המדינה השיבה הלילה (בין שני לשלישי) לבג"ץ בסוגיית שדה תימן, ומסרה כי עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא שיש "לנקוט בכל האמצעים הדרושים" כדי שהמתקן יחזור לייעודו המקורי - כך שיוחזקו בו עצירים מרצועת עזה רק לזמן קצר ומוגבל, לצורכי חקירה ומיון בלבד בטרם העברתם למתקני כליאה קבועים. המתקן, נזכיר, היה במוקד תחקירים של כלי תקשורת מרכזיים בעולם - בין היתר CNN וניו יורק טיימס - שדיווחו על התעללות קשה בעצירים בתוכו.
2 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מיארה, מתקן הכליאה בשדה תימן וראש הממשלה נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ, EPA)
לפי המדינה, לצורך כך נתניהו הנחה את היועץ לביטחון לאומי ואת ראש המטה לביטחון לאומי להכין בדחיפות מירבית "דיון מסכם בראשות ראש הממשלה, שיתקיים עוד השבוע בהשתתפות שרי הביטחון, המשפטים, האוצר והביטחון הלאומי, וכן היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטה הצבאית הראשית, מפכ״ל משטרת ישראל, נציב שירות בתי הסוהר, וכל ראשי זרועות הביטחון". אבל, לפי המדינה, "בשל עיסוק בנושאים ביטחוניים דחופים לא יתאפשר לקיים את הדיון לפני יום חמישי".
המדינה עדכנה את בג"ץ גם כי בעקבות המשך פעולות הלחימה ברצועת עזה נקלטו עצורים נוספים בשדה תימן, ונכון להיום מספר הכלואים שמוחזקים בו עומד על כ-166 לעומת כ-124 שהיו ב-4 ביולי.
(צילום: ליאור שרון)
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לתשובת המדינה, ואמר בריאיון ל-ynet כי "ראש הממשלה למעשה מצמצם את שדה תימן, ואני חושב שזו טעות גדולה. עמדתי היא שאם החטופים שלנו אוכלים חצי פיתה ביום ומוחזקים בתנאים לא תנאים - אסור לשדה תימן להיסגר". לדבריו, "זו טעות מאוד גדולה לסגור את שדה תימן. אתה באמצע מלחמה, אין מספיק מקומות מעצר, וצריך לשים אותם גם בשדה תימן. אם הם מתלוננים ולא טוב להם - שיקפצו".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה בשבוע שעבר במכתב רשמי לראש הממשלה נתניהו בנוגע לעתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין "תנאי הכליאה במתקן 'שדה תימן'". העתירה הוגשה אחרי שרשת הטלוויזיה האמריקנית CNN פרסמה תחקיר מקיף בנושא, שלפיו עצירים עזתים שחשודים כמחבלים חווים התעללות במקום מצד החיילים. "אם מתקן הכליאה לא ישוב לייעודו בטווח הזמן המיידי", כתבה בהרב-מיארה לנתניהו, "הדבר עלול להיות בעל השלכות משמעותיות רחבות".
מחנה "שדה תימן", שסמוך לבאר שבע, משמש בשגרה כבסיס צבאי, אולם מפרוץ המלחמה הוא גם מתפקד כמחנה מעצר זמני לעזתים שחשודים כמחבלים. החל מ-7 באוקטובר, הועברו אליו חשודים פלסטינים רבים, שהוחזקו בו עד להכרעה שהתקבלה לגביהם במערכת הביטחון. אם החשודים הופללו – הם הועברו לבית סוהר של שב"ס, ואם נוקו מחשד – שוחררו חזרה לרצועת עזה. עם זאת, ככל שהתקדמה המלחמה נשארו במתקן עוד ועוד עצירים למשך זמן ממושך מהתכנון המקורי.
ריאיון עם קצין משטרה בנוגע לחקירת מחבלי הנוחבה
(צילום: ירון ברנר, שמוליק דודפור)
בתחילת חודש יוני רשת הטלוויזיה CNN פרסמה תחקיר רחב בנושא, שעורר הדים ברחבי העולם, וגרר גינויים וסיקורים נרחבים מצד כלי תקשורת רבים. התחקיר, שמבוסס על "חושפי שחיתויות ישראלים", תיאר כיצד עצירים שמוחזקים "בבית מעצר חשאי בנגב" חווים התעללות על בסיס יומיומי מצד החיילים הישראלים. התחקיר אף זכה להופיע בראש האתר, ובכותרתו נכתב כי העצירים "מופשטים, מכוסי עיניים ועם חיתולים".
בעקבות התחקיר, הגישו ארגוני זכויות אדם בארץ עתירה לבג"ץ בדרישה להקל על התנאים של העצירים במחנה. "גם לחשודים בגרועים שבמעשי הטרור מגיע מעצר ברמה אנושית מינימלית", טענו. "לאורך החודשים האחרונים הצטברו עדויות על הנעשה במתקן - שחושפות מציאות בלתי נתפסת", נכתב בעתירה. "בוצעו ניתוחים ללא הרדמה, עצורים הוחזקו ימים רבים בתנוחות מכאיבות ובאיזוק שהובילו לכריתת איברים, ורבים הוחזקו עם כיסוי עיניים לתקופות ארוכות – גם בזמן מתן טיפול רפואי".
בעקבות העתירה, היועמ"שית בהרב-מיארה פנתה לראש הממשלה נתניהו ו"ביקשה את הידרשותו הדחופה לעניין". היא ציינה בפנייתה: "עד כה נעשו מאמצים רבים, בהובלת המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ובשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, לשם השבת המתקן לייעודו המקורי, קרי - החזקה לתקופה קצרה לצורכי חקירות, מיון וסינון. כך, שכלואים המוחזקים לתקופות ממושכות יועברו למתקנים אחרים".
