדיקה, לשם הפקת לקחים ככל הנדרש במבט צופה פני עתיד, וכדי לאפשר לגורמי החקירה לשוב ולעשות שימוש אפקטיבי בכל הכלים העומדים לרשותם על פי דין לשם מאבק בפשיעה", אמרה. "הנחיתי את הצוות לזרז את הבדיקה ככל הניתן, מבלי להתפשר על איכותה".
עוד אמרה היועמ"שית שהייעוץ המשפטי לממשלה ימשיך לסייע לממשלה ככל הניתן כדי להתאים את אופן פעולתה לאתגרי השעה המשתנים ולפעול באופן אפקטיבי, יצירתי, חדשני. "אך הכול תוך שמירה על המבנים המשפטיים החוקתיים המבוססים בדין. תובנה זו השתרשה אמנם בהקשר הביטחוני והמאבק בטרור, אך היא רלוונטית בכל ההקשרים האחרים".
בהרב-מיארה הפריכה את האמירות של מקבלי החלטות, לעיתים, שהקפדה גם בעתות משבר על המבחנים החוקתיים מצרה את צעדי הממשלה ופוגעת בהשגת יעדיה. "הקפדה על גבולות הדין גם בשעה שהמדינה מנהלת מאבק חסר פשרות בטרור, במגפה או בפשיעה חמורה, לא רק שאינה פוגעת בעבודת הרשויות ובביטחון הלאומי - אלא היא מחזקת את חוסנה הפנימי של המדינה ומגנה עלינו מפני איומים בזירה הבינלאומית".
לדבריה, מאז מינויה הגיעו אל שולחנה כמה מקרים שעוררו מתח בין הצורך לאפשר לממשלה לפעול באופן אפקטיבי לשם הגנה על בטחון המדינה ואזרחיה, לבין השמירה על זכויות אדם. "נוכחתי לדעת כי ממשלת ישראל מכירה בחשיבות של שמירה על שלטון החוק ובקיום שיח ענייני עם הייעוץ המשפטי לממשלה לשם מימוש מדיניותה של הממשלה בגבולות הדין".
היא אמרה שמאז מינויה תפיסת העולם שלה נשענת על שני יסודות מרכזיים משלימים: שלטון החוק וחשיבותו של אמון הציבור במוסדות השלטון והמשפט. "אמון הציבור במוסדות השלטון והמשפט הוא רכיב חיוני לתפקודו התקין של כל משטר, בכל עת. הדברים נכונים גם בשגרה וגם בחירום". לדבריה, היא תשים דגש במסגרת מילוי תפקידה על בקרה והפקת לקחים ותפעל למען הגברת אמון הציבור בשירות המשפטי הציבורי באמצעות מידת שקיפותו כלפי חוץ.
"אני מתכוונת לנקוט מדיניות מרחיבה בהקשר זה באמצעות פרסומן של חוות דעת משפטיות שיש בהן עניין מיוחד לציבור, פרסום עמדתי המוגשת במסגרת התייצבות בהליכים בבתי משפט שיש להם חשיבות ציבורית", אמרה היועמ"שית. "אני מדברת על פרסום החלטות מלאות, מפורטות ומנומקות, בכלל ובתחום הפלילי בפרט, באופן שיאפשר לציבור להבין את השיקולים שניצבו בבסיסן, כמו גם פרסום יזום של יומן הפגישות שלי אחת לתקופה".
בהרב-מיארה שיבחה את הצעת "חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי" שהניח שר המשפטים גדעון סער על שולחן הכנסת. "הצעת חוק היסוד טומנת בחובה בשורה חשובה בדמות עיבוי וביסוס מגילת זכויות האדם הישראלית". לדבריה, "אי אפשר להילחם בפשיעה ללא הקפדה על הליך הוגן". היא סבורה שהקפדה על זכויות הפרט בהליך הפלילי משתלבת עם מהותו, משרתת את ערך חקר האמת ועולה בקנה אחד עם יעדי רשויות אכיפת החוק, אשר חייבות לפעול באופן נקי והוגן.
עם זאת, במענה לביקורת המשטרה והשב"כ על החוק הבהירה היועצת כי המאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית יימשך ללא פשרות. "מדובר במאבק עיקש שדורש מחויבות יום יומית ונחישות, תוך שיתוף פעולה בין כלל זרועות אכיפת החוק והפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיאפשרו להתמודד עם יכולות מחוללי הפשיעה ולסכל אותן. הצעת חוק היסוד משרטטת איזון בין הצורך להגן על זכויותיהם של חשודים ונאשמים לבין הגשמת תכליות ההליך הפלילי וביטחון הציבור. לעמדתי, המאבק הנחוש בפשיעה והשמירה על טוהר ההליך וזכויות הפרט בדיבור אחד נאמרו. כל הפרדה ביניהם היא מלאכותית".
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה בדבריה בכנס לפסיקות המרכזיות של בג"ץ בתקופת הקורונה. "בעת משבר, הקו שבין קבלת החלטה הכרחית בתנאי אי-ודאות לבין החלטה שרירותית, עשוי להיות דק וחמקמק". לדברי חיות, חשוב לעגן את המדיניות באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת, "המאפשרת לרשויות השלטון להתמודד עם הנסיבות המשתנות בתוך אמות מידה מוגדרות". משמעות הדברים היא שלא כל האמצעים כשרים בדרך למיגור המגפה, וחשוב להבטיח שההחלטות שמתקבלות לא פוגעות בזכויות הפרט מעבר לנדרש.
"בתקופות מאתגרות וקשות לחברה הישראלית, כמו בעת מגפת הקורונה, חשוב - יותר מתמיד - להגן על זכויות הפרט ועל שלטון החוק, ולהבטיח כי בית המשפט ימשיך לשמש כתובת נגישה ואפקטיבית עבור מי שחירותו הוגבלה, שפרטיותו נפגעה ושהעתיד נתון מבחינתו בחוסר ודאות".