כיממה לאחר שבני משפחתו של החטוף אוריאל ברוך (35) מגבעון התבשרו כי נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועת עזה, התייחס חמיו דן ענתבי לבשורה המרה. הוא שיתף היום (רביעי) כי "אוריאל היה אדם שמח ועליז, אז קיווינו שהוא אולי עשה שם מעשה קונדס, הצחיק אותם והשתעשע ואולי גרם להם לאהוב אותו וככה לא ממש סבל".
אוריאל הותיר אחריו את אשתו רחלי ואת שני ילדיו, בני 5 ו-8. משום שאין גופה לקבורה, משפחתו מספרת שהם קיבלו היתר מהרב לקבור את הג'קט של אוריאל שנמצא מאותו היום עם שרידי הדם - אך כעת הם נוטים שלא לעשות זאת משום שקבורה אך ורק של ג'קט היא מוזרה עבורם.
לדברי ענתבי, "זה נשמע הזוי להגיד, אבל אנחנו קצת בתחושת הקלה. תם פרק א' ומכאן עוברים לפרק ב'. אני חייב לציין שהמאבק וההשתתפות במטה החטופים לא ייפסקו. נמשיך באותה מתכונת למען החזרת החטופים וגם למען השבת אלה שלא זכו להישאר בחיים".
על החודשים שעברו מאז 7 באוקטובר אמר ענתבי כי "אם אני מסכם את חצי השנה הנוראית הזו, אפשר לקרוא לזה במילה אחת - גיהנום. החיים מתהפכים ב-180 מעלות. אין לתאר את החיים מאז. הכל השתנה ולמדנו ללכת מחדש". הוא הוסיף: "כשהודיעו לנו שהוא חטוף עברנו שלב - מאי ודאות מוחלטת ל'מצב חטוף', ואמרנו שעוד יש סיכוי. הלכנו למקום החיובי והאמנו שהוא חטוף חי".
על ההתמודדות עם המצב אמר ענתבי כי "רציתי שיהיה לבת שלי בעל להמשך, ושלנכדים שלי יהיה אבא. הייתי חייב לשדר כוח וחוסן לסביבה כדי שאנשים יוכלו לתפקד. כשהייתי לבד התפרקתי". על אוריאל הוא אמר: "זה אדם של אושר, שמחה וחיוך נצחי. המחר לא עניין אותו לשנייה, העבר זה לא עניינו כי הוא כבר היה. הוא חי את היום וסיים את היום שבע רצון, מחייך וצוחק".
ענתבי המשיך לספר על אוריאל: "אפילו כשהוא היה רואה בכל מקום ויכוחים הוא היה בא וצוחק, ואומר 'הרי בסוף תגיעו לעמק השווה - אז תגיעו לסוף ישר'. שמחת החיים שלו - אמרתי לו 'אתה אבא לילדים, מה כל המסיבות?'. הוא ענה לי: 'זה החיים שלי, זה מה שאני אוהב'".
לדברי ענתבי, אוריאל היה "אבא שמח. הוא השתולל עם הילדים, התאים את עצמו לגיל שלהם וצחק איתם. הוא היה צנוע. זיכרונות טובים יישארו ממנו".
אתמול, בהמשך להודעת צה"ל, פרסם מטה משפחות החטופים כי אוריאל נחטף מפסטיבל הנובה, והוסיף: "הוא היה בן אדם שמח שאהב את החיים ואהב לבלות. אוריאל עבד בתחום חומרי הבניין ואהב מוזיקת טכנו. הוא היה תמיד מוקף חברים, שרובם כינו אותו בשם החיבה 'בדאלו'. אוריאל היה נוהג לתרום לכל מי שהיה צריך - 'מה שיש לו בכיס הוא היה נותן' לדברי קרוביו".
